שוק הנשק העולמי התעורר, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח

הפלישה הרוסית לאוקראינה, שלה קדמו סיפוח חצי האי קרים והקמת הישויות הבדלניות בלוהאנסק ובדונייצק ב־2014, העירה את אירופה ואף את העולם כולו - והאיצה תהליך בנייה מחדש של צבאות שהוזנחו. גרמניה ביצעה כנראה את הצעד הדרמטי מכל עם העלאת תקציב הביטחון ב־33% - כמאה מיליארד אירו. מדובר בהעלאה מ־1.5% מהתמ"ג ל־2%.

● פרשנות: המניות הביטחוניות מזנקות, ותע"א מחמיצה את המומנטום

בעת ההודעה על העלאת תקציב הביטחון, הקנצלר אולף שולץ ציין כי גרמניה תרכוש מל"טים תוקפים - כלי הלחימה המתקדמים שהוכיחו את יכולותיהם, בין השאר, בניצחונה של אזרבייג'ן במלחמת קרבאך השנייה מול ארמניה ובמלחמת האזרחים בתימן. כיום, חוכרת גרמניה חמישה מל"טים מדגם "הרון" (Heron), מתוצרת התעשייה האווירית, אך הם לא מחומשים בטילים מונחים.

ברלין לא לבד, מרבית הצבאות המרכיבים את ברית נאט"ו יחלו בתהליך התחמשות מואץ, הן אלה של מדינות מזרח אירופה החשות מאויימות על ידי רוסיה, והן אלה של מדינות המערב - במטרה ליצור מחדש את מאזן ההרתעה מול צבא רוסיה.

הביקוש גובר למל"טים תוקפים ולחימוש משוטט

גרמניה אינה חברת נאט"ו היחידה שמפעילה את הרון, אלא גם צבאות ארה"ב, טורקיה ויוון משתמשות בו, כמו גם אחרות דוגמת מרוקו, סינגפור והודו. על בסיס הפלטפורמה שלו, טורקיה יצרו את המל"טים משלהם "בייראקטר", שמשמשים את צבא אוקראינה בלחימה מול צבא רוסיה.

בייראקטר מהווה דוגמה אחת מתוך התחרות הבינלאומית שצוברת תאוצה. גורם המעורה בתחום אומר כי הצפי הוא להזמנות במגוון תחומים צבאיים מתקדמים, אך הרוב המכריע ילך למל"טים ולכטב"מים. אלה התוקפים, כמו הרון, יזכו לעדיפות, אבל גם החימוש המשוטט שפעל ביעילות רבה עבור אזרבייג'ן. הארופ (Harop) של התעשייה האווירית הוא אחד מהפופולריים בתחום. בד בבד, מערכות הגנה אווירית זוכות לביקוש רב. אוקראינה פנתה שוב ושוב לירושלים כדי לקבל מערכות הגנה מפני טילים מסוגים שונים, אולם בירושלים סירבו לספקן בשל החשש מרוסיה.

בתעשיות הביטחוניות הישראליות ככלל ובתעשייה האווירית בפרט אומרים כי יש ציפייה לקראת גל של ביקושים למוצריהם. במסגרת ההיערכות הוכנו מצגות ותרגילי תצוגה לקניינים, ויצירת מגוון אפשרויות להתאמה מרבית לדרישות. ההכנות נעשות בתיאום עם הרגולטור משרד הביטחון, כדי לעמוד על הרגישויות במכירות למדינות שונות. המגבלות אינן רק פוליטיות, אלא גם ביטחוניות - ובעיקרן: חשש מזליגה של מערכות ייחודיות לצבאות אויבים.

שיווק המערכות הישראליות יתבצע באופן אקטיבי. כלומר, פניות אל הצבאות השונים והצעת המערכות, למשל באירועים ובתערוכות. הצפי של החברות הוא לתוספת של כמה מאות מיליוני דולרים כבר השנה. נשיא חברת בואינג אינטרנשיונל סר מייקל ארתור שהגיע ארצה לאירוע פרידה מדוד עברי, נשיא בואינג ישראל הפורש מתפקידו, אומר לגלובס כי "תחושת האיום של מדינות אירופה וגם של מדינות באסיה, כמו יפן ודרום קוריאה, תביא להגדלת הביקוש למוצרים ביטחוניים. בעיקר כאלה עם טכנולוגיות מתקדמות".

