המלחמה באוקראינה: עידן חדש לביטקוין וסדר כלכלי עולמי חדש

האם עשרת הימים הראשונים של מלחמת רוסיה-אוקראינה מסמנים את מה שרבים כבר הספיקו להגדיר כמלחמת הקריפטו הראשונה? עדיין לא ברור. מצד אחד, ראינו זרם של תרומות לאוקראינה במטבע דיגיטלי. ומצד שני, ניסיונות של העולם המערבי לעצור מעקפים דיגיטליים אפשריים של רוסיה לסנקציות הפיננסיות שהוטלו עליה.

זה לא נגמר שם: ברמה האישית, זו של האזרח הפשוט, קורים תהליכים מרתקים הן ברוסיה והן באוקראינה, שמתחברים ישירות לנראטיב המקורי של עולם הקריפטו. הביטקוין, למי שכבר הספיק לשכוח, נחת בעולמנו באחד בינואר 2009, ממש אחרי המשבר הסאב-פריים ב-2008. ממציאי המטבע הדיגיטלי הראשון, שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מי הם, באו ואמרו: "אנחנו מציעים לעולם מערכת פיננסית חדשה, שלא תלויה בממשלות או במערכת הפיננסית העולמית. אנחנו נקנה לאנושות יכולת לסחור ללא התלות הנצחית בשלטון מרכזי ובבנקים על כל עודפי הרגולציה שלהם. השיטה הנוכחית פוגעת בנו ולא מאפשרת לנו עצמאות כלכלית, ולכן ננסה להחליף אותה במערכת כלכלית חדשה".

ביזור וחופש

בבסיס אותה מערכת חדשה עמדו שני רעיונות, הנובעים זה מזה: ביזור וחופש; חופש כלכלי לסחור בביטקוין, לא משנה מי אתה, לא משנה איפה אתה נמצא בעולם ולא משנה מה תעשה. אם רק תקפיד להתנהל על מערכות הבלוקצ'יין והקריפטו, אף אחד לא יוכל לעצור אותך או למנוע ממך את עצם המסחר ואין שום צורך שתבקש אישורים מגורם כזה או אחר.

החזון הזה מחזיר אותנו למה שקורה עכשיו ברוסיה ואוקראינה. האזרח הרוסי הפשוט נפגע בכמה מישורים מהפעולות של ממשלתו: המערכת הפיננסית הרוסית מנותקת ומבודדת מהעולם יותר מאי פעם, הרובל הרוסי צונח ושוויו מצטמק בכל יום שעובר. כתוצאה מכך, ראינו בשבוע הלחימה הראשון וגם מעבר לו נהירה של הרוסים לרכישת ביטקוין, קודם כל כדי לנסות ליצור גידור מסוים מול צניחת הרובל, אבל זו בהחלט לא הייתה הסיבה היחידה. הרוסים החלו לקנות יותר ויותר ביטקוין גם - ואולי בעיקר - כי הם פשוט לא יודעים מה יהיה. הם לא רוצים להיות תלויים במערכת פיננסית מקרטעת ומבודדת ולא יודעים אפילו אם יצליחו לקנות מוצרים באמזון, או אם יצליחו לטוס למדינות אחרות.

לפי הערכות, 12% ממטבעות הביטקוין בעולם נמצאים כיום ברוסיה. בשבוע הלחימה הראשון ראינו ביקושים גבוהים מאוד לביטקוין ברוסיה. כשמחיר המטבע הדיגיטלי עמד על כ-44 אלף דולר, נעשו בו ברוסיה עסקאות בשערים של 60-65 אלף דולר לביטקוין - רמה הגבוהה בכמעט 50% ממחיר השוק. היקפי המסחר בביטקוין גדלו פי שלושה ברוסיה בימי הלחימה הראשונים.

באופן מפתיע, תהליך דומה למדי התרחש גם בצד השני, אצל האוקראינים, שקמו למציאות מלחמתית מבהילה ומסויטת של יותר ממיליון פליטים, ערים מרכזיות תחת מתקפה ואלפי הרוגים ופצועים. האוקראינים הבינו מיד שאין סיכוי שיוכלו לקבל גישה לכסף שלהם שנשאר באוקראינה, ולכן הם מעבירים מה שהם רק יכולים. למשל, קונים דולרים דיגיטליים, מעבירים אותם לארנקי קריפטו שנראים כמו דיסק און-קי - ולמעשה יוצרים לעצמם מציאות כלכלית חדשה, שבה לא משנה איפה הם בעולם, כל עוד יש להם גישה לאינטרנט - יש להם גישה לכסף שלהם.

לא צריך אישור 

אזרחי אוקראינה שעברו לביטקוין יודעים שאף אחד לא יוכל להגיד להם מה לעשות עם הכסף, שהם כבר לא צריכים לבקש אישורים מאף אחד ולבטח לא למצוא חן בעיני פוטין, זלנסקי או ביידן. באוקראינה נרשמו ביקושים חזקים מאוד למטבעות קריפטו בשבוע הלחימה הראשון, עם זינוק של פי חמישה בהיקפי המסחר בביטקוין ונסיקה של מחזורי המסחר מרמה של עשרות מיליוני דולרים ביום ל-5 מיליארד דולר ביום.

בשורה התחתונה, אנחנו רואים כיום יישום משני הצדדים לפילוסופיה שממנה נולד הקריפטו. למעשה, הנהירה לקריפטו היא מה שכרגע משותף לאזרחי רוסיה ואוקראינה. אמנם, כל עם בא מהכיוון הייחודי שלו, אבל בבסיס אזרחים בשתי המדינות מתמודדים עם בעיות כלכליות-פיננסיות דומות.

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות לנכסים דיגיטליים סילבר קסטל. לשעבר מנכ"ל גולף, המשנה למנכ"ל בזק ובכיר בבנק הפועלים