בלמ"ס משנים גישה: "לא ניתן להמשיך לעבוד במתכונת העבר"

תוכניות העבודה לממשלה לשנת 2022 התפרסמו בתחילת השבוע, ובתוכן גם היעדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ניכר כי משבר הקורונה הדגיש עבור הלמ"ס את חשיבותם של נתונים זמינים, עדכניים ומדויקים, והדבר מתבטא במחויבותו לשינוי.

"לקרוא את מפת הנתונים של המחר"

אם בספר תכניות העבודה הממשלתיות של 2019, ראש הלמ"ס פרופ’ דני פפרמן כתב כי "כמו בשנים קודמות, 2019 אמורה להיות שנה מלאת פעילות עבור הלמ"ס", ב-2022 הגישה אחרת לגמרי.

"לא ניתן להמשיך ולפעול באותה המתכונת כמו בעבר", אומרים בלמ"ס, "גם אם הייתה מוצלחת מאוד לזמנה". כעת, בלמ"ס מבינים שהם חייבים להתאים את עצמם לעולם: "לקרוא את מפת הנתונים של המחר, להרחיב ולחדש את תהליכי האיסוף, הניתוח והפצת המידע ולהנגיש את המידע באופן פשוט ויעיל, תוך העמדת מכלול מאגרי המידע באופן אינטגרטיבי ומשוכלל לכל דורש".

לפני מספר שבועות, פרסמנו בגלובס את סדרת הכתבות "חורים בנתונים" שעסקה במחסור בנתונים איכותיים ועדכניים של הלמ"ס, מה שעשוי להכשיל את תהליכי קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. כך למשל, סקר הוצאות משקי הבית מתפרסם באיחור ניכר וכולל פערים אדירים מול נתונים אחרים של הלמ"ס; האשכולות החברתיים-כלכליים של הישובים עדכניים ל-2017, ונמדדים על פי נוסחה מסורבלת יתר על המידה; התחלות הבניה מתעדכנות בדיעבד רק כלפי מעלה, ומחירי השכירות נתונים בערפל.

  

כפי שפרסמנו, הלמ"ס עושה מאמצים ניכרים לטפל בשתי הבעיות האחרונות, אך עוד חזון למועד לפתרון קבוע. כך או כך, נראה שהלמ"ס מראה על נכונותה לשינויים. אם היעדים ייושמו ברצינות, נוכל לראות שיפור ניכר באיכות הסטטיסטיקה הלאומית של ישראל.
תוכנית העבודה של הלמ"ס לשנת 2022 היא כנראה האחרונה שכותב פרופ’ פפרמן. הסטטיסטיקאי הבכיר עומד בראשות הלמ"ס כמעט עשור, הוא בן 79 ובקרוב אמור להתמנות ראש למ"ס חדש. כפי שחשפנו בגלובס, ראש הממשלה בנט (שהלמ"ס יושבת תחת משרדו) דרש מנציבות שירות המדינה לשנות את הקריטריונים לבחירת ראש הלמ"ס, כך שלא רק אקדמאי בכיר יוכל להתמנות, אלא גם מדען נתונים מהמגזר הפרטי ומענף ההייטק בפרט. פתיחת התפקיד מגדילה דרמטית את כמות המועמדים הפוטנציאליים, והופכת את המינוי הבא למסקרן במיוחד.

מתמודדים עם משבר הקורונה

הלמ"ס מציגים שינוי גישה משמעותי: לא המשכיות, אלא רפורמה. הדרישה למדיניות מבוססת נתונים, שהפכה לחדה וברורה בימי שיא משבר הקורונה, נותנת את אותותיה. ומה זה אומר בפועל? הלמ"ס צפויים לפרסם את יעדיהם הספציפיים לשנים הקרובות, הכוללים את ביצוע מפקד האוכלוסין לשנת 2022 (האחרון היה ב-2008). כמו כן, בלמ"ס מתכוונים להעלות את מספר התהליכים העסקיים בהם נבנה מאגר נתונים אחיד וברור מ-15% בשנת 2021 ל-35% בשנת 2023 ו-50% בשנת 2024. אך נראה כי בלמ"ס לא צופים התקדמות בתחום זה ב־2022, שכן גם בה השיעור צפוי להישאר על 15%.

בלמ"ס שואפים להכניס היבטים לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, כמו הרחבת סקר כוח האדם שעומד כיום על פעמיים בחודש. עם זאת, הם מציינים כי עתה הוא יהיה 0-3 סקרים, מה שהופך את היעד לגמיש עד כדי חסר משמעות. גם ב"סקרים ייעודים שבוצעו בהקשרי התמודדות עם מגיפת הקורונה" ההתחייבות היא ל-0-10 סקרים. ייתכן שיעדי ה-0 משקפים גם את האפשרות שמשבר הקורונה יסתיים לחלוטין ב-2022, מה שיהפוך אותם למיותרים.

בנוסף ליעדים המספריים, פורסמו רשימת "מטרות ויעדים": בלמ"ס מעוניינים "לפרסם אומדנים דמוגרפיים וכלכליים-חברתיים ברמת אזור סטטיסטי בכל מדינת ישראל", כלומר את מפקד האוכלוסין לשנת 2022, ולצורך כך הם מעוניינים לפקוד כמה שיותר אנשים ולדגום מהם מידע ברמה כמה שיותר גבוהה.

כמו כן, הלמ"ס מעוניינת לשפר את תהליכי איסוף המידע ולהנגיש אותו יותר לציבור, אך לא מפורט כיצד, מלבד ברמת הכותרת: "התאמת התהליך העסקי לייצור נתונים לפי סטנדרטים מובילים בעולם", "רכישה ויישום של טכנולוגיות תומכות", "פיתוח של כלי הנגשת מידע מתקדמים" ו"ביצוע הדרכות והכשרות נדרשות לעובדי הלמ"ס". בלמ"ס גם מעוניינים ב"שיפור יכולת קבלת החלטות מבוססת נתונים הנוגעים למשבר הקורונה", בעזרת ביצוע סקרים על פי דרישת הממשלה.