ישראל לא הטילה סנקציות על רוסיה - והפכה יעד אטרקטיבי לאוליגרכים

על רקע הסנקציות המוטלות על האוליגרכים הרוסים ברחבי העולם, בהובלת ארצות-הברית והאיחוד האירופי, והמצוד אחר נכסיהם - כולל יאכטות ומטוסים פרטיים - נמלטים בימים אלה אוליגרכים ממדינות אירופה ליעדים שונים בעולם. חלק מהם, היהודים, נזכרים גם בישראל, בשל העובדה שהיא גם מקלט מס עבורם, לפחות לעשר השנים הבאות.

הסיבה לכך היא החוק המכונה "חוק מילצ’ן", אשר מעניק פטור מדיווח ומתשלום מס על הכנסות מחו"ל של עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל למשך עשור. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ’ן", לאחר שאיש העסקים ארנון מילצ’ן היה אחד הנהנים המרכזיים מהארכת הפטור בשנת 2018, ונטען שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו פעל להארכת הפטור לטובתו.

כעת, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המוטלות על האוליגרכים הרוסים, צופים מומחי מס רבים גל נוסף של עולים עם "כיסים עמוקים" לישראל.

"שעת כושר לישראל"

"ישנם שני סוגי של אילי הון יהודים מרוסיה ומאוקראינה שמביטים באופן קונקרטי על ישראל עכשיו", אמר עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ומי שהיה מיוזמי "חוק מילצ’ן". "הקטגוריה האחת היא אותם אלה שכבר ‘התאזרחו’ בישראל וראו את עצמם כאילו הם תושבי ישראל למרות שלא חיו בה. עם זאת, הם דימו או חשבו - בצדק או שלא בצדק - שיש להם את אותן הטבות מס בנות עשר שנים".

לדברי עו"ד רובין, על רקע היחס לאוליגרכים ברחבי העולם, הם ישקלו להשתקע בארץ. עם הקבוצה השנייה נמנים אוליגרכים שלא עברו הליך "התאזרחות" בישראל בעבר. "זו קבוצה גדולה יותר, של אלה שיבקשו לראשונה להשתקע ולהתאזרח בישראל", הוסיף רובין. "אני משוכנע שיהיו רבים כאלה. אני מקווה מאוד שיהיה רבים כאלה".

רובין לא חושף מי דיבר איתו ובירר כבר את מדיניות המס של ישראל, אך הוא נחשב לאחד מבכירי הפרקליטים בארץ ומייצג רבים בצמרת העסקית של ישראל ובעולם. "חלק גדול מעשירי רוסיה לא יבואו מתוך מניעים ציונים", אמר. "הם יגיעו לארץ מתוך מציאות שנכפתה עליהם. זוהי שעת כושר שלנו לאמץ אותם אל קרבנו. זו עלייה מבורכת ואיכותית. יש בה גם פוטנציאל הוני לא מבוטל".

מאז החלה המתקפה על אוקראינה מאות אוליגרכים וחברות רוסיות המקורבים לקרמלין נכנסו לרשימת הסנקציות האישיות של המערב.

גם בארצות-הברית מהווים האוליגרכים הרוסים ובני משפחותיהם יעדים לסנקציות, הכוללות ניתוק מהמערכת הפיננסית האמריקאית. לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, ישראל מהווה יעד אטרקטיבי לבעלי הון תמיד, אבל כעת הפכה עבור האוליגרכים היהודים לאופציה מעניינת במיוחד. לטענתה, המצב המתואר לא נחשב למקלט מס. "ישראל מדינה שנועדה לאפשר את הקיום הבטוח של היהודים", אמרה. "חלקם מתעניינים בישראל ונמצאים על הקו, עושים עסקים פה, אז זו ההזדמנות שלהם לעגן את היחסים האלה ולעשות עלייה".

"זו היא שעת כושר גם להגדיל את העלייה לישראל וגם להגדיל את עליית אילי ההון לישראל", טען עו"ד רובין. "נכון שהעלייה שלהם תעניק להם את עשר השנים של הפטור, אבל אנחנו נמצאים לפני גל עלייה מבורך מאין כמוהו, גם של אילי הון. אם נשכיל לקבל אותם בישראל אז נרוויח".

