המשכנתאות זינקו, ההכנסות מריביות עלו: כך השלימו הבנקים שנה עם רווח היסטורי

שנת 2021 הייתה השנה הטובה בהיסטוריה של סקטור הבנקאות הישראלי, כפי שהדבר משתקף בתוצאות השיא שהציגו הבנקים, וגם בשוק המניות. מדד בנקים 5 , הכולל את חמשת הבנקים הגדולים, קפץ ב-70% כמעט בשנה החולפת, מה שמעיד על השיפור בפעילות העסקית בישראל, שהבנקים מהווים לה ראי.

כעת, עם פרסום הדוחות השנתיים של שני הבנקים האחרונים שטרם עשו זאת עד כה - לאומי ודיסקונט - התברר כי האמון שהביעו המשקיעים במניות הבנקים בישראל במהלך השנה החולפת אכן היה מוצדק.

  

לאומי , בהובלת המנכ"ל חנן פרידמן, השיג שוב את התוצאות הטובות בענף, עם רווח שיא של יותר מ-6 מיליארד שקל, 187% יותר מאשר הרווח שהשיג בשנת 2020. גם דיסקונט , בניהולו של אורי לוין, הציג תוצאות שיא, עם רווח של כ-2.8 מיליארד שקל, 184% יותר מאשר בשנת 2020.

רווח מצרפי של 18.3 מיליארד שקל ב-2021

הרווחים של שני הבנקים מצטרפים לרווחי השיא שהשיגו גם הבנקים הנוספים, ובסך הכול הציגו חמשת הבנקים הגדולים רווח מצרפי של 18.3 מיליארד שקל - לעומת רווח נקי מצרפי של 8.5 מיליארד שקל שרשמו אותם בנקים בשנת 2020, שנה חריגה בשל התפרצות מגפת הקורונה. 2020 הובילה להפרשות הון אדירות מצד הבנקים, שנערכו להתמודדות עם השלכותיה הצפויות של המגפה.

  

עם זאת, גם באותה שנה חריגה הצליחו הבנקים להתקרב לממוצע הרווח הרב-שנתי שלהם, שעמד בין השנים 2017-2019 על 9.38 מיליארד שקל. המשמעות היא שהבנקים הצליחו להשיג בשנה האחרונה רווח מצרפי כפול גם מזה שהציגו בשלוש השנים שקדמו למגפת הקורונה.

הצמיחה באשראי התגלגלה לעמלות שגבו הבנקים

הפרמטר המשמעותי ביותר שתרם לרווח העצום של הבנקים אשתקד הוא כמובן הגאות בשוק המשכנתאות, שתרמה לבנקים כמעט 3 מיליארד שקל. אולם הבנקים הגדילו את האשראי שהם מחלקים לציבור לא רק בתחום המשכנתאות, אלא גם בסקטורים הנוספים של עולם האשראי - הלוואות למגזר הפרטי, למגזר העסקי ולמסחרי.

בסך הכול הגדילו הבנקים את תיק האשראי שלהם בשיעור של יותר מ-14% לעומת 2020, והוא הסתכם בסוף דצמבר בכ-1.28 טריליון שקל. מי שהובילו את הצמיחה בתיק האשראי היו שני הבנקים הגדולים - לאומי, שתיק האשראי שלו צמח ב-16.1%, והפועלים , שתיק האשראי שלו, הגדול בשוק, קפץ ב-16.8%.

הצמיחה בתיק האשראי התגלגלה כמובן גם לסך העמלות שגבו הבנקים. כך, למשל, רשם הפועלים הכנסות מימון מפעילות שוטפת בסך של כ-10 מיליארד שקל, עלייה של 6.2% בהשוואה לשנת 2020. הכנסות הריבית נטו של לאומי הסתכמו ב-10.3 מיליארד שקל, גידול של כ-18.6% לעומת שנת 2020.

גל ההנפקות ומשכורות ההייטק הגדילו את הפיקדונות

לצד הריבית שנגבתה על האשראי, על הכנסות הבנקים מריבית השפיעה גם עליית המדד הידוע, המוכר בשם מדד המחירים לצרכן. המדד עלה בשנת 2021 בשיעור של 2.4% והשינוי תרם לבנקים הכנסות מצרפיות בסך של יותר מ-2 מיליארד שקל. זאת לעומת הפסד של 374 מיליון שקל בשנה שקדמה לה, בשל מדד שלילי של 0.6%.

הבנקים הרגישו כבר בתחילת השנה כי המדד יטפס לאורך השנה, ולכן הגדילו חשיפת נכסים אליו. הנהנה העיקרי מעליית מדד המחירים לצרכן היה לאומי, עם הכנסות בסך של 802 מיליון שקל, אחריו מזרחי טפחות  והפועלים, עם 406-405 מיליון שקל.

סכום לא מבוטל מתוך הכנסות אלו מגיע מפיקדונות הציבור צמודי-המדד. כשבוחנים את סך הפיקדונות של הציבור (צמוד ולא צמוד), רואים גם כאן צמיחה משמעותית של הבנקים. לאומי והפועלים הגדילו את סך הפיקדונות שלהם ביותר מ-20%, דיסקונט ביותר מ-15%, הבינלאומי  בכ-8% ומזרחי טפחות בכ-3.5%.

העליות בסך הפיקדונות נבעו בין היתר מצמצום האבטלה, שהביא לכך שמשכורות זרמו לבנקים, במקביל לצמצום העבודה השחורה והשימוש במזומן, וכן מעליית המשכורות בהייטק, מכספים שזרמו לישראל כתוצאה מהנפקות בבורסה ומתשלומים ממשלתיים לציבור. עם זאת, בשוק הבנקאי מעריכים כי בשנת 2022 יתמתנו העליות בסך הפיקדונות.

הכנסות מהפסדי אשראי

לצמיחה בתיק האשראי ולהכנסות שהיא הביאה עימה ישנו גם צד נוסף. כדי להעניק אשראי לציבור, על הבנקים לרתק הון על מנת שיוכלו להגן על עצמם במקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות. כריות הביטחון האלה, המכונות הוצאות להפסדי אשראי, הוגדלו משמעותית בשנת 2020, בשל האי-ודאות שגרמה הקורונה, והביאו את הבנקים להפריש באותה שנה סכומי עתק של 7.7 מיליארד שקל.

אשתקד, בשל חזרת המשק לשגרה, צמצמו הבנקים משמעותית את כריות הביטחון, ורשמו הכנסות מצרפיות בסך של יותר מ-3.2 מיליארד שקל. בנק הפועלים הוא הבנק שביצע את ההפשרה הגדולה ביותר - יותר מ-1.2 מיליארד שקל, המהווים 40% כמעט מסך הפסדי האשראי שצומצמו. לאומי ומזרחי טפחות היו שמרניים הרבה יותר, והשאירו כריות גדולות לביטחון.

השקעות ריאליות

רגל נוספת שפיתחו הבנקים בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה ביתר שאת, היא זרוע ההשקעות הריאליות שלהן. עד כמה העולם הזה קורץ לבנקים אפשר להבין מכך שמזרחי טפחות הצטרף לזרועות ההשקעה של לאומי (פרטנרס), הפועלים (אקוויטי) ודיסקונט (קפיטל), והקים חטיבה להשקעות ריאליות, שבינתיים אינה מתפקדת כחברה בת, אך כבר ביצעה עסקאות בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל.

 איירון סורס, ההנפקה / צילום: צילום מסך יו טיוב

הדוחות הכספיים של הבנקים חושפים כי דיסקונט קפיטל תרמה לדיסקונט רווח של 212 מיליון שקל. לאומי פרטנרס הציג רווח נקי של 742 מיליון שקל (עלייה של 600% לעומת 2020), חלק גדול בשל רווח לפני מס ממכירת מניות ריטיילורס ואיירון סורס בהיקף של כ-500 מיליון שקל. פועלים אקוויטי תרם לרווחי בנק הפועלים 268 מיליון שקל.

בנק הפועלים לא חילק דיבידנד ברבעון

הרווחים הגדולים שרשמו הבנקים הובילו אותם לחלק אשתקד דיבידנדים שמנים לבעלי המניות - ובסך הכול כ-6.7 מיליארד שקל בגין רווחי השנתיים האחרונות. החלוקה נמשכה גם לאחר פרסום דוחות הרבעון הרביעי, למעט בנק הפועלים, שעורר סערה כשהחליט להסתפק בדיבידנד של 1.5 מיליארד שקל שחילק בגין רווחי הרבעונים הקודמים.

בבנק הסבירו כי הם מעדיפים לתעל את הרווחים להגדלת תיק האשראי, אך ההערכות בשוק הן כי ההון מיועד לתמוך באשראי ספציפי לענף הבינוי, שבו נושק הבנק לתקרת האשראי שהציב הפיקוח על הבנקים, אשר עומדת בהוראת שעה על 26% מתיק האשראי הכולל.

לעומתו, ברבעון הרביעי הובילו בכל הקשור לדיבידנדים לאומי, עם חלוקה של 588 מיליון שקל, ומזרחי טפחות, עם חלוקה של 275 מיליון שקל. בנק הפועלים אגב רשם את התשואה להון הנמוכה בענף (11.8%) וכן את הגידול הקטן ביותר ברווח ברבעון האחרון של השנה (למרות שעדיין מדובר ברווח השני בענף). התשואה הגבוהה ביותר להון היא של בנק מזרחי טפחות - 15.8%.