אלה שלושת המועמדים הסופיים לרשות החברות. ומי נותרה בחוץ?

כעשרה מועמדים הגיעו היום לסבב ראיונות לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות • בסיומו הומלצו שלושה שמביניהם יבחר שר האוצר: מיכל רוזנבוים, מיכל אוגולניק וגיא סמט • אוה מדז'יבוז' לא עלתה לשלב הסופי • המועמד או המועמדת שייבחרו יתמודדו, בין היתר, עם הפרטת דואר ישראל ושיפור מדדי החברות

שר האוצר אביגדור ליברמן.  יבחר את מנהל הרשות הבא / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר אביגדור ליברמן. יבחר את מנהל הרשות הבא / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היום (ב') התייצבו המועמדים למשרת ניהול רשות החברות בפני ועדת האיתור לשלב הראיונות. שלושת המועמדים שהומלצו על ידי ועדת האיתור הם עו"ד מיכל רוזנבוים, גיא סמיט ומיכל אוגולניק. מביניהם, יבחר ליברמן מי יעמוד בתפקיד החולש על יותר מ-70 חברות ממשלתיות. אוה מדז'יבוז', שנחשבה למועמדת מובילה לאורך הדרך, לא עברה במפתיע את שלב הראיונות. 

מיכל אוגולניק מכהנת כיום כסמנכ"לית שיווק וסחר ב-MSD. מיכל רוזנבוים, בת 46, היא בעלת משרד עורכי דין ומשמשת כיועצת המשפטית של איגוד התאגידים העירוניים. גיא סמט, מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. לפי מקורות המעורים בפרטים, מועמדים פוטנציאליים נמנעו מלכתחילה מלגשת לתפקיד בעקבות הדיווחים והרכילויות, לפיהם לליברמן כבר יש מועמדת מועדפת - מיכל רוזנבוים.

עו''ד מיכל רוזנבוים / צילום: אלעד מלכה
 עו''ד מיכל רוזנבוים / צילום: אלעד מלכה

הפרטת הדואר, הנמל והתעשייה האווירית

בין האתגרים העומדים בפני המועמד שייבחר בולטות ההפרטות של דואר ישראל, נמל חיפה והנפקת התעשייה האווירית. משימות נוספות המונחות על שולחן המנהל, שמאחוריו לא ישב מנהל קבוע כבר שנה ושלושה חודשים, יהיו שיפור מדדי החברות הממשלתיות שירדו בתקופה האחרונה, ואיוש הדירקטוריונים החסרים.

ע"פ חוק, צריכות החברות הממשלתיות לפעול לפי אמות מידה של חברות עסקיות, וביניהן לשאוף לרווחיות ולדאוג לאינטרסים של בעלי המניות, דהיינו המדינה והציבור. אלא שכבר זמן רב, מאז עזיבתו של מנהל הרשות הקודם ינקי קווינט, הרשות אינה מתנהלת כבעלת מניות אפקטיבית שתובעת מהחברות להתייעל.

 
  

אמנם החברות הממשלתיות אינן חברות רגילות - יש להן מטרות לאומיות, שלעיתים דורשות הקצאת משאבים גם אם הרווח שבקצה הוא לאו דווקא כלכלי. אבל די במבט במדד חלוקת הדיבידנדים של החברות לציבור כדי להבין שיש עוד עבודה.

לפי חוזר של הרשות, מדיניות חלוקת דיבידנד צריכה להיות 50% לפחות מרווחי החברות. מהנתונים האחרונים שפירסמה הרשות ל-2020, סך הדיבידנד שהוכרז עמד על 44 מיליון שקל בלבד בכל החברות הממשלתיות יחד - יחס של 1.5% בלבד לרווח הנקי.
הקשיים ברשות התחילו עוד לפני שנותרה ללא ראש, כשהמדינה התנהלה בין מערכת בחירות אחת למשנתה, ללא תקציב מדינה מסודר ובתוך משבר כלכלי שהנחיתה הקורונה. המצב הזה תקע צעדי הפרטות והנפקות, וכעת הן צפויות לתפוס נתח ניכר מזמנו של מי שייכנס ללשכת מנהל הרשות.

