חמאס צופה מהצד בהתחממות יחסי ישראל וטורקיה, וחושש לגורלו הכלכלי

"אנו עוקבים בדאגה עמוקה אחר ביקורים של בכירי הישות הציונית במדינות האזור", כך נכתב בהודעה שהוציא אמש ארגון חמאס ברצועת עזה, בעקבות ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בטורקיה. "המדינות הללו משמשות עומק אסטרטגי לעם הפלסטיני. אל תתנו הזדמנות לישות הציונית לחדור לאזור ולהשתעשע באינטרסים של העמים שלו".

למרות הגינוי, מדובר בניסוח מתון מאוד בהשוואה להודעות גינוי קודמות אותן פרסם חמאס, כמו למשל על הסכם הנורמליזציה עם האמירויות. נוסח ההודעה מעיד בברור על הדאגה הרבה בהנהגת הארגון הפלסטיני לגורל הכלכלי שלה השוכן בטורקיה. בגלובס נחשף המנגנון הכלכלי של חמאס שמרכזו בטורקיה, והוא מקושר שם לחברות נדל"ן והשקעה המספקות מימון לארגון לרבות לזרוע הטרור שלו. לפי גורמים במערכת הביטחון, חמאס לא מסתפק בפעילות הכלכלית, ומנהל משם גם מבצעי טרור ממש, לרבות גיוס מחבלים והכנת פיגועים.

חמאס הגיע לטורקיה לאחר שנזרק מערב הסעודית ב-2017, ופעילותו צומצמה גם במדינות אחרות במרחב בעקבות לחץ אמריקאי, ובשל הגדרתו כארגון טרור בארצות הברית ובאיחוד האירופי. בנוסף, המרכז הכלכלי של חמאס בטורקיה צמח בעקבות היחסים הגרועים והחיכוכים בין אנקרה לירושלים, אלא שכעת נראה שהיחסים מתחממים מחדש. ניתן לומר כמעט בוודאות שהנושא הוזכר בשיחות בין הנשיא הרצוג לנשיא טורקיה ארדואן, והשאלה תהיה מה יהיה מוכן הנשיא הטורקי, ששלח בעבר סיוע "הומניטרי" לחמאס דרך משטי המחאה, לעשות כעת.

מזרח (הים) התיכון חדש

היבט נוסף הנוגע לביקור של יצחק הרצוג בטורקיה הוא תחום האנרגיה. צינור הגז איסטמד, שתוכנן לעבור בים התיכון מישראל לאירופה דרך יוון טורקיה ואיטליה, נחוץ מאוד, אולם הוא תקוע בין השאר בגלל עלויות גבוהות. החלופה כעת היא צינור הגז הקיים בטורקיה. תיאורטית, גז ישראלי ולא רק ישראלי, יכול לעבור לאירופה דרך הצינור הטורקי, וכך להקטין את מנוף הלחץ הרוסי על אירופה הצפונית.

החזון מרחיק לכת הרבה יותר, וישראל שואפת להיות זו שתגשר על המחלוקות בסוגיית הגז בים התיכון בין יוון וקפריסין לטורקיה. נזכיר שיוון וקפריסין לא מכירות בזכותיות הכלכליות של קפריסין הטורקית, ויש אזור במחלוקת סביב חיפושי גז מצפון לאי. כמו כן, טורקיה טוענת שפיזור האיים של יוון מעניק למדינה הרבה יותר ממה שמגיע לה באמת.
יש מי שיאמר שמדובר בחזון אוטופי במיוחד בגלל הדם הרע באזור, ובוודאי בעקבות עמדת מצרים, השותפה הקרובה של ישראל בתחום הגז.

דרך אגב, למצרים החל להגיע גז ישראלי דרך הצינור הירדני החוצה את המדינה מצפון לדרום ועובר למצרים מעקבה לסיני. הגדלת הכמויות, שעליה פורסם לראשונה בגלובס, מאפשרת גם למצרים להעביר גז שהיא מנזילה במתקניה, לאירופה הצמאה לנוזל האנרגיה המחמם.

