עד מתי השקל יצליח לבלום את עליות המחירים

אם בשנת 2021 הזינוק החד של השקל בלם חלק מעליות המחירים של המוצרים המיובאים, ובכך משך את מדד מחירי לצרכן כלפי מטה, הרי שמתחילת 2022 המצב השתנה מקצה לקצה. דווקא לפני גל עליות מחירים נוסף הצפוי במשק בשל הזינוק במחירי הסחורות, כוחו של השקל בבלימת עליות המחירים של המוצרים המיובאים פוחת, שכן השקל נחלש בהתאמה לשווקים הפיננסים מעבר לים, ובמיוחד מול מדד הנאסד"ק שאיבד כ-20% מהשיא בנובמבר. זאת אלא אם שינוי הכיוון שנרשם בשווקים אמש, יסמן את שינוי המגמה והבורסות יחזרו לטפס.

  

מדינת ישראל נמצאת תחת לחץ תמידי שפועל להתחזקות השקל, וזאת כתוצאה מהעודף הגדול ביצוא הסחורות והשירותים, ההשקעות שנכנסות לישראל והאקזיטים של חברות ההייטק. במילים אחרות, תנועות הון פנימה אל תוך המשק המקומי מציפות את השוק במטבע זר וכוחו של השקל עולה. אלא שגורם נוסף, ואף עיקרי, אחראי לא פחות להתחזקות השקל בשנה האחרונה והוא גידורי ההשקעות של הגופים המוסדיים.

"לבחון מחדש את הגידור של הגופים המוסדיים"

לקורלציה שבין שער החליפין לשווקים הפיננסים יש קשר ישיר לגידורי ההשקעות של הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה. על מנת לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה לחוסכים, בימים של עליות בשווקים מעבר לים, כפי שנרשמו בשנה שעברה, הגופים המוסדיים מכרו דולרים ובכך היצע הדולרים בשוק המקומי עלה בהתאם והשקל התחזק בתגובה. הרי ככל שערך ההשקעות שלהם בדולרים עולה - כנגד זאת עליהם למכור את הדולר כדי לעמוד באותה נקודת איזון שנקבעה במדיניות ההשקעה.

בימים של ירידות בשווקים המצב הפוך, ועל מנת לעמוד באותה מדיניות השקעה המוסדיים למעשה קונים דולרים, שכן ערך ההשקעות שלהם מעבר לים יורד, ובשל כך יש לחתור שוב לאיזון ולרכוש דולרים - מה שמצמצם את ההיצע בשוק המקומי ומחזק את הדולר בשוק המקומי.

אם נשפוט לפי החודשיים האחרונים, המוסדיים לבדם מאזנים את היצוא וההשקעות והירידות עשו את העבודה לבנק ישראל שלא נדרש לקנות דולרים בשוק. נזכיר שבנק ישראל פועל בשוק המט"ח ורוכש דולרים על מנת למתן את התחזקות המטבע המקומי כדי לא לפגוע ביצואנים שמקבלים את תוצרתם בדולרים אך משלמים משכורות בשקלים.

אם בשנה שעברה רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של 35 מיליארד דולר על מנתן למתן את התחזקות השקל, ובממוצע כ-5 מיליארד דולר בחודש, הרי שמתחילת השנה בנק ישראל הרפה את ידיו משוק המט"ח ורכש מאות מיליונים בודדים.

בבנק ישראל תולים את הסיבות להחלשות המטבע המקומי בין היתר בשל פערי הריביות השליליים בין ישראל לעולם על רקע מדיניות "ניצית" יותר בשווקים המפותחים בעולם והמתיחות הגיאו-פוליטיות בעולם. בדיוני הישיבה לפני הריבית האחרונה בפברואר, בבנק ישראל דנו בקשר שבין הירידות בשווקים הפיננסים בחו"ל לביקוש הדולרי של הגופים המוסדיים, אך לא הוזכר כיצד יש לטפל בנושא זה.

ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק, החברה בקבינט הכלכלי של השר ליברמן, מציעה לבחון מחדש את נושא הגידור של הגופים המוסדיים נוכח ההשפעה של הגידורים הללו על שוק המט"ח. "מאחר ותשואות נמדדות בשקלים, ומאחר ותיקי ההשקעות גדלים בקצב מהיר יותר מצמיחת הכלכלה המקומית - הרי שרכיב ההשקעות בחו"ל הולך וגדל, מ- 15%-20% לפני עשור לקרוב ל-40% כיום. זה נכון בניהול סיכונים, זה נכון בהזדמנויות השקעה וזה נכון בפיזור סיכון סיסטמי לחוסך שרוב עולמו תלוי בכלכלה המקומית. אבל ההשפעה הנגזרת היא כי המוסדיים נאלצים לגדר חלקים הולכים וגדלים לשקל".

"השקל דוחף קדימה את קצב האינפלציה"

גורם נוסף שפועל להחלשות השקל קשור להתחזקות הדולר בעולם. בעתות משבר המשקיעים נוהרים לחופי מקלט, כמו הדולר האמריקאי, וכך ככל שהדולר מתחזק בעולם השקל נחלש בהתאם."יחד עם הדיור והדלקים השקל דוחף קדימה את קצב האינפלציה במיוחד במבט לחודשיים הקרובים", אמר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. "היחלשות השקל נובעת מהריצה לדולר בעולם וכאמור מהמתאם החזק בין שוקי המניות בעולם לבין השקל.

המתאם נובע מהצורך של המשקיעים המקומיים לגדר את ההחזקות המטחיות שלהם ככל שהשווקים יורדים ועולים בהתאמה. השקל שינה פנוי בהתאם לירידות החדות בשווקים. אחרי שבנק ישראל רכש מיליארדי דולרים בשנה שעברה השקל עובר פיחות וזה צפוי להימשך ככל שהמלחמה באוקראינה תימשך. מעבר לכך, הירידה של השווקים בחו"ל פוגעת בקצב צמיחת היצוא של ההייטק שהיה גורם מרכזי להתחזקות השקל והעלייה של תקבולי המסים למדינה ב-2021".