היבט אחר של הפלישה הרוסית הוא ניסיון לגייס עובדים מקרב היהודים העולים ארצה, ואולי אף הפליטים. באוקראינה העסיקו חברות הייטק ישראליות כ־20 אלף מתכנתים, מהנדסים ועובדים אחרים, כשרבים מהם שנמלטו - הגיעו לישראל. משרד הקליטה המנהל את קבלת העולים ומשרד הפנים המטפל בפליטים כבר קיבלו פניות מחברות לאתר מבין המגיעים ארצה את אנשי ההייטק.

בתעשייה האווירית מקווים לנצל את הגל הצפוי להגדלת ההכנסות והמכירות שיעלו את שוויה של החברה. וזאת, מתוך שאיפה שבתום התהליך - החברה גם תגיע להנפקה.

פרץ בשיחות פנימיות: הנפקה עד סוף השנה

כניסתו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית לוותה באקורדים צורמים, בשל התנגדות ועדת המינויים הממשלתית, ועדת גילאור, ובשל מה שנראה כקרבתו הפוליטית לשר הביטחון בני גנץ. אולם, נראה כי סוגיה זו נותרה מאחור, ובתעשייה האווירית נושאים את עיניהם להנפקה. ממידע שהגיע לגלובס עולה כי את התהליך הזה, שנראה כמוקפא, מנסה פרץ לקדם בתור מטרת על מול כל הגורמים העוסקים בסוגיה בנושא.

לגלובס נודע כי כבר הוסר, לפחות בחלקו, אחד מהמכשולים המהותיים שעצרו את ההנפקה - סוגיית החיסיון. מדובר בחיסיון שבמסגרתו הגורמים המפקחים, במיוחד רשות ניירות ערך, נדרשים לאשר שמקצת המידע על החברה יישאר סודי, אף שהיא הופכת לחברה ציבורית בבורסה. הפתרון שמצאו ברשות ניירות ערך עם יועצי התע"א היה יצירת רף ביניים של מידע מתחת לרף ההכרחי לשקיפות - והוא הוגדר "מידע חשוב". הפתרון הזה כבר בן יותר משנה, אבל הקידום שלו נתקע בגלל דרישות שונות לאפיון מדויק שלו שהעלו בפרקליטות ובמלמ"ב מול משרד הביטחון.

בעקבות ההתקדמות, פרץ מגלה אופטימיות. בישיבות הפנימיות אמר, בין השאר, כי הוא מעריך שההנפקה תעבור את כל המהלכים הנדרשים - ותצא לדרך עד לסוף השנה. העמדה שהוא מביע בדירקטוריון ובשיחות עם הגורמים השונים מבוססת על ניתוח שלפיו מדובר במהלך אסטרטגי חיוני לתעשייה האווירית, שיסייע לה רבות בעולם התחרותי שבו היא פועלת. באחד מהדיונים אמר כי לארגון שהוא עומד בראשו צורך דחוף בשיפור יכולותיו התחרותיות ובהשקעה משמעותית במחקר ובפיתוח, כדי להישאר בחזית הקידמה העולמית.

הוא נתן את הדוגמה של המל"טים שבהם ישראל והתע"א הובילו לאורך כעשור, אך בשנים האחרונות - חברות ומדינות בעולם כבר גישרו על הפער. פרץ העריך כי ההנפקה תביא לחברה עצמה נתח משמעותי מההכנסה המיידית. החלק המיועד להנפקה בשלב הראשון הוא של 25% ממניות החברה, לפי הערכת שווי של לפחות 12 מיליארד שקל. כלומר, כ־3 מיליארד שקל הכנסה, לפחות. התועלת הנוספת לתעשייה האווירית אמורה להיות בתחום המיסוי. המעבר להגדרה כחברה ציבורית נסחרת אמור לחסוך לחברה, לפי הערכות פנימיות, 9%־23% מהמס שהיא משלמת למדינה - מאות מיליוני דולרים בשנה.

