חוק החשמל "החדש" - לא בשורה ולא סערה

לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 136 לחוק התכנון והבניה, הידוע בכינוי "חוק החשמל". התיקון עורר סערה במערכת הפוליטית במסגרת דיוני המליאה לאישורו, ואף מחוצה לה. במסגרת הדיון, שעורר סערה על כך ש"יאפשר חיבור לתשתיות חשמל למבנים שהוקמו ללא היתר ושקיימים נגדם צווי הריסה", טענו חברי הכנסת מהאופוזיציה כי החוק החדש משרת יישובים המשויכים לחברה הערבית בו שורר כאוס תכנוני. וזאת, יצוין, בין אם בשל היעדר טיפול מצד מוסדות התכנון, ובין אם בשל עבריינות בניה (גם אם בשל כורח הנסיבות) המסכלת אפשרות לתכנון מושכל וראוי.

מנגד, טענו בקואליציה כי לערבים לא הייתה ברירה לבנות באופן לא-חוקי, משום שהמדינה לא הגישה תוכניות מסודרות לבנייה ביישובים הערביים ולמעשה לא הותירה להם ברירות. חבר הכנסת ואליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים שקידם את החוק הדגיש כי: "יש אזרחים ששילמו בחייהם בשל אלתורי חיבור לחשמל. החוק בא להבטיח שכל אדם יקבל זכות בסיסית להתחבר לחשמל".

אך האם הסערה שהתחוללה בכנסת צפויה לעורר כעת גם למישור המשפטי? אנו סבורים שלא.

עד לתיקון 136 קבע חוק התכנון והבנייה (סעיף 157א) כי ככלל לא יחובר מבנה לתשתיות חשמל, מים וטלפון אלא אם ניתן לגביו היתר בנייה. תכלית אותו סעיף הייתה למנוע הכשרה בדיעבד של התנהגות לא-חוקית, ולתמרץ הסדרה של בניה לא חוקית.

כאמור, בישובים רבים במדינה קיים כאוס תכנוני ובמציאות זו נבצר מהתושבים המתגוררים ביישובים אלה לקבל היתרי בנייה. לכן, ולנוכח סעיף 157א, הם גם אינם יכולים להתחבר לרשת החשמל, המים והטלפון, אלא באמצעים פיראטיים ובלתי חוקיים. תיקון 136 לחוק התכנון והבניה מבקש לשנות מציאות זו. התיקון מעגן בסעיף 157א תנאים שבהתקיימם יוכל שר הפנים להתיר בצו לחבר לרשת החשמל הארצית גם בתים שנבנו ללא היתר. גם טרם התיקון ניתן היה להתיר זאת בצו, אך התיקון מעגן את התנאים לכך.

לפי התיקון רשאי שר הפנים לפרסם צו כזה לגבי מבנים המשמשים למגורים שבנייתם הסתיימה עד ליום 1 בינואר 2018 ולא נוספה להם תוספת בניה מאז, אם הוגשה למוסד התכנון המוסמך תוכנית מפורטת המאפשרת מגורים בשטח, ואם החליט מוסד התכנון המוסמך על הפקדת התוכנית. התיקון קובע גם תנאים שיבטיחו את קידום הליך הרישוי על ידי בעל הנכס, לרבות חובת הפקדת ערבות מתאימה, וקציבת מועדים לקבלת היתר בניה.

לדעתנו, התיקון לא ישנה באופן מהותי את כמות המבנים הבלתי חוקיים שיחוברו לרשת החשמל, והוא עשוי להיטיב רק עם מספר מצומצם ביותר של מבנים, אם בכלל. הטעם העיקרי לכך הוא התנאי הדורש קיומה של תוכנית מפורטת למגורים אשר התקבלה לגביה החלטה להפקדה. לצורך כך בראש ובראשונה נדרש, ולמצער רצוי, תכנון מתארי או כוללני אשר יביא בחשבון את כל השיקולים התכנוניים בנוגע לישוב או לקבוצת הישובים הרלוונטיים (ובכלל זה קיבולת יח"ד, תצורת בינוי, מבנים ושטחי ציבור, ותשתיות).

תכנון כזה אורך זמן רב, לעתים אף מספר שנים, ואין כל ודאות שאכן יאושר. לכן נראה שהתיקון לא יביא לגידול משמעותי במספר המבנים הבלתי חוקיים שיתחברו למשק החשמל הארצי. הסמכות לפרסום צו מחריג כבר קיימת בדין, ולא נראה שדווקא התנאים למימושה שאותם קובע התיקון, הם שיביאו את הבשורה.

עו"ד צין הוא שותף וראש מחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרד תדמור לוי ושות'. עו"ד דרוק משמש כעו"ד במחלקה