אולם, גם כאשר דלתות הגבול פתוחות עבורם אם אותם אוליגרכים יהודים יבקשו להכניס הון עצום למערכת הבנקאית הישראלית, הם עלולים להיתקל בלא מעט בעיות. "יהיה מאוד קשה להכניס כסף למערכות הישראליות בגלל הקפדנות היתרה של חוק הלבנת הון", הוסיף רובין. "זו בעיה בפני עצמה שצריך לתת עליה את הדעת ולמצוא פתרון לזה".

עדיין לא גיבשו הנחיות

למרות הסנקציות על הכלכלה הרוסית, בנק ישראל נמנעים ממתן הנחיות ייעודיות לבנקים כיצד לנהוג אל מול הבנקים הרוסים בכללותם וכלפי אוליגרכים רוסיים בפרט, המחזיקים בחשבונות בבנקים ישראליים. המשמעות היא שהבנקים מתנהלים בהתאם להנחיות הפנימיות שלהם ובהתאם למדיניות הבינלאומית כלפי רוסיה, בעיקר מצד ארצות-הברית ואירופה.

עם זאת, יש לבנק ישראל נוכחות בצוות הבין משרדי שהקימה בשבוע שעבר הממשלה על מנת לבחון את השפעת הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה. הצוות הנ"ל פועל תחת לחצים שהפעילו האמריקאים על ישראל במטרה לוודא שכסף המגיע מבנקים רוסיים עליהם הוטלו סנקציות, לא יגיע למערכת הבנקאית בארץ.

בבנק ישראל הסבירו שהם מצויים בקשר שוטף עם כל הגורמים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל בכל הנוגע להתפתחויות הכלכליות השונות על רקע המצב באוקראינה, ועוקבים אחר המתרחש במערכת הפיננסית.

כתוצאה מכך, הבנקים פועלים בהתאם למתרחש בשני מישורים: הראשון הוא הפעולות שנוקטות הרשויות האמריקאיות ובמיוחד המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי. מאז פרוץ המשבר, OFAC פרסם יותר מאלף שאלות ותשובות הנוגעות למצב באוקראינה, כמות המצביעה על הבלבול הרב שקיים במערכת הבנקאית העולמית. בין היתר, ממליצים ב-OFAC לכל לקוח הפועל מול גורמים פיננסיים רוסיים לפנות באופן אישי לבנק שמטפל בו ולבחון מולו כל עסקה.

בנוסף, לפחות נכון לעכשיו, לא מדובר בהחרמה של כספים או חשבונות בנקאיים של אזרחים רוסים אלא על הקפאה זמנית שלהם. נזכיר שמיד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה הודיעו האיחוד האירופי, ארצות-הברית, בריטניה וקנדה על חסימתם של מספר בנקים רוסיים ממערכת הסוויפט העולמית (ולא על חסימת כל המערכת הפיננסית במדינה). לפיכך, לפחות בהיבט הזה, לבנקים הישראליים אין כלל שיקול-דעת והעברת הודעות הנוגעות לתזוזת כספים באמצעות המערכת העולמית לאותם בנקים רוסיים, שחסומה בכל מקרה.

המישור השני הוא מישור הלבנת ההון. לבנקים יש הנחיות קפדניות מצד הפיקוח על הבנקים ורשות הלבנת הון בנושא, המחייבות אותם בלאו הכי לבחון העברות כספים שמגיעות ממדינות אחרות. תהליכי העבודה המוגדרים הללו התעצמו נוכח המגבלות על הכלכלה הרוסית, ובבנקים הישראליים הגבירו ערנות בכל הנודע לאפשרות להגברת הניסיונות להוציא כספים מרוסיה.

נציין שגם אם לא קיבלו הנחיות מפורשות מצד המדינה, בבנקים מבינים כי בסופו של דבר הם אלו אשר יהיו חשופים לעונשים מצד הרשויות האמריקאיות, ולכן כבר נערכים בהתאם. כך לדומה, בנק הפועלים עדכן באתר האינטרנט שלו כי לאור הסנקציות הבינלאומית ייתכן שפעילות של העברת כספים לרוסיה ולאוקראינה ומהן - לא תבוצע.