כאמור, מי שיבחר יצטרך לטפל בצעדים המורכבים של הפרטת הדואר, שצפויה להיות מלווה בפיטורים המוניים של אלף עובדים לפחות. סבוך לא פחות הוא המצב בנמל חיפה, שמכירת מניות המדינה בו הייתה אמורה להסתיים מזמן. ובינתיים, גם הנפקת התעשייה האווירית תקועה, כשבכלל לא ברור עד כמה מעוניינים בה שר הביטחון בני גנץ והיו"ר שמינה לחברה, עמיר פרץ. הנפקות בחברות נוספות עשויות לתרום לא רק לגיוס ההון אלא גם ליצירת שקיפות גבוהה, כיוון שיהיה צורך להוציא תשקיף לבורסה לניירות ערך ולהציג את הדוחות הכספיים.

בנוסף, למנהל החדש צפויה עבודה גם בתחום חברות התחבורה, כמו סביב המאבקים בין יושבי הראש להנהלות ברכבת ישראל ובנתיבי ישראל, או הקשיים המהותיים של נת"ע בהקמת הקו הסגול והקו הירוק שבהם מבקשים לטפל במשרדי הממשלה.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר לגלובס כי רצוי שיהיו כמה שפחות חברות עסקיות ממשלתיות, מכיוון שהממשלה נכשלת בפעילות עסקית. "הממשלה מתקשה להפריד בין עסקים ואג’נדות", טען. "לראייה, כל חברה ממשלתית שהופרטה צמחה להיות חברה עסקית לתפארת. תפקיד המדינה הוא לקבוע את הכללים בהם עסקים פועלים ולא לנהל עסקים".

עוד העלה פלטו ביקורת כלפי רשות החברות בעניין המינויים לחברות הממשלתיות: "הרשות צריכה לדאוג כי המינויים של נושאי המשרה, דירקטורים ומנהלים, יהיו של האנשים הטובים בתחומם. לצערנו, למרות ניסיונות אמיתיים היא נכשלת בתפקיד זה ויש התערבות פוליטית".

חמש שנים בלי נבחרת דירקטורים

כיום, הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות ריקים למחצה. מכהנים בהם כ-300 דירקטורים, ועוד כ-300 דירקטורים חסרים. בימים אלה עוסקת הרשות בדירוג המועמדים שניגשו לנבחרת החדשה, מהם ייבחרו 1,100 המועמדים שיהוו את הבסיס לאיוש בחברות בשנים הקרובות.

העובדה שלא גובשה נבחרת חדשה כבר חמש שנים הביאה לכרסום במעמדה. הנבחרות הקודמות מ-2015 ו-2017 עדיין בתוקף, אבל שרי הממשלה ביקשו לערוך בחודשים האחרונים מספר מינויים שלא מתוך חברי הנבחרת. ביניהם, עמיר פרץ בתעשייה האווירית, שמינויו נפסל תחילה בוועדה לבדיקת מינויי בכירים. הממשלה עקפה את קביעת הוועדה ואישרה את המינוי בכל זאת. עוד פסלה הוועדה את מינויה של אמי פלמור, אותה רצתה שרת האנרגיה קארין אלהרר להציב כיו"ר חברת החשמל. כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, וכעת החליטה אלהרר למנות לתפקיד את דב בהרב.

להליך האיתור למשרת ניהול רשות החברות ניגשו כ-70 מועמדים ומועמדות, מתוכם פסלה נציבות שירות המדינה כ-40 שלא עמדו בתנאי הסף. אלא שהדיון של ועדת האיתור בעניינם של כ-30 המועמדים שאושרו נדחה ברגע האחרון. כפי שנחשף בגלובס, יום לפני שהייתה אמורה להתכנס ועדת האיתור לדון במועמדים, פרש באופן פתאומי יו"ר הוועדה רם בלינקוב. הדיון התקיים השבוע, עם היו"ר החדש אילן שוחט.