היזמת שמנסה להציל חולים באמצעות שיטות שלמדה ביחידת המודיעין המיוחדת

אישי: בת 33, נשואה ליוסף ואם לנועם (5) ועדן (3), גרים בתל אביב
מקצועי: מייסדת ומנכ"לית מדינט, סטארט-אפ לאיסוף מודיעין רפואי

ילדות: "נולדתי במינסק שבבלארוס, ובגיל 8 עליתי לארץ עם משפחתי. הוריי היו מתמטיקאים ומהנדסים שהשתלבו מהר בישראל בתפקידי פיתוח בחברות הייטק. למשפחות אחרות סביבנו היה פחות קל, חלקן נאלצו לעבוד בעבודות ניקיון. תקופת הילדות שלי נמשכה עד העלייה. אמנם במדינה דיקטטורית ואנטישמית, אבל בכל זאת ילדות. אחרי העלייה הפכתי לבוגרת במשפחה, אף אחד חוץ ממני לא ידע מילה בעברית. ליוויתי את הוריי לביטוח לאומי, פתחתי להם חשבון בנק, ייצגתי אותם בחתימות, שוחחתי עם בית הספר על הרישום. הייתי נציגת המשפחה בגיל 8".

בית הספר: "ההורים שלי תמיד בחרו בשבילי מסגרות לימוד מיוחדות, גם אם בעלות גבוהה. בתיכון למדתי בבית הספר להנדסאים בתל אביב, שם הכרתי את יוסף, שבהמשך יהיה בעלי. משם התקבלתי לתוכניות מצוינות, שסללה את דרכי ללימודים מוקדמים באוניברסיטה, כשבכיתה י"ב התחלתי תואר במדעי המחשב".

מודיעין: "לימודי התואר נקטעו כשקיבלתי הצעה מיחידת המודיעין הנחשבת 81. בדיעבד, זה מזל גדול כי עולמות המודיעין הרבה יותר מעניינים אותי. הייתי ביחידה ארבע וחצי שנים ויצאתי לקורס קצינים".

קריירה בסינגפור: "אחרי הצבא עבדתי בחברת מודיעין בשם טרוג'נס שנמכרה בהמשך לורינט מערכות. במקביל למדתי משפטים בבינתחומי, ובמסגרת חילופי סטודנטים עברתי יחד עם יוסף לסינגפור. בתום התקופה החלטנו להישאר, והתחלתי לעבוד שם בחברת מודיעין הסייבר S2T בתחומי פיתוח עסקי. כשחזרנו בנסיבות רפואיות, סיכמתי עם המנכ"ל שאפתח שלוחה בישראל. היו לי פה משרדים והמשכתי לטוס כדי לייצג את החברה בעסקאות גדולות. הייתי על גג העולם מבחינת קריירה, משכורת ותנאים".

מדינט: "בינתיים יוסף סבל ממחלה כרונית, והכרתי אנשים עם מחלות מורכבות. והופתעתי לגלות שכל הפתרונות המבריקים של המודיעין לא מיושמים ברפואה. אף אחד לא בודק מה הטיפולים שקיימים כיום, כמו מה יש לאוסטרליה להציע או איזו שיטה חדשנית קיימת בהולנד. הרי כל 26 שניות מתפרסם מאמר רפואי חדש בעולם, גם הרופא הכי מעורה לא יכול לעקוב. ב־2016 הקמתי את מדינט (Medint), שמספקת חוקרים פרטיים רפואיים. לקחתי את כל החסכונות והשקעתי בחברה: הקמתי פלטפורמה עם מאגר של חוקרים מנוסים, שכרתי חמישה עובדים ומשרדים ב־WeWork - ופשוט התחלתי. באותה שנה החלטתי לעשות ילד, וכך במקביל להריון, חיפשתי משקיעים".

משקיעים: "יש לנו כיום משקיע אחד, ניר קלקשטיין, יזם סדרתי בתחום הרפואה. יש לנו עוד הצעות, אבל משקיע לא נכון יכול לעשות הרבה נזק. אם היינו עובדים עם חברות התרופות למשל היינו מרוויחים הרבה יותר, אבל האובייקטיביות חשובה לנו. ובגלל זה אנחנו בוחרים בפינצטה גם את המשקיעים".

לא לאמידים בלבד: "השירות שלנו בארץ מכוסה בחלקו על ידי ביטוחים פרטיים, כולל ביטוח פלטינום של כללית למטופלים אונקולוגיים. המטרה שלנו היא שבעתיד הקרוב כל מי שעובר טיפולים מורכבים יוכל לבקש חוקר דרך הביטוח. ניתן יהיה לשאול מי הרופא הכי מתאים, מה הפרוצדורה הכי טובה. יהיה לך בטלפון חוקר רפואי פרטי, שכבר למד את התיק הרפואי שלך. אנחנו רוצים להנגיש את השירות לכולם, שהוא יהיה סטנדרט, לא מוצר לאמידים בלבד".

הקורונה: "נפח העסקים שלנו גדל פי חמישה בקורונה, כשגופי הרפואה הבינו פתאום שהם חייבים מודיעין. בשיא הקורונה היו לנו יותר מ־200 חוקרים על הפלטפורמה, שמצאו כל פיסת מידע רלוונטית על המגיפה עבור מקבלי ההחלטות. כך למשל הכנו דו"ח שמסביר על מודל חדשני לניהול המגיפה שמחלק את המדינה לפי רמות והיקף תחלואה. משרד הבריאות לקח את המידע הזה והפך אותו לימים לתכנית הרמזור".

הבית: "יוסף בעלי היה חרדי שהגיע מלוס אנג'לס לבית ספר טכנולוגי חילוני. אנחנו ביחד מכיתה י"א, וכיום יש לנו שני ילדים, נועם (5) ועדן (3), ואנחנו גרים בתל אביב. המשפחה שלנו היא שילוב בין חרדי לחילוני, בין מינסק ללוס אנג'לס. אין טלוויזיה בבית, ונועם, שנמצא במסגרת חילונית, לומד פרקי אבות בכל שישי. אבל אנחנו לא שומרים שבת".

פנאי: "למדתי קראטה במשך הרבה שנים, ויש לי חגורה שחורה. עדיף לקבל מכות בקראטה, לגדל עור של פיל ואז לדעת לקבל אותן גם בחוץ, בחיים עצמם".

בעשור הבא: "כשמדינט תהפוך לסטנדרט רפואי חדש, אני רוצה להיות דוקטור לפיזיקה, לחקור את תיאוריית הקוונטים והחלקיקים".