עד כאן האופטימיות, והנה המכשולים: הראשון הוא האישור המשפטי לחיסיון שנמצא עדיין בפרקליטות. על אף ההתקדמות הלא מעטה, כולם בהמתנה לסיכום ולאישור מלאים של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בתע"א מקווים כי דווקא צאתו מהזירה של היועץ הקודם אביחי מנדלבליט אמורה לקדם את הסוגיה. מהפרקליטות נמסר: "משרד המשפטים נוקט בכל הפעולות לצורך קידום הנושא. נוכח רגישות הסוגיה והחיסיון הכרוך בה לא נפרט מעבר לכך".

המכשול השני, הטכני, הוא השאלה האם החלטת ועדת השרים להפרטה מנובמבר 2020, שאישרה את ההנפקה, תקפה. בתעשייה האווירית אומרים שהפרשנויות המשפטיות אומרות שכן, אבל גם בסוגיה הזו תצטרך היועצת המשפטית לממשלה להכריע.

האוצר לא מקבל את הסיכומים בתע"א

המכשול השלישי ואולי המשמעותי מכולם, "הנקודה הארכימדית" כפי שהגדיר אחד מהמעורבים, הוא הסכם עם ועדי העובדים של התעשייה האווירית - ומקומם בתהליך ההנפקה. ההערכה עם כניסת פרץ לתפקיד הייתה כי בעזרת קשרים טובים עם הוועדים והיכרות קרובה עם תחום יחסי העבודה מימיו כיו"ר ההסתדרות, ההנהלה תוכל להגיע להסכמות עם העובדים על מתווה שישלב הסכמים קיבוציים חדשים מותאמים לתחרותיות ולמצב החדש, ביחד עם פיצוי. ואכן, בשיחות בין הוועדים לין ההנהלה הושגה התקדמות בכמה נושאים ובהם, שכר דיפרנציאלי, מענק שהיקפו לא נקבע (העובדים דרשו 100 אלף שקל לעובד), ואפשרות למודל של אופציות כבחברות הייטק. אלא שההבנות הללו לא התקבלו בעין יפה באוצר.

פגישה, שבה נכח מנכ"ל המשרד רם בלינקוב, הובילה להפסקת המו"מ. לפי הנוכחים, בלינקוב אמר כי במחירים ובתמורות שדורשים העובדים אין טעם להנפקה. בצד של הוועדים ניצב יאיר כץ, שאומר לגלובס כי הציב מטרות הגיוניות למשא ומתן, והוא מעריך שאלה יושגו. הוא מודה כי בוועדים היו מי ששמחו שמהלך ההנפקה התעכב, ומציין כי הוא מוכן לחדש את המשא ומתן בכל רגע.

בכירים אומרים כי מכשול נוסף שבלט הוא היעדר דרג מיניסטריאלי מחוייב. אם באירועים דומים, דוגמת בניית הנמלים החדשים, היו שרים שדחפו, כאן טוענים הגורמים כי שר הביטחון גנץ לא מספיק דוחף, גם אם תמיכתו במהלך קיימת.

בסביבת פרץ אומרים כי גנץ מחויב למהלך ההנפקה העולה בכל התדיינות בין התעשייה האווירית למשרד הביטחון. "ללא מעורבות זו של גנץ והמנכ"ל אמיר אשל לא היינו מתגברים על המכשול המשפטי שעיכב את התהליך. לכשתהליכים אלה יושלמו, תורגש הדחיפה של משרד הביטחון והשר העומד בראשו". כל הצדדים מאשרים כי לאחר כניסת פרץ שופרו היחסים בין הנהלת התעשייה האווירית למשרד הביטחון, והשיפור עשוי אף הוא לדחוף את המהלך.