גם דנמרק הצטרפה לשורת המדינות האירופיות שביצעו שינוי חד במדיניות האנרגיה והביטחון שלהן בעקבות המלחמה באוקראינה. הממשלה במדינה הסקנדינבית הודיעה אמש (א') כי היא תפסיק יבוא גז טבעי מרוסיה "בהקדם האפשרי", וכי תגדיל את תקציב הביטחון שלה במאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. במקביל, ראשת הממשלה מדה פרדריקסן הודיעה כי תקדם משאל עם בנוגע לחברות של דנמרק במדיניות הביטחון וההגנה המשותפת של האיחוד האירופי (CSDP).
המסגרת האירופית, שבה לדנמרק שמורה הזכות כעת להשתתף או להימנע, עוסקת בשיתוף פעולה אירופי הדוק בתחומי הביטחון. דנמרק העדיפה עד כה לשמור על עצמאות בנושא זה, אך כעת הודיעה פרדריקסן על קיום משאל עם שיעסוק בשאלה אם להצטרף אליה. "זמנים היסטוריים דורשים הכרעות היסטוריות", אמרה ראשת הממשלה, העומדת בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית. "ההתקפה האכזרית של פוטין על אוקראינה הובילה לעידן חדש באירופה, למציאות חדשה", אמרה.
לדנמרק יש שדות גז טבעי ונפט בים הצפוני, והיא מסוגלת תיאורטית להגיע לעצמאות אנרגטית במהירות יחסית. המדינה השקיעה רבות באנרגיית רוח, וכיום רוב החשמל במדינה מיוצר מטורבינות הניצבות במים הרדודים המקיפים את איי דנמרק או על היבשה. כיום רוכשת המדינה מרוסיה גז טבעי, באמצעות חברת "גזפרום", בהיקף המוערך בשני מיליארדי קוב בשנה. החוזה בין המדינות אמור להימשך עד 2030.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.