בנק הפועלים מציג רווח שנתי של 5 מיליארד שקל ונמנע מחלוקת דיבידנד ברבעון

הגורמים שהקפיצו את רווחי הבנק לשיא של כל הזמנים: גידול במשכנתאות ובעמלות, והכנסות של יותר מ-1.2 מיליארד שקל בסעיף הפסדי האשראי - על רקע התאוששות המשק מהקורונה

בנק הפועלים. האשראי לדיור ונדל''ן סייע לתוצאות / צילום: איל יצהר
בנק הפועלים. האשראי לדיור ונדל''ן סייע לתוצאות / צילום: איל יצהר

בנק הפועלים  רשם בשנת 2021 רווח נקי של 4.9 מיליארד שקל, זינוק של 146% לעומת הרווח ב-2020. העלייה ברווח, שמהווה שיא של כל הזמנים, נבעה בעיקר מרישום הכנסות של יותר מ-1.2 מיליארד שקל מהפסדי אשראי, בהמשך לשיפור בפרמטרים המאקרו-כלכליים, וכן מגידול משמעותי בהיקף פעילות הבנק, בעיקר בתחום האשראי ובפרט המשכנתאות.

אולם למרות רווחי השיא, ותשואה להון של 11.8%, בבנק הפועלים החליטו לוותר על הדיבידנד בגין רווחי הרבעון הרביעי (אלו הסתכמו ב-934 מיליון שקל, עלייה קטנה ביחס לרבעון המקביל אשתקד).

בפועלים טוענים כי העדיפו לנצל את הרווחים לטובת היענות לביקושים הגבוהים לאשראי, ולא לחלק אותם למשקיעים. בהקשר זה נציין כי במהלך החודשים האחרונים ניצל הבנק חלק מעודפי ההון שנצברו כדי לחלק דיבידנד בסך של 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות בגין רווחי 2021 וחלק מרווחי שנת 2020.


תיק האשראי לציבור צמח לכ-352 מיליארד שקל

אותם ביקושים לאשראי הביאו את תיק האשראי לציבור של הפועלים לצמוח בשנה שעברה ב-16.8% לכ-352.6 מיליארד שקל. על רקע הביקושים הגבוהים למשכנתאות הגדיל הבנק במהלך השנה שעברה את תיק המשכנתאות שלו בכ-16 מיליארד שקל, גידול של 16.1% בתיק, שהסתכם בסוף השנה ב-114.6 מיליארד שקל. הגאות בשוק המשכנתאות תרמה לפועלים רווח של 668 מיליון שקל רק מתחום זה.

הביקושים לנדל"ן הביאו את הבנק להגדיל גם את האשראי לבינוי ונדל"ן (האשראי הניתן ליזמים, ולא לציבור רוכשי הדירות), וזה צמח במהלך השנה ב-31.8%, כך שהבנק כבר מגרד את התקרה שהקצה בנק ישראל למתן אשראי לבינוי ונדל"ן. למעשה, הפועלים כבר נאלץ לוותר על כמה פרויקטים בגלל שיעור החשיפה הגבוה שלו.

הצמיחה בתיק האשראי הביאה את הפועלים לרשום הכנסות מימון מפעילות שוטפת בסך של כ-10 מיליארד שקל, עלייה של 6.2% בהשוואה לשנת 2020. כחלק מזה נהנה הפועלים מעלייה של 2.4% במדד המחירים לצרכן, שתרמה לבנק הכנסה של 405 מיליון שקל - לעומת הוצאה של 93 מיליון שקל בסעיף זה בשנה שקדמה לה.


עמלות בהיקף של 3.5 מיליארד שקל

בשנה החולפת נהנה הפועלים מהצמיחה בשוק ההון ומהמעורבות הגדלה של הציבור בו. העמלות התפעוליות שגבה הבנק הסתכמו אשתקד ב-3.35 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.15 מיליארד שקל בשנת 2020, עלייה בשיעור של 6.3%.

הסקטור שהביא את מירב העמלות היה גם השנה עמלות שנגבו בגין קנייה ומכירה של ניירות ערך, שם רשם הפועלים הכנסה זהה כמעט לזו שנרשמה שנה לפני כן - 804 מיליון שקל. הקפיצה הגדולה ביותר בעמלות נרשמה בתחום המימון, בשל הגידול בתיק האשראי, שם הציג הפועלים גידול של 21.5%, לסכום של 617 מיליון שקל.

דמי ניהול החשבונות הכניסו לפועלים 793 מיליון שקל, בין היתר הודות לגידול משמעותי שנרשם בפיקדונות הציבור בשנה שעברה. אלו צמחו ביותר מ-20%, ל-525 מיליארד שקל.

בשנת 2021 נרשמה כאמור הכנסה בסעיף הפסדי אשראי, כריות הביטחון שהפרישו הבנקים על מנת להתמודד עם האפשרות שלקוחות לא יעמדו בהלוואות שנטלו. הכנסה זו הסתכמה בכ-1.2 מיליארד שקל, בהשוואה להוצאות בסך 1.94 מיליארד שקל להפסדי אשראי בשנת 2020, השנה שבה פרצה הקורונה.

לצד הרווחים מהפעילות הבנקאית, רשם הבנק רווח של יותר מרבע מיליארד שקל מפעילות ההשקעות הצומחת של הבנק, באמצעות פועלים אקוויטי (זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק). פעילות זו הניבה רווח נקי לאחר מס בסך 268 מיליון שקל בשנת 2021, בהשוואה לרווח בסך 45 מיליון שקל בשנת 2020.

מנכ"ל הבנק דב קוטלר והיו"ר ראובן קרופניק זכו אשתקד לשכר בעלות של 3.3 מיליון שקל ו-2.4 מיליון שקל בהתאמה. שני בעלי תפקידים בבנק זכו לתגמול גבוה יותר מזה של קוטלר - המשנה למנכ"ל וממונה על חטיבת טכנולוגיה ומחשוב, אתי בן זאב, והמשנה למנכ"ל וממונה על חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בינלאומית, ידין ענתבי, עם תגמול של 3.5 ו-3.4 מיליון שקל בהתאמה. בארי אלרם, מנכ"ל הפועלים שווייץ, תוגמל אשתקד בסכום כולל של 3.1 מיליון שקל.

 מנכ"ל הבנק, דב קוטלר, ציין כי "שנת 2021 תיזכר בעיקר כשנת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה. מגמת ההתאוששות שנרשמה במשק הישראלי, הבאה לידי ביטוי בשיעורי צמיחה גבוהים לצד שיעורי אבטלה נמוכים, מבטאת יותר מכל את חזרת המשק לשגרת חיים לצד המשבר שטרם הסתיים לחלוטין. על אף גלי התחלואה, בשנה האחרונה הצגנו צמיחה מואצת בתיק האשראי, וסיפקנו מענה לביקושי האשראי הגבוהים".