דמיינו את הסיטואציה הבאה - אנשים רצים בחליפות מחויטות בין קומות בניין וגוררים אחריהם מזוודות כבדות. לא מדובר בשדה תעופה, אלא בעורכי דין שמתרוצצים במסדרונות בתי המשפט בישראל. אותם עורכי הדין נדרשים לסחוב מזוודות מלאות במסמכים, שכן חומרי המשפט נדרשים להיות מודפסים.
מערכת המשפט נדרשת להתמודד עם מספר רב של תיקים שיוצרים עומס עבודה כבד על השופטים. בדוח סיכום שנה של הרשות השופטת נכתב שבשנת 2020, נפתחו בבתי המשפט בישראל 853,565 תיקים חדשים. כמו כן, צוין שאורך חיי תיק ממוצע בבית המשפט העליון הוא חמש וחצי שנים ואורך חיי תיק פלילי בבית המשפט המחוזי מתקרב לשמונה שנים. הקידמה הטכנולוגית הולידה המצאות נהדרות שמקלות על חיינו, כמו שימוש מקוון במסמכים כחלופה להדפסה. איטיות העבודה של בתי המשפט מחזקת אחת ולתמיד כי בשלה העת להטמיע פיתוחים טכנולוגיים במערכת המשפט שיוכלו לייעל את התהליך הבירוקרטי הממושך, להפחית את העומס על בתי המשפט ושופטיו ויביא לחסכון בכספי הציבור.
הקידמה הטכנולוגית איחרה להגיע לבתי המשפט בישראל
אולם לצערי, בתי המשפט של ישראל 2022 טרם השכילו להטמיע את היתרונות של אמצעים אלו. תופתעו לגלות שבדיון שנערך לאחרונה בנושא ביצוע עבירת איומים, נדרש השופט לדחות את הדיון בשל העובדה שמחלקת החקירות במשטרה לא צרבה לסנגוריה את החומרים הנדרשים. כן, קראתם נכון, הדיסק עם המידע לא נצרב.
נשאלת השאלה, כיצד ניתן ליעל את התהליך הסיזיפי הזה? הפתרון המתבקש הוא הרחבת אתר הרשות השופטת - "נט המשפט", למערכת הדומה לזו של בנקים, בהן שני הצדדים יכולים להעלות ולהגיב למסמכים, באופן שמקצר את תהליכי שליחתם ומונע את הצורך בהדפסתם. שינוי כזה יאפשר שליחת עדכונים אוטומטים לכתובות המייל של המשתמשים במערכת כאשר מתבצע עדכון באתר. בדרך זו, מחלקת החקירות במשטרה תוכל לשלוח לסנגוריה ולפרקליטות את חומרי החקירה באופן מהיר ואקולוגי, שלא דורש פעולות מיושנות כמו הדפסה וצריבה. בנוסף, הקלדן בבית המשפט יכול להעלות לאתר את סיכומי הדיון כחלופה להדפסה.
הקידמה הטכנולוגית איחרה להגיע לבתי המשפט בישראל שכן רבים חוששים מדליפת מידע רגיש לגורמים עוינים. אולם היות וגופים ביטחוניים ופיננסיים משתמשים במערכות אלקטרוניות מאובטחות, קל וחומר שניתן לספק מערכת דומה גם למערכת המשפט. זאת ועוד, חיפוש בתוך מסמכים אלקטרוניים, בדומה לחיפוש בכל מסמך ממוחשב אחר, יאפשר חיפוש מהיר במסמכים או באתרים. המרת חומרי המשפט לפלטפורמה דיגיטלית יאפשר שימוש במילות חיפוש, מה שיקל על מלאכתם של כל הנוגעים בדבר. כיום המסמכים מתקבלים מודפסים או סרוקים ולכן אין הדבר מתאפשר.
בשל מגפת הקורונה, בתי המשפט אפשרו במקרים מסוימים למשתתפים להשתתף בדיון באופן מקוון (שיחת וידאו). מדיניות זו התירה לאסירים שעתרו לבית משפט לקיים את דיונם גם כאשר הם היו חולים בקורונה. בזכות כך, האסירים יכלו האסירים לקבל מענה לבעיה דחופה, מבלי לדחות את הדיון ומבלי לסכן את שאר המשתתפים. לאור זאת ראוי יהיה שכחלק מהמעבר לשימוש בטכנולוגיות, יאפשרו בתי המשפט בישראל לבצע דיונים מקוונים בנושאים אזרחיים גם בהליכים שגרתיים, מה שיסייע במניעת דחייה של דיונים ושיפור יעילות התהליכים. כמו כן, בעת קיום דיונים מקוונים בבתי המשפט העליון או בבג''ץ בעתירות בעלות אופי ציבור, יתאפשר לממש את עיקרון פומביות הדיון. כל אזרח יוכל לצפות בדיונים, ובכך להיות חשוף לנעשה בין כותלי בתי המשפט דבר המבטיח שקיפות ראויה של הדיונים. כל זאת יכול להביא לעלייה ברמת אמון הציבור בבתי המשפט ובד בבד לממש את זכות הציבור לדעת על ידי קבלת מידע אמין, ניטרלי וישיר מהדיון עצמו.
בפועל מהפך זה הינו הרבה יותר פשוט ליישום מכפי שזה נשמע. הכנסת שינויים מעין אלו אינם דורשים הכשרות מיוחדות או פיתוח טכנולוגיות ייעודית, אלא שימוש בטכנולוגיות קיימות. כל אלה יאפשרו חסכון בכספי ציבור, קיצור וייעול ההליך המשפטי תוך עשיית צדק.
הכותבת עובדת בחברת Wix וסטודנטית למשפטים וטכנולוגיה במסלול ישיר לתואר שני באוניברסיטת רייכמן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
