הכלכלנית הראשית: "נטל המס בישראל נמוך ביחס ל-OECD". אז מדוע הציבור מרגיש חנוק?

ישראל מאופיינת בנטל מס נמוך במעט מהממוצע המשוקלל של מדינות ה-OECD ובתוצר לנפש נמוך מהממוצע המשוקלל של מדינות ה-OECD - כך עולה מדוח מינהל הכנסות המדינה שפרסמה היום (ג') הכלכלנית הראשית באוצר.

לחמש מדינות תוצר גבוה ונטל מס נמוך מישראל - אירלנד, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה וקוריאה. המקרה של אירלנד ייחודי בגלל המשקל הרב של חברות בינלאומיות במדינה זו שמנפחות את התוצר אך משלמות מעט מסים. המיקום של שווייץ, ארה"ב ואוסטרליה הוא תוצאה של בחירת מודל של "ממשלה רזה".

מנתוני הכלכלנית הראשית עולה כי שיעור המס הישיר השולי בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ברמות הכנסה של 67% מהשכר הממוצע ו-100% מהשכר הממוצע, כאשר ברמת הכנסה של 167% מהשכר הממוצע שיעור זה בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.

בראייה היסטורית, נטל המס ירד מנקודת השיא בשנת 1986 ועד לשנת 2020 בכ-12 אחוזי תוצר. לעומת מערכת המס בשנת 1986 מערכת המס בשנת 2020 פועלת עם שיעורי מס הכנסה נמוכים יותר ושיעורי מע"מ ושיעורי מס על דלק, טבק ואלכוהול גבוהים יותר. פרט להכנסות ממסים, לממשלה הרחבה הכנסות נוספות של כ-100 מיליארד שקל ממקורות אחרים, כגון הכנסות מרכוש, תרומות וסיוע ממשלות זרות.

אם בעבר נטל המס בישראל היה גבוה מזה שבממוצע מדינות ה-OECD, ב-2021 הפער הלך וירד - מכ-4% תוצר בממוצע בשנים 1995-2002 לכ-3% תוצר בממוצע בשנים 2003-2007 ,עד שנסגר הפער בשנים 2008-2019.

נתונים היסטוריים חלקיים מצביעים על פער אף של 10%, בממוצע, בשנים 1970-1988 ושל 5% תוצר בממוצע, בשנים 1989-1994. נטל המס ירד בחדות בשנים 2008-2009 בהשפעת המשבר הפיננסי העולמי וגדל באיטיות לאחר מכן, כתוצאה מההתאוששות בפעילות ומהעלאה יזומה בחלק מהמדינות של שיעורי המס.

על פי הממוצע המשוקלל, נטל המס במדינות ה-OECD בשנת 2020 דומה לנטל בשנת 2007, ערב המשבר הפיננסי העולמי. למרות שישראל עברה את המשבר באופן פחות חמור מרוב מדינות ה‐OECD, נטל המס בישראל בשנת 2020 נמוך מהשיא של שנת 2007 ב-4.4% תוצר. רק באירלנד חלה ירידה גדולה יותר בנטל המס.

אם לפי האוצר נטל המס בישראל לא גבוה ביחס ל-OECD, אז מדוע הציבור מרגיש חנוק? התשובה נעוצה כנראה בזה שחלק גדול מאוד באוכלוסייה לא משלם מס ישיר בגלל הכנסה נמוכה. לפי הכלכלנית הראשית באוצר, כמחצית מבעלי ההכנסה החייבת נמצאים מתחת לסף מס ההכנסה בשנת 2021.

מה שעוד עשוי להסביר את התחושה של הישראלים לגבי יוקר המחיה היא רמת המחירים הגבוהה לעומת נטל המס הנמוך באופן יחסי למדינות ה-OECD. הנתון הזמני לשנת 2021 מצביע כי לפי מונחי כוח קנייה רמת המחירים בישראל יקרה בשיעור של 22% מרמת המחירים הממוצעת בקרב מדינות ה־OECD.

בשנת 2020, השנה האחרונה לגביה פרסם ה-OECD נתונים עד כה, עמד נטל המס הכולל בישראל על 29.7% מהתוצר, נמוך ב-1.2% תוצר מהממוצע המשוקלל בתמ"ג של מדינות ה-OECD, ונמוך ב-3.8% תוצר מהממוצע הפשוט. ההבדלים בין הממוצע המשוקלל לממוצע הפשוט נובעים בעיקר מנטל מס נמוך של 25.5% אחוזי תוצר בארה"ב, שלבדה מהווה 40% מהתוצר של ה-OECD. על פי מדד זה, ישראל מדורגת במקום ה‐28 מתוך 38 המדינות החברות בארגון.

באוצר מסבירים כי ברוב מדינות ה-OECD קיים חוק פנסיה ממלכתית שמכוחו ההפרשות לפנסיה לגוף ציבורי מהוות חלק מנטל המס. לעומת זאת, בישראל מוטלת אומנם חובה על המעסיקים, החל משנת 2008 ,לבטח את עובדיהם בפנסיה אך ההפרשות משולמות לגופים פרטיים ולכן אינן נחשבות חלק מנטל המס.

לפי הכלכלנית הראשית, אילו הפרשות החובה לפנסיה היו נספרות בסך תשלומי המסים, כנהוג במרבית מדינות ה-OECD, היו מתֹווספים לנטל המס בישראל עוד כ-8.2 נקודות אחוז והוא היה עומד בשנת 2020 על כ-32.5% תוצר.

הגידול בהכנסות  גבוה פי 5.4 מהממוצע בעשור האחרון

ההכנסות הממשלה ממסים עלו ב-22% לעומת 2020 והסתכמו בכ-384 מיליארד שקל ב-2021. בכך, שיעור הגידול בהכנסות המדינה בשנת 2021 גבוה פי 5.4 מהממוצע השנתי של שיעור הגידול בעשור האחרון.

בתוספת גביית המסים של המוסד לביטוח לאומי ושל הרשויות המקומיות, כלל ההכנסות ממסים של הממשלה הרחבה צפוי להסתכם בשנת 2021 ב-496 מיליארד שקל.

רכיבי המס הגדולים ביותר: המע"מ ומס חברות

רכיבי המס הגדולים ביותר הם המע"מ המהווה 32% מסך גביית המסים של הממשלה, ומס ההכנסה על יחידים ומס חברות המהווים 30% ו-12% בהתאמה מסך גביית המסים.

הטבות המס הסתכמו אשתקד ב-7.66 מיליארד שקל, או כ-0.5% תוצר. להכנסות ממע"מ משקל גבוה יותר בתמהיל המס בהשוואה לממוצע המשוקלל בקרב מדינות ה-OECD ובמשקל נמוך יותר במס הכנסה על יחידים ובחלקם של המעסיקים בדמי ביטוח לאומי.

עם זאת, באוצר מציינים כי על מעסיקים בישראל מוטלת חובת הפרשה לפנסיה עבור עובדיהם שלא נכללת בחישוב נטל המס.

העמידים משלמים יותר

עוד עולה מהנתונים כי שיעור המס הישיר עולה בצורה מתונה מכ-10%מההכנסה הכספית ברוטו בעשירון הראשון לשיעור של 24% בעשירון השמיני, ועולה בחדות ל-30% ול-40% בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה.