האם תלמידי ישראל מקבלים הכי הרבה שעות לימוד?

שם: יפעת שאשא ביטון
מפלגה: תקווה חדשה
מקום: ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
תאריך: 1.3.2022
ציטוט: "במדינת ישראל לומדים הכי הרבה שעות (ב-OECD) אבל האפקטיביות יורדת"
ציון: לא נכון ברובו

בדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט על ביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה: "דיברתם על העניין של השעות, שפעם היו הרבה שעות להיסטוריה וספרות ותנ"ך. ומה היה אז? מה היה אז? הם היו יוקרתיים? התלמידים יצאו עם ידע יותר ממה שהם יצאו היום? הרי אנחנו יודעים בדיוק מה היה גם לפני חמש ועשר ו-15 שנים. באו למבחן, עשו את הבגרות, המשיכו הלאה, תם הטקס. אני רוצה שהתלמידים שייצאו מתוך מערכת החינוך יזכרו את החוויה, יזכרו את הסיפורים, יזכרו את ההקשרים. זה מה שאני רוצה. ותחשבו על עצמכם, אתם כולכם או רובכם אקדמאים, הייתם בסיטואציות לימודיות כאלה ואחרות, תיזכרו שבמקומות שבהם עשיתם את העבודה והעמקתם והשקעתם וזה נמשך מעבר לשעתיים של כתיבה של בגרות, את זה אתם זוכרים. את זה אתם זוכרים. וזה מה שאני רוצה עבור הילדים שלנו. עכשיו בואו אני אספר לכם שב-OECD, היה נציג ה-OECD לפני כשבועיים בישיבת ממשלה. הציגו שקף והראו שמדינת ישראל לומדת הכי הרבה שעות. חברים, הכי הרבה שעות. אבל האפקטיביות יורדת. הם הראו את המדינות שלומדות פחות שעות עם אפקטיביות מאוד מאוד גדולה. ומדינות שלומדות יותר שעות והאפקטיביות יורדת".

מטעם שאשא ביטון הועבר השקף המדובר. כותרת השקף היא "תלמידים ישראלים מעבירים שעות רבות בבית הספר אבל האפקטיביות של הלמידה אינה בהתאם (mixed)" (את השקף המלא ניתן לראות בקישור). חטיבת החינוך של ה-OECD העביר לנו את הנתונים עליהם השקף מתבסס. בשקף נמדדות שעות למידה (learning time), מדד שמודד כמה זמן תלמידים העבירו בלמידה בתוך ומחוץ לבית הספר. שעות הלמידה מבוססות על שאלון ממבחן PISA של 2015 (הפעם האחרונה בה נערך הסקר), והאפקטיביות היא חלוקה של הציונים במבחן הקריאה מ-2018 בחלוקה למספר השעות. לפי נתונים אלו, תלמידים בני 15 בישראל העבירו 28.4 שעות שבועיות בלמידה בבית הספר, מה ששם את ישראל במקום השישי ב-OECD. אם מוסיפים לכך שעות למידה מחוץ לבית הספר מגיעים ל-45.5 שעות שבועיות, מה שמציב את ישראל במקום ה-12. מבחינת האפקטיביות, ישראל נמצאת במקום העשירי מהסוף.

בנוסף, מטעם השרה העבירו לנו ריאיון של אנדריאס שלייכר, הממונה על תחום החינוך ב-OECD (ומי שהציג לממשלה את הדברים), לליאור דטל בדה מרקר. בריאיון, שלייכר אמר את הדברים הבאים: "יש לכם [...] בעיה גדולה ובולטת מאוד - הפרודוקטיביות הנמוכה של המערכת שלכם. [...] אתם עדיין חושבים במונחים כמותיים, כמה תלמידים יש בשיעור וכמה שעות המורים מלמדים - וזאת טעות. המערכת צריכה ללמד פחות ולהעמיק יותר. אתם מתמקדים בשטחיות. התלמידים שלכם מבלים הרבה שעות בכיתה. סדר העדיפויות שלכם צריך להיות הרבה יותר ממוקד וברור". לא ניתן להסיק מכך שבישראל מלמדים הכי הרבה שעות, אבל שלייכר אכן מגבה את הטענה שבישראל מלמדים הרבה שעות ושההישגים לא בהכרח בהתאם.

