חופשה היא הכרח גם בעולם העבודה החדש

אין סוף מילים הושחתו ועדיין מושחתות על התנהלותו של "עולם העבודה העתידי" בעקבות כניסת הקורונה לחיינו. עולם זה משתנה בקצב מטורף, מקדים כל חוק, פסיקה ונורמות אליהן היינו רגילים עד כה.

מי זוכר את עמדתו של הממונה על השכר באוצר, אשר אסר רק לפני כשנתיים וחצי על פרקליטי המוסד לביטוח לאומי לעבוד מהבית, ולא הכיר בעבודה כזו כמזכה בשכר?!

במקומות עבודה רבים נעשות התאמות קיבוציות למתכונת עבודה משתנה ואף נחתמים בענין זה הסכמים קיבוציים חדשניים הקובעים את היקף העבודה מהבית ואת התמורות שיקבל עובד (או יוותר עליהן - כגון ארוחות, דמי נסיעה) במסגרת כזו.

אולם מכאן ועד ל"ניצול הזדמנויות" של מעסיקים או עובדים הדרך ארוכה. רעיונות עולים ויורדים לגבי שיטות העסקה, קביעת תפוקות באופן חדשני ואפילו מתן הגנה מפני "פגיעות בעבודה" לגבי תאונות שהיו בביתו של העובד לעניין זה מעניין פסק דינו של בית הדין לעבודה אשר הפך החלטה של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי עובדת שנחבלה בביתה, לאחר שהעידה כי הדבר קרה במהלך היום תוך כדי עבודתה, זכאית להכרה כ"נפגעת תאונת עבודה".

הטבה מהותית לעובדים

מצד שני: אחת מהחברות המובילות בתחום ההייטק הודיעה לעובדיה (ולתקשורת) כי החליטה לבטל את מגבלות חוק חופשה שנתית לגבי מספר ימי החופשה שעובד החברה יכול "לקחת". הוסיפה החברה בהודעתה כי כל עובד יכול לקחת ימי חופשה ככל שיחפוץ!! לכאורה, מדובר בהטבה מהותית לעובדים, אשר כיום זכותם לימי חופשה קבועה בחוק חופשה שנתית. לדעתי, ההיפך הוא הנכון.

עיון מעמיק במשמעות ההחלטה מעלה כי ההחלטה סותרת במפורש את הוראות חוק חופשה שנתית: החוק מחייב קיום פנקס חופשה המעדכן את מספר ימי החופשה להם זכאי העובד בחוק ולצידם מספר ימי החופשה שנוצלו על ידו בפועל.

בנוסף: החוק קובע כללים ברורים למיצוי ימי חופשה לרבות הצורך למתן הודעה מראש, קבלת אישור המעסיק, בפיצול חופשות. האם כל אלה נעלמים מן היחסים שבין העובד והמעסיק. כמובן שלא. בפועל קיומו של "פנקס חופשה" מתבטא כיום ברישום מדויק בתלוש שכר של כל עובד את יתרת החופשה העומדת לזכותו ואם לא די בכל האמור עד כאן: החוק מאפשר לכל עובד לצבור מספר מסוים של ימי חופשה ולפדותם בעת סיום העבודה (כפוף כמובן לתקרה). מה נותר מזכות זו? צא ולמד, הדין הישראלי לא יקבל החלטת מעסיק הנותנת לעובד לצאת לחופשה, כביכול, ללא מגבלה וללא רישום.

יתר על כן, מדיניות כזו פוגעת בעובד מוחלש אשר יציאתו לחופשה תתקל, לעיתים קרובות, בעין עוינת מצד מעסיקו, כי הרי הטענה תהיה שהעובד יכול אומנם לצאת לחופשה כרצונו, אבל איפה צרכי המעסיק? קל וחומר אם עובד יחליט לנצל את נדיבות המעסיק ויצא לחופשה ארוכה?

הסרת ההגנה

כך, התנתקות מהכללים הבסיסיים של "מכסת חופשה" לעובד וכללי היציאה לחופשה שמקנה החוק תגרום להסרת ההגנה מעובד שיבקש לצאת לחופשה. יודגש כי באותה חברה שפרסמה את הדברים כ"הקלה" לעובדים, אין יחסים קיבוציים ועל כן עובד שיצא לחופשות חרף עמדתו של הממונה עליו, בין לגבי מועד החופשה ובין לגבי אורכה, ימצא את עצמו כמי שמקבל הערכות נמוכות עד כדי פיטוריו.

לסיכום: לא טוב לעובדים, לא נכון משפטית לא נכון בהיבט יחסי עבודה. החלטה ליצור ב"חסות הקורונה" יש מאין, כללים חדשים לחופשות של עובדים במקום עבודה, היא החלטה שדינה להתבטל.

הכותב הוא שותף בנ. פינברג ושות', מומחה בדיני עבודה וגישור