סגן נשיא פייפאל: "הדרך לאימוץ מלא של טכנולוגיית הקריפטו מהירה"

"אנחנו פעילים בתחום הקריפטו כבר ארבע שנים, וברור לנו שזוהי הטכנולוגיה הבאה של העתיד ושאנחנו עדיין בשלב מאוד התחלתי. זו בדיוק הנקודה שבה כל מפת התחרות נפתחת מחדש", מציין חוזה פרננדז דה פונטה, סגן נשיא בכיר ומוביל פעילות הבלוקצ'יין, הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים בפייפאל העולמית, בראיון ראשון ובלעדי לגלובס.

כשהוא נשאל כיצד הם הגיעו למסקנה הזו, דה פונטה מסביר כי "בארה"ב בין 15%-20% מהצרכנים החזיקו או השקיעו בקריפטו. מהנסיון שלנו, אם שימוש בטכנולוגיה מסוימת עובר את ה-10% בקרב האוכלוסייה, הדרך לאימוץ מלא היא מהירה".

בנוגע לבנקים, שנראה כי האסטרטגיה שלהם נכון להיום היא 'לטמון את הראש בחול' ולהתעלם מהקריפטו, אומר דה פונטה כי "זו טכנולוגיה משבשת מאוד מבחינתם. אימוץ שלה משמעו קניבליזציה, והם נוקטים כעת צעדי זהירות. מעבר לכך, לבנקים יש ותמיד היה קצב משלהם. גם לא כל הבנקים מתעלמים מהקריפטו, תראו למשל את הצעדים של ג'יי.פי מורגן בתחום (לאחרונה פתח בנק ההשקעות סניף במטא-וורס, א"א)".

איך אתם חושבים להשתלב בעולם הקריפטו? הרי בבסיס זה עולם שמטרתו לייתר אתכם - במקום להשתמש בשירותי פייפאל, יעשו העברה ישירה בין ארנק לארנק.
"התפקיד שלנו בתחום מתחלק לשלושה חלקים: הראשון, לאפשר את עצם הטרנזקציה. ההעברה הטכנית של הכסף. השני, להפוך אותו למוצר שימושי בתפוצה רחבה, כדי שיהיה ניתן לשלם איתו, והחלק השלישי זה לעמוד בכל דרישות הרגולציה ולדעת לפעול לפי דרישות החוק. עד עכשיו, הקריפטו שימש בעיקר להשקעה, והשימוש בו היה בתפוצה מאוד מצומצמת, שהתאימה רק למומחים טכנולוגיים, ואם מעוניינים בהעברות כספים בין אנשים פרטיים הן אכן יכולות להיעשות במעבר ישיר בין ארנקים. אבל אם הקריפטו הולך והופך להיות חלק מהמיינסטרים כאמצעי תשלום, אז כשקונה משלם בחנות בקריפטו, הוא לא רק רוצה לעשות העברה מארנק לארנק, הוא גם רוצה דעת שהוא מוגן ויש מישהו שדואג ליישום כללי הגנת הצרכן. המוכר מצדו רוצה לדעת שההעברה שקיבל עומדת בכל כללי הרגולציה".

אתה מדבר על הרגולציה, אבל כל הרעיון מאחורי הקריפטו הוא שלא יהיה בה צורך. הוא קם בגלל רגולציה מכבידה, וכמי שלא נתון לשליטה ולגחמות רגולטור כזה או אחר. הוא נועד להיות מבוזר. זה לא נוגד את המהות שלו לנסות להכניסו תחת הרגולציה?
"זה שהקוד של הקריפטו הוא מבוזר, זה לא אומר שכל האפליקציות והשירותים שייבנו עליו יהיו מבוזרים גם הם. הם לא. זה לא מתאים לעולם של מסחר ופעילות כלכלית בהיקפים גדולים. יש כמה תחומים בחיים שתמיד יהיו תחת רגולציה: בריאות, חינוך וגם כספים. לא יהיה מעקב אחרי כל העברה של דולר, אבל גם לא יהיה מצב שכולם ישמרו את הכספים רק אצלם ויתנהלו לפי קוד שהם לא יודעים לקרוא. בתחום הכספי לאנשים הפשוטים צריך להיות ביטחון ואמון כדי לאמץ מטבע, ולכן הרגולציה חיונית לכל מי שהוא לא מומחה קריפטו, וקיומה יאפשר את הפריצה של התחום למיינסטרים".

"החיבור עם העולם האמיתי יצריך הגנות"

הטענה נגד התפיסה הזו היא שזה אולי נכון לגבינו, "הבומרים", אבל הדור הבא כבר ייוולד לעולם הזה - יידע לתפעל את הטכנולוגיה בעצמו ולא יהיה זקוק לאמון מהרגולציה.
"גם אנחנו היינו צעירים בימים הראשונים של האינטרנט, ולמרות זאת לא כולנו אנשי תוכנה וקוד. כדי שהאינטרנט ייכנס למיינסטרים יש ממשל שמטרתו לדאוג שהפרוטוקול שתחת כל האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן יהיה בטוח. הילדים שלנו יהיו באותו מצב בתחום הקריפטו, וגם לא כולם יהיו אנשי קוד שיצטרכו את אותן הגנות. הם יעשו דברים שאנחנו לא מדמיינים: הם ישתמשו בלמידת מכונה, ייפתחו פורמטים חדשים לאינטרקציה, ויעשו רכישות במטא-וורס. החיבור עם העולם האמיתי יצריך הגנות".