בדקנו אם ישנם נתונים נוספים. ה-OECD מספק גם נתונים על זמן לימוד (teaching time), המוגדרות כ"מספר השעות המוקדשות ללימוד קבוצת תלמידים או כיתה בהתאם למדיניות הרשמית במדינה". כלומר, בניגוד לזמן למידה, זמן לימוד בודק רק כמה זמן המורים מלמדים את התלמידים, ונמדד בהתאם לנתונים הרשמיים של המדינות. הנתונים ניתנים בחלוקה לפי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. כאשר מסתכלים על בתי ספר יסודיים, בישראל מלמדים 839 שעות בשנה, 50 שעות מעל הממוצע ב-OECD. זה מציב את ישראל במקום העשירי מתוך 34 מדינות לגביהן יש נתונים. בחטיבות הביניים לומדים 695 שעות בשנה, 18 שעות מתחת לממוצע ה-OECD. זה מציב את ישראל במקום ה-16 מבין מדינות ה-OECD הנבחנות. בתיכונים, שהם הרלוונטיים ביותר שכן הרפורמה היא במקצועות לבגרות, לומדים בישראל 639 שעות בשנה, 37 שעות מתחת לממוצע ה-OECD. יש לציין שהממוצע עולה בגלל מספר שעות לימוד רב מאוד בצ'ילה וקוסטה ריקה, עם יותר מאלף שעות לימוד בשנה. ישראל נמצאת במקום ה-17, מה שמציב אותה בתחתית החציון העליון, כך שבכל מקרה יש בעיה לדבר על "הכי הרבה שעות".

חטיבת החינוך של ה-OECD הפניתה אותנו למדידה נוספת. מדובר בסך השעות הנלמדות בסך הכל שנות הלימוד של היסודי והחטיבה. לפי אינדיקטור זה ישראל נמצאת במקום השביעי מתוך 37 מערכות חינוך מה-OECD שנבדקו (בבלגיה נערכה הערכה נפרדת של מערכת החינוך דוברת הצרפתית ושל מערכת החינוך הפלמית), עם 8596.1 שעות, לעומת הממוצע ב-OECD שעומד על 7638.3 שעות. אבל כאשר מפרידים בין בתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים מתגלה תמונה שונה: בבתי הספר היסודיים ישראל נשארת במקום השביעי, עם 5628.5 שעות, לעומת ממוצע ה-OECD של 4589.7 שעות. בחטיבת הביניים ישראל יורדת למקום ה-19 עם 2967.6 שעות, לעומת הממוצע שעומד על 3048.6. גם בתשובת ה-OECD צוין שאלו גילי היסודי שעוברים את הממוצע.

מטעם שרת החינוך נמסר בתגובה: "כפי שעולה מהנתונים אליהם התייחסה השרה, ניתן לראות בבירור שבקרב מדינות ה-OECD, מדינת ישראל היא מהמדינות בהן לומדים הכי הרבה שעות כאשר האפקטיביות הינה נמוכה יחסית. אנו שמחים לראות שהמדור המכובד בוחר לשים דגש על הסוגייה, ובכך תורם לשיח החשוב לטובת שיפור והתחדשות מערכת החינוך הישראלית". כפי שעולה מהבדיקה, הדבר תלוי במדידה.

לסיכום, ה-OECD אכן הגיע למסקנה שבישראל לומדים שעות רבות והאפקטיביות של הלימודים נמוכה. עם זאת, בשלוש מדידות ישראל אינה מדינת ה-OECD בה לומדים הכי הרבה שעות, בעיקר כאשר מסתכלים על בתי ספר תיכונים, אליהם רפורמת הבגרות רלוונטית ובהם שעות הלימוד הן מתחת לממוצע ה-OECD. לכן דבריה של שאשא ביטון לא נכונים ברובם.

עדכון מה-9.3: גרסה קודמת של הבדיקה הזאת כללה את הטענה שמטעמה לא השרה לא מסרנו לנו את השקף שעליו היא הסתמכה. למעשה, לאחר דין ודברים, אנשי השרה דווקא כן אישרו לנו לפרסם את השקף, אך בשל אי הבנה מצידנו נותרה בטקסט הטענה שהשקף לא נמסר לנו. אנו מתנצלים על הטעות. בנוסף, הבדיקה עודכנה ונערכה עם הנתונים המדויקים שמופיעים בשקף שעליו דיברה השרה. גם נוסח השורה התחתונה שונה בהתאם, אך הציון לאמירתה של השרה נותר בעינו.