למרות שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה בשל השקל החזק וכתוצאה מרגישות נמוכה יותר למחירי האנרגיה, שיעור האינפלציה בישראל צפוי להמשיך לחרוג מהיעד של בנק ישראל, וזאת על רקע ההרעה במישור הגיאופוליטי באירופה שבא לידי ביטוי בזינוק מחירי הסחורות.
העלייה המהירה במחירי הסחורות תתורגם לעלייה בסביבת האינפלציה בחסות העלייה במחיר הנפט, וזאת לאחר שהאינפלציה כבר חרגה מהיעד של בנק ישראל בפברואר 3.1%. הערכות הכלכלנים מדברות על כך שהעלייה במחירי הדלק צפויה לתרום כ-0.2% למדד המחירים לצרכן באפריל, וכך המדד צפוי להצביע על אינפלציה של כ-4% - הרבה מעבר ליעד בנק ישראל שעומד על 1%-3%.
עם זאת, ההידרדרות הביטחונית במזרח אירופה והעלייה במחירי הסחורות, שצפויה להשפיע על מחירי המזון, לייקר את מחירי התובלה וחומרי הגלם, היא בתורה מעלה את האפשרות להאטה בצמיחה הגלובלית בהמשך הדרך.
דווקא בזמן שהבנקים המרכזיים בראשות הפד האמריקאי החלו לגמול את השווקים מהתמיכה הפיננסית שסיפקו בתקופת הקורונה, הנה הגיע הרגע בו המחסנית שלהם שנועדה להתמודד עם המשבר נותרה ריקה. הבנקים המרכזיים נמצאים במלכוד, שכן אם לפני המשבר עלה הצורך להעלות את הריבית על מנת לרסן את האינפלציה שנבעה משיבושי הקורונה, כעת האגרסיביות של נשיא רוסיה פוטין מתדלקת את האינפלציה העולמית עוד יותר.
החשש שהבנקים המרכזיים מאחרים את הרכבת עם העלאה של הריבית על מנת לרסן את האינפלציה מקבל כעת חותמת נוכח המשבר באירופה, והעלאה של הריבית עלולה להכביד על הכלכלה ולהביא לסטגפלציה - כלומר, אינפלציה תוך כדי האטה של הכלכלה.
בשוק המקומי, בנק ישראל כבר אותת על העלאה של הריבית בחודשים הקרובים, למרות הערכה של מקבלי ההחלטות בנק ישראל כי האינפלציה צפויה לרדת השנה. מעניין אם בבנק ישראל יעדכנו את התחזיות לאינפלציה על רקע המשבר ברוסיה ואוקראינה, או אולי יבחרו לראות בזאת אירוע אקסוגני בר חלוף. סביר להניח שהתחזית של בנק ישראל תתעדכן והאינפלציה תהיה גבוהה יותר מכפי שחשבו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.