אתה חלק מחברת ענק עם עובדים, ותפעול מורכב. איך אתה בכלל יכול להתחרות בהעברות מארנק לארנק? איזו הצעת ערך אתה יכול לתת שמפצה על העברות זולות יותר באמצעים רזים ויעילים?
"ההעברות בקריפטו הן לא זולות בכלל גם עכשיו, כך שאפשר להתחרות בהן. חוץ מזה, לכל מי שצריך ערך מוסף כמו אינטגרציה של ההעברה עם דיווחים כספיים, יישוב סכסוך במקרה של החזר חיובים, ניהול הסיכון בהעברת כספים, אנחנו לגמרי ניתן הצעת ערך".

איך ייראה עולם התשלומים בעוד 5-6 שנים?
"יהיו שני סוגים של מערכות תשלום. תהיה את מערכת התשלומים שאנו מכירים, שנעה כבר 40 שנה על אותו גריד, ובמקביל תתפתח מערכת נוספת שתדע להעביר תשלומים באמצעים שאפילו לא קיימים היום. נראה לצד NFT, מטבעות יציבים, מטבעות דיגיטליים מדינתיים, עוד סוגים של אמצעים להעברת ולביצוע תשלומים. נראה עוד סוגי תשלומים שאנחנו לא מכירים בכלל היום, ויהיו הזדמנויות רבות שנלוות להם.

"כך למשל, עד היום כדי להצדיק את עלות התשלום, היו סכומי מינימום להעברות. אנחנו נראה הרבה מיקרו תשלומים בנפח גבוה, כדי לשלם עבור סחורות שעדיין לא הומצאו היום. בכל מה שבאפשרויות התשלום שהמערכת הישנה מציעה, אנחנו בתחתית. באפשרויות שהמערכת החדשה מציעה, בכלל עוד לא התחלנו לגרד את פני השטח. אפילו בעניין של טוקנים יעודיים רק לתשלומים - עדיין אין כאלה שמיועדים רק לביצוע תשלומים, באופן נרחב ובעלות סבירה. מה קורה אם מישהו רוצה לשלם 20 מיליון דולר בבת אחת? מה קורה אם מישהו רוצה לעשות תשלומים קמעוניים תכופים ולא רוצה להיות חשוף לתנודתיות? היום אין אפילו טוקן שמתאים לזה. הטוקנים בתחום הפיננסי היום מיועדים או להשקעה או לפעילות בתחום ה-DEFI, בעתיד יהיו טוקנים ספציפיים לתשלומים".

"הביטקוין לא עומד להיות 'הזהב החדש'"

הבנקים עומדים להיעלם?
"לא, אבל בהחלט כמה מהשחקנים המשמעותיים היום בתחום התשלומים, כרגע לא עומדים בקצב השינוי".

אז מי יהיו המתחרים שלכם בעוד 5 שנים? איך תיראה מפת התחרות?
"כל מי שיצליח לפתח טכנולוגיה מתקדמת ויבין את ההגבלות הרגולטוריות ואת הצרכנים. עוד 5 שנים מהיום מי שבמטא-וורס או בעולם הגיימינג לא יגיד למי שמולו 'חכה, אני צריך לכתוב את מספר החשבון ולהקליד את הספרות מכרטיס הפלסטיק'. חוויית התשלום צריכה להישכח בתוך החוויה הכוללת".

מה השאיפות שלכם בתחום הקריפטו?
"אנחנו לא מתעניינים באפליקציות שלא קשורות לתשלומים. נתפתח בעולמות האלו, ולכן גם רכשנו את CURV (סטארט-אפ ישראלי בתחום אבטחת תשלומי הקריפטו שנרכש על ידי פיפאל לפני כשנה, א"א). אנחנו חוקרים ולומדים את כל עולמות הטוקנים היעודיים לתשלומים שצריכים להיות במתכונת המטבעות היציבים, כיוון שאף מוכר וסוחר לא מעוניין בתנודתיות. אנחנו חושבים להנפיק מטבע יציב ייעודי לתשלומים, אבל אם יהיה מטבע שיענה על הצרכים ויאפשר תשלומים בהיקף נרחב, נשמח לאמץ אותו ולהשתמש בו, כך שהנפקת מטבע היא לא יעד בפני עצמו.

"חלק גדול מפעילות פייפאל בתחום הקריפטו נעשית מישראל, ואנחנו מחפשים מהנדסי ומהנדסות תוכנה לפיתוח מוצרי הקריפטו. אנחנו רואים בהשקעה שלנו בישראל כהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך. מאז ומתמיד ישראל היוותה עבור פייפאל חממה לטאלנט טכנולוגי בתחומי מניעת הונאות, דאטא- סייאנס ועבודה עם ביג-דאטה. ועכשיו גם בתחום הקריפטו".

רואים עכשיו עלייה גדולה בשערי הקריפטו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה. האם לדעתך המלחמה הזו תוביל למהפכה ביחס לקריפטו והוא יהפוך מסוג של השקעה תנודתית לזהב החדש שיהווה חוף מבטחים?
"לא, הביטקוין לא יהיה הזהב החדש והוא לא חוף מבטחים, הוא פשוט שימושי יותר בכל מקום שיש בו בעיה בגישה לשירותים פיננסיים".