"ברור שפנו אליי גם בגלל הרקע שלי. אני לא נאיבית": חדוה בר בראיון ראשון מאז המעבר להייטק

לפני כשלושה שבועות, בפריים טיים הכי יקר ונחשק בארה"ב, וכנראה בעולם כולו - גמר הסופרבול - הופיעה פרסומת בת 30 שניות של חברת הפינטק הישראלית איטורו. בחור צעיר מקליד בסמארטפון: קריפטו? מניות? מאיפה להתחיל? ומיד מתעופפים לעברו נחילי תשובות מרחבי הרשת, מתוכם יוצאת בחורה צעירה שמושיטה לו את ידה ומציעה לו לבוא איתה לירח. הוא בוטח בה ויחד הם ממריאים אל על, עפים להם על ההשקעות שמספקת הפלטפורמה של איטורו, ונטמעים ברשת החברתית שמסייעת לבחור אותן.

6.5 מיליון דולר עלתה לאיטורו משבצת השידור הקצרצרה הזאת, ועלות הקמפיין כולו - שכלל גם פרסומות בטלוויזיה באירופה וברשתות החברתיות - מוערכת ב־25 מיליון דולר. מעבר לחשיפה לכמות עצומה של לקוחות חדשים, הקמפיין הגלובלי הזה בא לומר שאיטורו, שנמצאת לקראת הנפקה דרך מיזוג ספאק ומקיימת דיונים עם רגולטורים שונים בעולם כדי לקבל רישיונות להפעיל את פלטפורמת ההשקעות שלה, היא גוף רציני ומכובד שמבקש להתנער מהתדמית המזוהה עם מי שמציע השקעות נושאות סיכון, כמו קריפטו.

 רשת חברתית של השקעות. הפרסומת של איטורו בסופרבול / צילום: צילום מסך מתוך הפרסומת בסופרבול

מתבקש, אם כך, לשאול את חדוה בר, שעד לפני כמעט שנתיים כיהנה כמפקחת על הבנקים והיום היא המשנה למנכ"ל איטורו, אם הצירוף שלה לחברה לא נובע בין השאר ממניעים דומים - להעניק לחברת הפינטק חותמת כשרות מכובדת באמצעות רגולטורית בכירה לשעבר, שגם תוכל לשוחח עם רגולטורים במדינות שונות בשפה שהם מבינים.

בר לא נבהלת מהשאלה. "כשמייסדי איטורו הציעו לי להצטרף", היא אומרת, "חשבתי שזו יכולה להיות אחת הסיבות. אני לא נאיבית. אבל אני כבר יותר משנה בחברה ואני רואה שזה הרבה יותר מזה. ברור שזה נותן איזו גושפנקה לאיטורו, ולפעמים, כשראיינו אנשים מובילים מחו"ל שרצינו לצרף, היה נדמה לי שהם מתרשמים מכך שיש כאן אנשים עם רקע רגולטורי כמוני. אבל זו הייתה החלטה מודעת של החברה לעבור התבגרות לקראת הקפיצה הבאה.

"יש פה אמירה מאוד לא מובנת מאליה של מנכ"ל של חברה צומחת (יוני אסיא, שהוא גם אחד המייסדים - ש"ל) שהוא רוצה לעשות את הדברים נכון, ליצור מודל עסקי בר-קיימא שעומד בדרישות הרגולטוריות במדינות השונות, ולעשות את קפיצת המדרגה - מפינטק שרץ מהר ולפעמים מעגל פינות לחברה ציבורית בורסאית שעובדת על פי הכללים.

"כשנכנסתי לחברה עשינו שיחה על תיאבון הסיכון שלנו ואיך אנחנו פועלים, כי רציתי להרגיש שאני מגיעה למקום שמתאים לדנ"א שלי, שהוא לעשות את הדברים נכון מבחינה רגולטורית ומבחינת ניהול סיכונים. צריך לומר לזכותו של יוני, שהוא עצמו החליט שתשב לידו מישהי שהייתה המפקחת על הבנקים".

 ''לזכותו ייאמר שהוא החליט שמי שתשב לידו תהיה המפקחת על הבנקים''. בר עם מנכ''ל איטורו יוני אסיא / צילום: איטורו

הוא רצה רגולטורית ליד האוזן?
"הרבה פעמים בפגישות הוא אומר, קצת בבדיחות, 'היא מפקחת עליי'. אני זוכרת שיום אחד יוני שאל אותי, 'זה בסדר אם אציג אותך כמבוגר האחראי?'. ברגע הראשון די נבהלתי, כי ברוב החדרים בקריירה שלי הייתי בין הצעירות והיום אני לא. זה גם סוג של שינוי".

ומה ענית?
"אמרתי 'האמת של'מבוגר' אני פחות מתחברת, אבל אחראית - כן, אני חושבת שזאת אני'".

"התחושה של להיות חלק מיוניקורן"

בר כיהנה כמפקחת על הבנקים מ־2015 ועד מאי 2020, מעט אחרי פרוץ הקורונה. במהלך הקדנציה הובילה התייעלות של הבנקים, שכללה סגירת סניפים וצמצום כוח אדם, וליוותה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהם ואת הקמת מאגר נתוני האשראי. למרות זאת, אי אפשר לומר שהמערכת הבנקאית שהשאירה תחרותית מספיק, והיא גם ספגה ביקורת בדיוני ועדת כבל לחקר האשראי ללווים גדולים, המכונים טייקונים.

ובכל זאת, בתום שנת הצינון לא בחרה לעמוד בראש בנק כלשהו, אלא דווקא להצטרף כמשנה למנכ"ל חברה הפוכה ברוחה כמעט. "המעבר לאיטורו", היא מסבירה, "הוא יציאה מאזור הנוחות. מגיל 25, כשהתחלתי את הקריירה בבנק ישראל, חלמתי להיות המפקחת על הבנקים. 23 שנים אחר כך ואחרי שעשיתי כל מיני תפקידים במשק, זכיתי להגשים את החלום וזה היה מדהים ומרגש".

להיות נגידת בנק ישראל זה עוד יותר מרגש, לא?
"לא היה לי חלום כזה. הכי קל היה לחזור למערכת הבנקאית וגם היו הצעות, אבל בדרך פגשתי את ההייטק. בהתחלה ייעצתי לוויקס בתחום התשלומים (וויקס פיימנטס - ש"ל) וכך נחשפתי לתעשייה ולתחושה של להיות חלק מיוניקורן, לריגוש של לעשות משהו בקנה מידה עולמי.

"אחר כך פנו אליי מייסדי איטורו יוני ורונן אסיא וביקשו שאייעץ בהנפקה. התלבטתי, אבל הייתה לי עוד חצי שנה לצינון וחשבתי שזה יהיה מרתק. ואז יוני ביקש שאשאר. היו לי חששות, אבל הבנתי שאני מתפתחת רק כשאני לומדת דברים חדשים, וזה מה שהכריע. איטורו היא גוף פיננסי סופר-חדשני והבנתי שאחרי שהייתי גם בבנקאות המסורתית וגם ברגולציה, אני יכולה להוסיף לעצמי זווית שלישית - של טכנולוגיה".

המוצר של איטורו (eToro), שהוקמה ב-2007, הוא פלטפורמת השקעות שהיא גם רשת חברתית, שמאפשרת ללקוחות גם לקנות, להחזיק ולמכור נכסים כמו מניות ומטבעות קריפטו וגם לעקוב אחרי משקיעים מוצלחים ופופולריים ולחקות את הביצועים שלהם. קהילת המשתמשים מונה כיום 27 מיליון איש ברחבי העולם, רובם משקיעים קטנים, צעירים, חלקם חסרי השכלה פיננסית רשמית, שהפלטפורמה מנגישה להם את המסחר בשוק ההון.

בעבר, בתקופה שבר תיארה במילים "פינטק שלפעמים מעגל פינות", הציעה איטורו גם מוצרי פורקס (סחר במט"ח) ברמת סיכון גבוהה מאוד. גם היום היא מחזיקה מוצרים ברמות סיכון שונות, אבל כדי להיערך להנפקה צמצמה את המינופים הניתנים למשקיע בניירות מסוכנים (באיטורו יש הנחיות רגולטוריות מפורשות איזה מינוף אפשרי), והיא מציעה מגוון רחב של מוצרים, כגון מניות בכ-17 בורסות בעולם ותעודות סל.

בר הצטרפה באפריל 2021 כסמנכ"לית תפעול (COO) וכמשנה למנכ"ל (לצדו של סמנכ"ל הכספים שלום ברקוביץ', המשמש אף הוא משנה למנכ"ל). היא עוסקת בין היתר באסטרטגיה, חזון, בחירת מוצרים, פיתוח פעילויות סמי-בנקאיות שאיטורו נכנסת אליהן, כגון כרטיסי חיוב, וכן יש לה אחריות-על בנושאי ציות לחוק, רגולציה וניהול סיכונים.

רגולציה היא אכן תחום שבו נדרשת איטורו לדי הרבה התמודדות. נכסי קריפטו, רשת חברתית של משקיעים, מוצרי השקעה מסוכנים - בכל אלה הרגולטורים עוד מתחבטים, מי יותר ומי פחות, איך לאשר ובאילו תנאים. בין היתר, החדשנות הזאת מעכבת את הנפקת איטורו בדרך של מיזוג ספאק, שכן רשות ניירות ערך האמריקאית מתמהמהת באישור התשקיף.

ספאק הוא שלד בורסאי ללא פעילות, המכונה גם חברת צ'ק פתוח, המונפק במטרה להתמזג בהמשך עם חברה בעלת פעילות אמיתית ולקבל את שמה. מבול הנפקות הספאק בחלק הראשון של 2021, חלקן של חברות פחות בשלות, גרמו בינתיים לכך ששוק ההון איבד מאוד את התיאבון שלו להנפקות בדרך הזאת.

איטורו, שפספסה את המועד המקורי למיזוג (סוף דצמבר 2021) בשל הקשיים באישור התשקיף, נאלצה לא רק לבקש ארכה ממשקיעי הספאק, אלא גם להתפשר איתם ולהפחית את השווי שלפיו היא מתכוונת להיכנס לבורסה מ-10.4 מיליארד דולר ל-8.8 מיליארד דולר. בינתיים גם הייתה ירידה בשוויי חברות הטכנולוגיה בכלל וירידה חדה בשווייה של אפליקציית המסחר הפופולרית רובין הוד, מה שמקלקל את התמונה לאיטורו, השייכת לאותו המגזר. כל אלה יוצרים רושם כי המיזוג, אם יקרה, עשוי להיות פחות זוהר ממה שחשבו תחילה.

דומה שרשות ניירות ערך האמריקאית מתייחסת לאיטורו בחשדנות. כרגולטורית לשעבר, מה לדעתך מדאיג אותם?
"קיבלנו מהמשקיעים ומהספאק ארכה עד סוף יוני ואנחנו עובדים במרץ להגיע לשם. הדיאלוג עם רשות ניירות ערך בארה"ב הוא מאוד מקצועי ולא נראה לי שיש פה משהו שקשור לאיטורו באופן ספציפי, אלא לעובדה שאנחנו עובדים בעולמות של חדשנות, והרגולציה סביב תחומים רבים שאנחנו עוסקים בהם, כמו מסחר בקריפטו, רשת חברתית של השקעות, הנגשה של שוק ההון, עדיין לא התגבשה.

"הרגולציה בתחומים האלה נבנית עכשיו. יש מדינות יותר מתקדמות ויש שפחות. יש רגולטורים שמבינים שלשם העולם הולך ומתאימים לכך את המציאות. זה קורה יותר באירופה, בארה"ב התהליך אטי יותר".

 ''אנחנו מובילים בכמות הנשים הכללית בחברות הייטק בישראל - 41% לעומת ממוצע של 33%''. בר עם עובדות איטורו / צילום: איטורו

הסנטימנט השלילי כלפי הספאקים והתחושה שחלקם מיזגו לתוכם חברות בשוויים מנופחים עשויים לפגוע בתוכניות שלכם.
"יש ויש. קודם כל, הספאק שאיתו אנחנו עומדים להתאחד הוא קבוצת משקיעים שמובילה בטסי כהן, אישה מעוררת השראה, בת 80, עם ניסיון של 40 שנה בשוק ההון. היא הובילה הנפקות וגם ספאקים, כולל של הרבה חברות ישראליות, כך שמהבחינה הזאת יש לנו גב. שנית, איטורו היא לא מהחברות שמגיעות לספאק ללא הכנסה ועם מעט ניסיון. זו חברה שחוגגת 15 שנות קיום, עם הכנסות של יותר מ-1.2 מיליארד דולר ב־2021".

אולי מראש חשבתם על שווי גבוה מדי?
"בשוק ההון יש עליות וירידות. לעתים זה רציונלי ולעתים פחות. בחודשים האחרונים רואים ירידות חדות במניות של חברות טכנולוגיה בעולם, וזאת אחרי עליות חדות. מה השווי הנכון? זה לא מדע מדויק, אבל אני כן מאמינה שראינו ירידות יותר מדי גדולות. בתקופת הקורונה ראינו שינוי סדרי עולם שחלק גדול ממנו מבוסס על טכנולוגיה, ולכן אני מעריכה שנראה עליות בטווח הנראה לעין".

השאלה היא אם איטורו תצליח להתמזג ובשווי שראוי בעיניה.
"אנחנו רואים את איטורו כחברה ציבורית, גלובלית, מתפתחת. אז השוויים אולי יירדו אבל בהמשך הדרך יעלו, כי היא יושבת על ביזנס מאוד יציב ומבוסס, עם תשתיות שהולכות ומשתפרות".

