זרם ההשקעות מרוסיה בסכנה: הסנקציות בדרך להייטק הישראלי

ישראל אמנם מנסה להישאר ניטרלית ככל הניתן במלחמת רוסיה-אוקראינה, אך בענף ההייטק המקומי רואים את הסנקציות של המערב על תאגידים, מיליארדרים ומוסדות פיננסים רוסיים ונערכים לשלב הבא. רבים מהמשקיעים הוותיקים בחברות וקרנות הון סיכון ישראליות עלולים להיות חשופים בקרוב לסנקציות של המערב.

בעשור האחרון, נכנסו בעלי הון מרוסיה להשקעה בהייטק הישראלי במגוון דרכים: מהשקעה ישירה בחברות ועד השקעה פסיבית בקרנות הון סיכון ישראליות או אירופאיות. ההשקעה הפסיבית איפשרה להם ליהנות מהרווחים ממכירת החברות אך במקביל גם סיפקה להם דיסקרטיות וריחוק מסוים מהתעשייה. כך נוצר מצב בו משקיעים מרוסיה מעורבים בהייטק הישראלי באמצעות קרן אירופית או מקומית ללא גילוי מלא מצדם של מנהלי הקרנות.

 היאכטה ליידי אם, שהוחרמה בסוף השבוע באיטליה / צילום: Reuters

הסנקציות שהולכות ונערמות כעת נגד אוליגרכים, תאגידים ובנקים רוסים מציבות כעת אתגר בפני התעשייה הישראלית. זאת אחרי שבעבר האמריקאים (שמחזיקים בכסף הגדול מאחורי ההייטק הישראלי) פעלו נמרצות כדי "לנקות" את התעשייה המקומית מאחזקות של משקיעים סיניים. בהייטק הישראלי כבר נערכים למציאות דומה ומנסים לאמת את זהותם של המשקיעים הזרים, ולוודא שהם אינם נושאים על גבם תווית של קירבה לממשל הרוסי או של סנקציות מערביות.

כ־5% מההשקעות בענף

זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה ובעלי IVC, חברת המחקר המנטרת את ההשקעות בהייטק הישראלי, מעריך שהיקף ההשקעות מרוסיה לא עולה על 5% מכלל הההון בענף. "עיקר הכסף גויס מהון משפחתי של אינדיבידואלים, אך הוא היה נחות בהיקפו להשקעות מסין, שייצגו בעשור הקודם נתח של 6%-7% מכלל ההון שהושקע בסטארט-אפים ישראלים", אומר הולצמן בשיחה עם גלובס. "לא מדובר בהיקף משמעותי, אבל זה עלול להוביל לחוסר תיאבון לגייס ממשקיעים רוסים, במקביל ללחץ אמריקאים להימנע מפעילות משותפת עמם, בדיוק כפי שהיה כלפי משקיעים סינים קודם לכן".

הרוב המוחלט של המשקיעים הרוסים בישראל אינם נמצאים תחת משטר סנקציות, למעט קבוצת הפיננסים הרוסית סברבנק. "קרנות שמתכוונות לחלק כספים, או לקרוא לכספים מהמשקיעים, צריכות לוודא שאף אחד מהמשקיעים שלהם לא התווסף ל'רשימות השחורות'", אומרת לגלובס עו"ד מאיה יששכרוב, שותפה וראש תחום הקמת קרנות במשרד עמית פולק מטלון. "גם במקרה שבו משקיע מבקש למכור את ההחזקות שלו בקרן". משקיעים המצויים בסנקציות לא יוכלו לקבל, למשל, את כספי האקזיט או הדיבידנדים שלהם מחברות ישראליות הרשומות בארה"ב, שהן הרוב המכריע.

  

למרות האתגר המסחרי והתדמיתי, קרנות הון סיכון שמאחוריהן משקיעים רוסים שאינם תחת סנקציות יכולות להמשיך לפעול כרגיל. "עלולה להיווצר בעיה גם לגבי משקיעים שלא נכנסו לרשימות", מזהירה יששכרוב. "אם הכספים של המשקיעים אמורים להיות מועברים מבנקים שנחסמו. במקרה הזה, העברת כספי ההשקעה עלולה להיכשל".

כל דולר ודירקטור

רוב המשקיעים הרוסים שפעילים בישראל מבצעים העברות מבנקים אירופיים והקרנות רשומות לרוב במקלטי מס כמו איי קיימן, אך ייתכן כי הדבר לא ירשים את האמריקאים, שיראו בהם משקיעים רוסים לכל דבר. לגלובס נודע כי בנקים אמריקאים שלחו התראות לגופים בישראל על מנת שאלה יבהירו את החשיפה שלהם לבעלי תפקידים בעלי חשיפה פוליטית (PEP) וסיפקו להם בין שלושה לשישה שבועות להבהרת מקור הכסף, אחרת חשבונות הבנק בארה"ב ינעלו. על פי האזהרה, כל דולר שמגיע ממקור רוסי ואינו ניתן לאימות, עשוי לגרום לחסימת החשבון כולו.