השראה מגליה מאור

אחד הדברים שהפתיעו את בר באיטורו, שבה גיל המשתמשים הממוצע הוא 34, הוא שגם כאן יש פער מגדרי בולט. "זו כמובן לא תופעה ייחודית לנו, אבל חברה עם מיליוני לקוחות משקפת לא רע את המציאות העולמית - ורק 15% מהמשקיעים שלנו הן משקיעות.

 גליה מאור / צילום: רמי זרנגר

"גם בתקופתי בבנקאות ראיתי פעמים רבות נשים פחות עצמאיות פיננסית, אבל הפתיע אותי למצוא את זה גם באיטורו. היית מצפה שנשים צעירות תהיינה יותר טכנולוגיות ועצמאיות. אמנם יש שיפור לעומת העבר, אבל זה עדיין מטריד. עצמאות בחיים נגזרת מעצמאות פיננסית - לדעת לנהל את חשבון הבנק, לחסוך ולהשקיע את הכסף, כי זו הדרך היחידה להגדיל אותו. הימנעות מכל אלה יוצרת לנשים פער בהמשך הדרך".

את יודעת להגיד למה משקלן היחסי בהשקעות נמוך כל כך?
"פתחנו קבוצות מיקוד של נשים שמשקיעות באיטורו כדי להבין. שמענו מהן שחלקן חוששות, לא יודעות איך להתחיל, דואגות שהז'רגון של עולם ההשקעות הוא מאוד מקצועי וטכני והן פחות מתחברות לזה. עוד שמענו מהן שהן שואבות השראה מנשים אחרות ורואות בהן מודל לחיקוי, וכשהן רואות נשים שמצליחות בעולם הזה, זה נותן להן אומץ. זה היה הרקע להחלטה שלנו להוביל פרויקט חדש, InvestWithHer, קהילת נשים משקיעות.

"אנחנו עורכים מפגשים בתחומים שונים לקהילה, רובן צעירות אבל למשל במפגש האחרון ראיתי נשים סביב גיל 70 ששאלו איך הן מתחילות לסחור בקריפטו. עוד דבר שעשינו, בשל ההכרה בצורך של נשים בדמויות נשיות כמודל לחיקוי, הוא להעלות את מספר המשקיעות הפופולריות באיטורו מ-150 ל-200 (באמצעות העצמת הנשים הקרובות למעמד הזה)".

יש מחקרים שמראים שנשים משקיעות בדרך אחרת מגברים, מבחינת רמת הסיכון. אתם רואים את זה?
"בדקנו את זה, ומצאנו הבדלים לא גדולים, בשוליים. לדוגמה בדקנו את שיעור הנשים הסוחרות בקריפטו, שזה נכס יותר מסוכן, ומצאנו 52%, לעומת 56% מהגברים. ראינו גם שנשים משקיעות לטווח קצת יותר ארוך והן פחות סוחרות-יום. אבל הפערים בין הזמנים שנשים מחזיקות את ההשקעה לעומת גברים הם לא מאוד גדולים. יש תפיסה שנשים יותר שמרניות ושונאות סיכון. אצלנו זה לא מתבטא, אבל נשים שמגיעות אלינו מלכתחילה פתוחות להיכנס לשוק ההון וצעירות יותר, וייתכן שזה מטה את התמונה".

נוסף על כך, כחלק מאותה תפיסה של קידום נושאי סביבה וחברה כמדד עסקי (ESG), בימים אלה בונה צוות ההשקעות של איטורו תיק של 35 מניות של חברות בינלאומיות נסחרות בארצות הברית, בהן לפחות 40% מההנהלה ו-40% מהדירקטוריון הן נשים. כיוון שהביצועים של המניות בתיק הזה מעט יותר טובים מה-S&P500 או ממדדים אחרים, יש גם צידוק עסקי להציע את התיק הזה להשקעה.

איטורו עומדת בקריטריון הזה של חברות הנהלה ודירקטוריון?
"לצערנו לא, ואנחנו כמובן מודעים לכך. יוני המנכ"ל שם לו למטרה למנות יותר נשים לדרגי הנהלה ולדירקטוריון. יש באיטורו שלוש חברות הנהלה מתוך 16 ומינינו מנכ"לית וכמה דירקטוריות בחברה-הבת בארצות הברית. אני באופן אישי שותפה בחיפוש נשים מובילות ברמה העולמית שיצטרפו אלינו. חשוב לציין שבסקר שנעשה לא מזמן בישראל בין חברות ההייטק והון הסיכון איטורו מובילה בכמות הנשים הכללית - 41% לעומת ממוצע של 33%, ובמספר הנשים בדרג ההנהלה אנחנו נמצאים במקום שלישי".

אולי איטורו פועלת להגברת הנוכחות הנשית בהנהלה, אבל במקום שממנו באה בר, הבנקאות והרגולציה הפיננסית בישראל, המצב הפוך. ממצב שבו מרבית הבנקים הגדולים נוהלו בידי נשים, והיו רגולטוריות רבות - עברנו לרוב גברי מוחץ. מתוך שלוש מנכ"ליות בנק (לאומי, דיסקונט והבינלאומי) נשארה רק אחת, סמדר ברבר צדיק בבינלאומי. ברגולציה הייתה הנגידה הראשונה פרופ' קרנית פלוג, המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המפקחת על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, בר בפיקוח על הבנקים. נשארו ראש רשות התחרות מיכל כהן ויו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה.

 קרנית פלוג / צילום: תמר מצפי

ושוב חזרנו לרוב גברי כמעט מוחלט.
"אכן בתקופתי הייתה פריחה בזווית השוויון המגדרי בתחומים האלה. זה לא קרה במקרה. אני רוצה לתת קרדיט לגליה מאור, שהייתה המפקחת הראשונה על הבנקים ומנכ"לית הבנק הראשונה בישראל (בלאומי - ש"ל), שהיוותה השראה לרבות, כולל לי באופן אישי, וגם קידמה הרבה נשים. אגב, בשיחות שהיו לי עם גליה היא אמרה, לא קידמתי אותן כי הן נשים, אלא כי הן היו הכי טובות בחדר, ולימים אני אימצתי את אותה הגישה וגם רקפת (רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי לשעבר - ש"ל) ולילך (אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט לשעבר - ש"ל). לעתים קרובות נשים רואות יותר טוב מגברים את הנשים שבחדר".

ולמה תור הזהב נגמר?
"לא גדלה מספיק שכבת ביניים של נשים שיכולות להחליף את הנשים המובילות, וכשהתפנו המשרות של מנכ"לים - המועמדים העיקריים היו גברים. אני זוכרת שהייתה לי שיחה עם יו"ר בנק הפועלים, עודד ערן המנוח, ששיתף אותי בתהליך חיפוש המנכ"ל. הוא אמר לי, אני רוצה לשקף לך שמבחינת המועמדים שהגיעו יש מעט מאוד נשים, וגם אלה שהגיעו - אין להן רקע מתאים. זו לא הייתה דרישה שלי כמפקחת לנסות למצוא אישה לתפקיד, הוא שבחר להעלות את הדבר הזה. אני חושבת שהאדם הראוי ביותר צריך להיבחר, והשאלה אם זה גבר או אישה לא צריכה להכריע. אבל אני כן מצפה שכחברה נעשה מאמץ לראות את הנשים ולעזור להן להגיע לדרגים שמאפשרים מועמדות למשרות כאלה, ואת זה כנראה לא עשינו מספיק".

"לבנקים תפקיד שפינטק לא יכול למלא"

בר נחשפה לעניין המוגבר של צעירים בהשקעה בשוק ההון דווקא דרך עיניים של אמא. "התחילה הקורונה ויצאתי לצינון", היא משחזרת, "והבן שלי, שהיה בן 17, אמר שהוא רוצה להתחיל להשקיע. אישרתי לו לפתוח חשבון מכספי הבר-מצווה. מיד הציעו לו באחת הפלטפורמות לסחור בקריפטו עם מינוף של פי 50".

ומה קרה? הוא נכנס לחובות?
"לא, כי אמא שלו הייתה המפקחת על הבנקים והסבירה לו שזה מסוכן כמו הימורים". בר לא מציינת את שם הפלטפורמה, אבל מסבירה שהיא אינה מפוקחת. בשנתיים האחרונות בעיקר הבינו רגולטורים רבים שיש גבול דק אבל מהותי בין חופש בהשקעות לבין סיכון משקיעים. רשות הפיקוח האירופית למשל מגבילה את רמת המינוף בתחום הקריפטו לפי שניים. "זה נכון בעיניי", אומרת בר. "אני הראשונה להאמין שרגולטור צריך להיות קצת פטרנליסטי ולהגן על משקי הבית שלעתים לא מבינים את הסיכון".

איך מגנים על לקוחות?
"אצלנו יש אוסף הגנות שמטרתו לוודא שהלקוח משקיע במה שמתאים לו, מבין את הסיכונים ולא נחשף לסיכון מופרז. כל לקוח שפותח חשבון אצלנו עונה על סדרת שאלות שמלמדת אותנו על הניסיון שלו, תאוות הסיכון והיכולת לספוג הפסדים. לפי זה הוא מקבל דירוג סיכון שמכתיב את המוצרים שהוא רואה, ובמיוחד את המשקיעים הפופולריים שהוא יכול להעתיק, שגם הם מקבלים דירוג סיכון לפי אופי השקעתם".

ואם המוצר מסוכן מדי עבורו, הוא לא יוכל לרכוש אותו?
"חד־משמעית, וזו גם דרישת הרגולציה. אבל גם לקוח שהפרופיל שלו מאפשר סיכון גבוה מקבל התראה בכל פעם שהוא נותן פקודה לרכוש מוצר כזה. מנגד, לא נכון להיות פטרנליסטי בצורה מוגזמת. בשוק ההון יש סיכונים. אנחנו מנסים לחנך את המשקיעים להבין ולנהל אותם, אבל בסופו של דבר מי שמשקיע בצורה מושכלת מצליח להשיג תשואות הרבה יותר גבוהות מאשר בבנקים. זה מה שבונה את ההון העצמי של האנשים".

בנה של בר התחיל לסחור דרך חשבון הבנק שפתח (בפיקוח, כי היה אז קטין). יום אחד הוא הגיע אליה נרעש ואמר: "אמא, נתתי היום פקודה ראשונה וגבו ממני עמלה של 25 דולר!". כאקט של חינוך פיננסי, בר הציעה שיתקשר לבנק. "הוא דיבר עם הבנקאי, שהפנה אותו לתעריפון העמלות ובסוף אמר לו בסרקזם - אולי אמא שלך תסביר לך, היא בטח מכירה את זה".

גם אני אשמח להסבר. איך כמפקחת אפשרת עמלות כאלה?
"ניסינו, עם רשות ניירות ערך ורשות התחרות, להגביר תחרות כדי להפחית עמלות. ב־2020 חייבנו בנקים לאפשר ללקוח להעביר את תיק הני"ע שלו לבתי השקעות בעמלה של עשרה שקלים בלבד. רואים היום שזה לא מספיק, ואני חושבת שהפיקוח צריך לשקול צעדים נוספים. מעבר לכך, פעלנו להפחתת עמלות בתחומים אחרים".

את מרוצה מרמת התחרות בין הבנקים?
"הפיקוח ובנק ישראל עשו הרבה מאוד צעדים לבניית תשתיות שיאפשרו הגברת תחרות. לי אישית הייתה הזכות, עם הנגיד אמיר ירון, לתת רישיון לבנק הדיגיטלי הראשון שבקרוב יפתח את שעריו ללקוחות. היו גם הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ומאגר נתוני אשראי, שהוא גיים צ'יינג'ר עבור גופים חוץ-בנקאיים ובנקים קטנים. יזמנו מעבר מהיר בין בנקים ובנקאות פתוחה (אפשרות לשתף את המידע שבחשבון הבנק עם חברת אשראי או גורם אחר - ש"ל) - תהליך שמצריך חקיקה וטרם הושלם".

 אמיר ירון / צילום: Reuters, רונן זבולון

לא ממש ענית על השאלה. את מרוצה מרמת התחרות?
"לא. עדיין לא. המערכת בישראל עדיין מאוד ריכוזית. אין פה מסה קריטית של לקוחות שמצדיקה כניסת שחקנים גלובליים לשוק, במיוחד לאור העובדה שהרגולציה שלנו יחסית מחמירה ולא מתואמת עם העולם. רואים את זה גם מול חברות הפינטק שגדלות פה ולא פועלות בישראל, כולל איטורו. אחת הסיבות היא גודל השוק, אבל גם לצורך להתאים לרגולציה המקומית יש עלות מאוד גבוהה מול התועלת המוגבלת. זה נושא שרגולטורים בישראל צריכים להביא בחשבון".

חשבת ככה גם כמפקחת על הבנקים, או שבכובעך החדש שינית דעה?
"קודם כל למדתי הרבה. אני לא מתביישת לומר שאתה לומד הרבה כשאתה בצד השני, בצד העסקי. דברים התחדדו לי. אבל כן הבנתי את זה גם אז, כי היו הרבה תלונות נגד הבנקים שהם לא מאפשרים לפינטקים לצמוח ולפתוח חשבונות בנק. פתחנו מוקד טלפוני עבור חברות פינטק שנתקלות בקשיים מול המערכת הבנקאית וניסינו לעזור.
"אבל היום אני מבינה שאם תהיה הרבה יותר סטנדרטיזציה ברגולציה, ולרגולטורים תהיה נכונות להסתמך יותר על סטנדרטים שקיימים בחו"ל, זה לדעתי יכול להגדיל את הסיכוי שנראה יותר שחקנים בשוק המקומי".

מציינים לזכותך את ההתייעלות שאילצת את הבנקים לעבור. אבל עכשיו הם בקושי נותנים שירות. הם ניצלו את המצב בציניות ועכשיו אפילו בטלפון קשה להשיג אותם.
"המשמעות של התאמה לעולם הדיגיטלי החדש היא התייעלות, צמצום בכמות העובדים ויותר שירותים מבוססי טכנולוגיה. הפעלנו את כל התותחים בפיקוח כדי להוביל את המהפכה הזאת, שיש לה צדדים חיוביים והשירות ללקוחות דיגיטליים מאוד השתפר. נכון שיש אוכלוסייה מבוגרת שנפגעה, גם אמי שהיא בת 85 סיפרה לי על הקשיים שהיא ובני גילה חווים עם סגירת הסניפים. עשינו הרבה כדי לסייע למבוגרים לעבור את הגשר לעולם הדיגיטלי. אמי למשל למדה לעבוד עם האפליקציה והיום היא עצמאית לגמרי".

לא כולם יכולים לחצות את הגשר הזה.
"לכן דרשנו מהבנקים לנקוט צעדים כדי לסייע למבוגרים, ממוקד טלפוני ייעודי עם פחות קודים של הזדהות ועד השארת סניפים. כמות הסניפים בארץ גדולה ביחס למופע הלקוחות, ונסגרו פה פחות סניפים בהשוואה לעולם. ב-2016 יצא החוק שהוביל ח"כ לשעבר איתן כבל, שדרש שהפיקוח על הבנקים יידע מראש על כל סגירת סניף ויוכל להתנגד (בעבר לא הייתה לפיקוח כל סמכות בעניין - ש"ל). הפיקוח בחן כל סניף וסניף, ואם הייתה באזור אוכלוסייה מבוגרת גדולה - בדק לאיזה סניף היא מועברת ומי מסייע לה".

במאמר מוסגר אפשר לציין כי שנתיים לאחר מכן אותו כבל ישב בדיון זועם בוועדת הכספים, שבו דווח כי הפיקוח חסם רק 4% מהבקשות לסגירת סניפי בנק מאז חוקק החוק.

 איתן כבל / צילום: אוריה תדמור

אם כבר דיברנו על כבל, בואי נדבר על הוועדה בראשותו שבדקה את מתן האשראי לטייקונים. די צלבו אותך שם, למרות שזה לא היה בתקופתך. במסקנות שלהם מ-2019 הם קבעו שהפיקוח לא העניק משקל מספיק להרתעה, שהעדיף דיאלוג עם הבנקים על פני אכיפה, שהוא לא עושה שימוש בכלי חקירה העומדים לרשותו.
"האשראים האלה ניתנו 15 שנים לפני זמני, אבל כשהגעתי לדיונים בכנסת כמובן ייצגתי את בנק ישראל לדורותיו. לדעתי בנק ישראל לא כשל, אלא ההפך, הוא היה מהראשונים שהבינו את הסיכון שהלווים הגדולים יוצרים, ועשה מכלול רחב של צעדים כדי לצמצם את האשראי להם. היו ביקורות מאוד נשכניות בשטח על ידי הבודקים של בנק ישראל.

"לריכוזיות גבוהה, בוודאי בתחום האשראי, יש השלכות שליליות, ואני מבינה את הדאגה הציבורית מכך שהיו לווים שקיבלו אשראי בהיקפים כל כך גבוהים, עד שבנקודות מסוימות זה היה עלול לסכן את היציבות הפיננסית. אני מבינה גם את הביקורת והחששות על ההשפעה שהייתה לאותם לווים על המשק הישראלי ועל מקבלי ההחלטות. אבל חשבתי שהביקורת הספציפית על הפיקוח על הבנקים הייתה מוגזמת, ולמעשה הפיקוח היה צריך לקבל קרדיט על האופן שבו טיפל בתופעה הזאת".

ועדת כבל לא הסתפקה באשראי לטייקונים, וביקרה בין השאר את תופעת הדלת המסתובבת - המעבר המהיר לטעמה בין פקידות בכירה בממשלה לתפקידים בכירים במגזר העסקי וההפך.
"אני שמחה לומר שזו לא תופעה שאני שייכת אליה. אני עוד מעט שנתיים מחוץ לבנקים. נכון שיהיה צינון בעיניי, אבל כן צריך לאפשר תנועה בין הסקטורים, שיגיעו לפיקוח גם אנשים שמכירים את הצד השני, וכשהם פורשים, לאפשר להם להשתלב בסקטור הפרטי".