בדירקטוריונים של חברות ישראליות - רבות מהן רשומות כחברות אמריקאיות - כבר נערכים על מנת לוודא שלמשקיעים הרוסים אין זכויות שליטה וזכויות מידע. בחלק מהמקרים אף נבחנת החלפה של חברי דירקטוריון רוסים. "ברגע שאין למשקיע הרוסי שליטה וזכויות מידע, העניינים הרבה יותר פשוטים מול האמריקאים", אומר עורך דין בכיר בענף שגם מעריך: "מנהלי קרנות וחברות יימנעו בעתיד מלקבל כספים שמזוהים עם רוסיה, כי איש לא יודע לאן זה יתרחב. גם חברות הייטק שבנו את עסקיהן ברוסיה נמצאות בבעיה". ההשקעות הרוסיות בישראל הגיעו לשיא באמצע העשור הקודם, אך אלה הצטמצמו עם הירידה בתמריצים הרוסיים להשקיע בחו"ל וחקיקה פעילה יותר בתחום הלבנת ההון. ובכל זאת, גם היום, הון שמקורו ברוסיה מעורב מאוד בהייטק הישראלי.

הקרנות והחברות בסיכון

קרן פורט רוס הודיעה בנובמבר האחרון בישראל על גיוס קרן שלישית בהיקף של 100 מיליון דולר, אך הקשר שלה לבנק סברבנק הרוסי, בנק שהיה אחד הראשונים להכלל תחת הסנקציות האמריקאיות בסבב הלחימה האחרון, נותר מעורפל. למעשה, כבר ב־2020 פירסמה סברבנק בעצמה הודעה כי היא משקיעה בקרן 27 מיליון דולר להשקעה בחברות רוסיות ובמדינות חבר העמים לשעבר. הקרן השקיעה בעשר חברות ישראליות, בהן חברות שיצאו לאקזיט, וכאלה שמתכננות לצאת להנפקה. אחת מהן היא איטורו, שמנהלת תהליך של מיזוג והנפקה בניו יורק לפי שווי של מיליארדים. "איטורו מקפידה על ציות לכל כללי הרגולציה והתקנות החלים עליה", נמסר מהחברה.

חברות סטארט-אפ שגייסו הון מפורט רוס שוחחו עם הקרן על הקשר הרוסי כבר במועד תהליך בדיקת הנאותות בטרם החלה המתקפה על אוקראינה. הקרן שלחה חוות דעת ממשרד עורכי-דין גדול המאשרת שהיא רשומה כהלכה בארה"ב ובאיי קיימן. בנוסף, לפורט רוס עומדת האפשרות להקפיא את הנכסים וההתקשרות עם אחד השותפים המוגבלים במידה ומתעוררת בעיה שכזו. "גם במהלך ההשקעה וגם כשהמלחמה התחילה הם דאגו לוודא שכולם מבינים שזה לא ישפיע עליהם".

מפורט רוס נמסר: "אנחנו קרן גלובלית עם מגוון משקיעים מיבשות ולאומים שונים כגון: ארה"ב, ישראל, רוסיה, אירופה והאמירויות. הקרן בעלת משרדים בישראל ובארה"ב, והיא עומדת בכל הרגולציות הבינלאומיות ובעלת מנגנון להסרת הון במידת הצורך. הקרן שואפת בכל עת לשמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר בתעשייה ולשמש כשותף מצוין למשקיעים ולחברות הפורטפוליו שלה".

טרגט גלובל היא קרן הון סיכון גרמנית שגייסה 4 מיליארד דולר וביצעה עד כה קרוב למאתיים השקעות, עשירית מהן בישראל. הקרן הוקמה על ידי שני שותפים ישראלים: יוצאי קרן גיזה ירון וולר ושמוליק חפץ, ושני שותפים ילידי-רוסיה. בין המשקיעים המוגבלים בקרן אלכסיי מארי מנכ"ל אלפא-בנק לשעבר, הבנק הפרטי הגדול ברוסיה, ושורה של גופים מוסדיים אירופאיים כמו בנק UBS ואליאנץ. "אין לנו משקיעים ברשימות הסנקציות ואיננו פעילים בשוק הרוסי", הבהירו בקרן לפניית גלובס.

אחת ההשקעות הגדולות של טרגט בישראל היא ענקית התשלומים ראפיד, שמתחרה בסטרייפ ופייפאל במדינות בדגש על אסיה ומזרח אירופה, ונציג שלה יושב בדירקטוריון החברה. "אנחנו גאים במורשת ההשקעות שלנו בחברות סטארט-אפ וחברות צמיחה בישראל. במרבית המקרים אנחנו לוקחים מושב בדירקטוריון ונוטלים חלק במסלול הצמיחה שלהן".

 הקרמלין. בנקים בארה''ב בוחנים השקעות ממקור רוסי / צילום: Shutterstock

משקיעה אירופית בולטת נוספת עם שורשים רוסים היא קרן רדליין שמושקעת בכעשר חברות ישראליות, מהן שתיים שיצאו לאקזיט. בעלי הקרן, ולדימיר יבטושנקוב, דווקא נחשב לאחד ממבקריו של פוטין ואף הוכנס למעצר בית כביכול בגין הלבנת הון בשנת 2015, אך לא הואשם בסופו של דבר. מרדליין לא נמסרה תגובה לגלובס.

גם קרן מנגרוב קפיטל הרשומה בלוקסמבורג ופעילה מאוד בישראל שבין השקעותיה הבולטות גם וויקס ו-ווקמי, גייסה הון ממשקיעים רוסים, אם כי בקרן נמנעים מלהתייחס לזהותם. בעבר השקיעה בכמה חברות ברוסיה, עד שחיסלה את פעילותה שם בשנת 2014 לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. "מנגרוב איננה קרן 'אוף שור', היא קרן הפועלת תחת הרגולציה האירופית, וככזאת, היא עומדת בכל דרישות ה-KYC וה-AML", נמסר מהקרן. "רוב המשקיעים הרוסים שמוקצים לה כיום נמצאים שם עוד מלפני 2014. בנוסף, איננו רואים בעיה בחברות הפורטפוליו או בקרן".

קרן נוספת היא פלינט שהוקמה על ידי דמיטרי סמירנוב ואולג סיידק והשקעותיה בישראל מנוהלות בין השאר על ידי סרגיי גריבוב ועדי לבנון. הקרן מסרה לגלובס כי עיקר שותפיה הם יזמי הייטק לשעבר, בעיקר מהאיחוד האירופי וארה"ב, וכי שיעור המשקיעים שאינם מארה"ב או מהאיחוד האירופי עומד על פחות מאחוז. "היינו מאוד קפדניים לגבי מקור הכסף, ולא היינו נוגעים בכזה שנמצא תחת סנקציות או אפילו תאוטרית יכול להימצא ברשימות כאלה".

גם קרנות הון סיכון ישראליות גייסו כסף ממשקיעים רוסים, אך הן במיעוט. הידועה שבהן הוא קרן הנקו של אלון ליפשיץ, לשעבר שותף בקרן בלאמברג, ליאור פרושאור ופאשה רומנובסקי. קרן הענק גייסה כבר 1.5 מיליארד דולר להשקעות בישראל ובאירופה, ולגלובס נודע כי המשקיעים הרוסים שותפים רק לקרן הראשונה של הנקו שגויסה ב-2018 ולא לאלה שבאו לאחריה. לפי חברת IVC, להנקו 35 חברות הייטק פרטיות בישראל ועוד ארבעה אקזיטים. מהנקו לא נמסרה תגובה.

מלבד קרנות הון סיכון זרות פעילים בישראל, אם כי בשיעור נמוך יותר מאשר אי פעם, גם חברות קרנות רוסיות ומשקיעים רוסים, דוגמת רומן אברמוביץ', שהחליט לאחרונה למכור את מועדון הכדורגל צ'לסי ולהעביר את הרווחים לתרומה לניצולי מלחמה מאוקראינה. אברמוביץ', שלא הוטלו עליו סנקציות, מושקע ישירות בחברות סטורדוט, ויה ואופן ווב, ובעקיפין בעשרות חברות נוספות דרך קרן אלטאיר, שלה גם משקיעים נוספים.

יאנדקס, שבעבר השקיעה בפייס.קום הישראלית, חברת זיהוי הפנים שנמכרה לפייסבוק ולאחר מכן רכשה את קיט לוקייט, כבר איננה מבצעת בישראל השקעות חדשות בחברות. היא פעילה כאן באמצעות מרכז פיתוח בתחום הרכבים האוטונומיים, מפעילה את שירות המוניות יאנדקס, שירות משלוחי המכולת יאנגו דלי ואת פעילות הקורקינטים החשמליים ווינד. לגלובס נודע כי בכדי להפעיל את החברה יש כרגע מספיק הון, אך קיימת חרדה באשר להמשך העברת הכספים להפעלתה. המסחר במניית יאנדקס הוקפא בשבוע שעבר בבורסה בניו יורק, יחד עם חברות נוספות מרוסיה. בסוף השבוע פירסמה יאנדקס אזהרה כי המשך המצב יוביל אותה לאי יכולת לשלם את חובותיה.

מיאנדקס לא נמסרה תגובה.