אז ירדו עליכם יותר מדי?
"כן. לדעתי הביקורת והחשדנות היו מוגזמות. ולראיה, היציבות של המערכת הבנקאית והפיננסית בישראל הוכיחה את עצמה בצורה יוצאת מגדר הרגיל בתקופת הקורונה, עם ציון מצוין של כל המוסדות הבינלאומיים שמבקרים אותנו, כולל קרן המטבע הבינלאומית.
"הפיקוח על הבנקים בשיתוף בנק ישראל החליט בין השאר להשתמש בכלים לא קונבנציונליים כדי לאשר הזרמה של אשראי לחברות ולמשקי בית. בתחילת המגפה אמרנו לראשי כל הבנקים שאנחנו מצפים שהם ייכנסו מתחת לאלונקה. אני זוכרת שאחד המנכ"לים אמר לי, מעולם לא שמענו את הפיקוח על הבנקים אומר 'קחו סיכונים'".

איך ייראה העולם הפיננסי ב־2050?
"אני מאמינה שב-2050 לכל לקוח יהיה ארנק דיגיטלי, ובארנק הזה יהיה גם מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, שקל דיגיטלי, דולר דיגיטלי, יורו דיגיטלי. בנק ישראל עוסק בנושא הזה כבר כמה שנים, אבל עדיין לא הוחלט שהמדינה תשיק מטבע דיגיטלי. אני מעריכה שישראל תקבל החלטה כזאת לאחר שנראה שהתקבלו החלטות כאלה באירופה או בארצות הברית.

"כבר רואים המון בנקים מרכזיים בעולם שהנושא הזה על סדר היום שלהם, ויש כבר תשע מדינות שהשיקו מטבע כזה ועוד 19 שנמצאות ברמת הפיילוט.

"לצד זאת, אני מעריכה שנראה יותר ויותר מטבעות קריפטוגרפיים נכנסים למיינסטרים בעולם התשלומים, ואפילו חברות שנותנות שכר שחלקו בקריפטו. לאחרונה אחת הדירקטוריות שלנו בחברה-הבת ביקשה לקבל חלק מהתגמול בביטקוין - וקיבלה".

יש הטוענים שהבנקאות המסורתית כפי שאנחנו מכירים אותה תיעלם.
"אני מאמינה שנתח השוק של השחקנים החוץ-בנקאיים יגדל מאוד, אבל לא שהבנקאות תיעלם. לבנקים יש תפקיד שחברות פינטק לא יכולות למלא, למשל במימון תשתיות או השקעות ארוכות טווח, גם למשקי בית וגם לעסקים".

איטורו מכרה את כל ההחזקות במניה רוסית - והלקוחות זועמים

הנהלת איטורו עוררה השבוע את זעמם של חלק מלקוחות האפליקציה, כשהודיעה שתמכור את כל ההחזקות במניה של רשת הסופרמרקטים הרוסית מגניט (Magnit), שערך המניה שלה התקרב לאפס והושעתה ממסחר בבורסה של לונדון. במקביל מסרה איטורו כי תבחן צעדיה בנוגע ל־9 מניות רוסיות אחרות, כולל אלו של ענקית הגז גזפרום והבנק הגדול ברוסיה סברבנק.

החברה נימקה את ההחלטה בכך שמדובר בחוסר נזילות במסחר במניה. אלא שלקוחות רבים כעסו על המהלך וטענו כי יש סיכוי שהמניה תתאושש בעתיד. מעל 1,200 איש חתמו על עצומה, וכמה לקוחות הודיעו כי פנו לרגולטור הבריטי וכי הם שוקלים צעדים משפטיים נגד החברה.

התקנון של איטורו מאפשר לה למכור החזקות של לקוחות במקרה של "אירועים תאגידיים" כמו מחיקת מניה ממסחר או כניסת החברה לחדלות פירעון, אך השעיה של המסחר או אובדן כללי של ערך המניה לא מופיעים שם.

הלחץ שהפעילו הלקוחות עשה את שלו, וביום שני השבוע הודיעה החברה כי תשיב את סכום ההשקעה הראשוני למי שהשקיע במגניט, לאחר שהמסחר הושעה ולא ניתן לרכוש אותה מחדש.

מאיטורו נמסר כי "ככל שהאירועים הגיאופוליטיים מתפתחים, אנו נדרשים להתחשב בתנאי שוק קיצוניים ובלתי צפויים, ולנקוט פעולה מיידית אשר עלולה לכלול מחיקה או סגירת פוזיציות במכשירי השקעה מסוימים. איטורו פועלת תמיד מתוך ראיית טובת הלקוח".