מע"מ נגד טרור

ברשות הפלסטינית שפשפו עיניים בתדהמה בשבועות האחרונים כשבדקו את ההכנסות ממסים, ובעיקר ממס ערך מוסף שישראל גובה עבור הרשות. סכום ההכנסות החודשי בפברואר קפץ ללא פחות מ-720 מיליון - עלייה של 16% לעומת הממוצע החודשי עד כה.

עלייה זו מיוחסת קודם כל לתהליך הדיגיטציה בדיווחי הסחר בין סוחרים וחברות ישראלים ופלסטינים. התהליך מחק באחת חלק ניכר מההתנהלות ה"שחורה" של המסחר, שכלל העלמת עסקאות והכנסות הן מהרשות והן מישראל. עד כה הדיווח על העסקאות התנהל רק באופן ידני ועם חשבוניות מנייר, מה שאיפשר לסוחרים לבצע דיווחי חסר, העלמות מס הכנסה ומע"מ. מאז תחילת חודש פברואר הוכנסה מערכת דיגיטלית המחייבת את כל הסוחרים הפלסטינים ורוב הישראלים להעביר דרכה את כל העסקאות. האכיפה נעשית במעברים, הסוחרים צריכים להציג את אישור תקינות העסקה והדיווח הדיגיטלי - אחרת לא יוכלו לעבור.

המהלך הזה מצטרף למגמה כלכלית חיובית ברשות הפלסטינית הנובעת בעיקר משינויים והקלות בתחומי הסחר, התעשייה והמעברים. כל זאת לצד שינוי האווירה הפוליטי בישראל המאפשר יותר ויותר הקלות. המשמעות הישירה היא מניעה של הידרדרות המצב הביטחוני. כלכלה טובה מקטינה טרור ומהומות, נוסחה שמוכחת בכל פעם מחדש.

יש לציין שאמנם יש עדיין לא מעט ניסיונות לפגע, שרובם המכריע מסוכלים מראש, ויידוי האבנים נמשך, אבל רוב הרחוב הפלסטיני לא ממהר לצאת נגד ישראל. כל זאת למרות שלל הזדמנויות, כמו בריחת האסירים מכלא גלבוע, חיסול מחבלים בשכם ובג’נין, תקריות האלימות בשייח’ ג’ראח ועוד.

הקטנת הצורך בכוח אדם

"חיל החלל", "העיניים של צה"ל", ועוד כינויים נקשרו ליחידה 9900 של אגף המודיעין, שהחלה כיחידת מיפוי ועברה להיות אחת מהמובילות בעולם בתחום איסוף המידע, ניתוחו והנגשתו למפקד בשדה הקרב. למיזם שמפעילה היחידה קוראים לוחמ"מ (לוחמה רב ממדית), ובאמצעותו ב-9900 מקבלים מידע חזותי מרחפנים, כטב"מים ולוויינים, לצד מידע מודיעיני אנושי על מיקום מחבלים עבדות ירי וכדומה.

המידע מעובד באמצעות בינה מלאכותית בתוך זמן קצר, והמפקד בשטח מקבל ישירות למחשב הקרב שלו את האינפורמציה באופן מונגש, ובעיקר תלת ממדי. המידע שמספק המיזם כולל כיווני ירי אפשריים של חוליות המחבלים, מיקום מטענים, וגם הצעות לתכניות פעולה ושימוש בכלי נשק שונים או ביחידות מסייעות.

מי שהשתתף במלחמת לבנון השנייה וחזה בכשליה בכל הנוגע להעברת המודיעין ליחידות הלוחמות, מבין עד כמה מדובר במהפכה של ממש. הפעם הראשונה שנעשה בכך שימוש מבצעי רחב היקף הייתה במבצע "שומר החומות" במאי 2021. בין השאר מידע שהגיע מלווייני מעקב שימש לאיתור חוליות ירי של רקטות לישראל ולהשמדתן.

חיילי היחידה, רובם המכריע צעירים בתחילת שנות העשרים, כש-60% מהם נשים, רוכנים על מחשבים. מה שנראה על המסך מזכיר את משחקי הקרב דוגמת פורטנייט. בנוסף, בתוך 9900 יש יחידת שטח קרבית של מפעילי ומפעילות רחפנים בשדה הקרב עצמו. הם עוברים הכשרת לחימה לצד ההכשרה הטכנולוגית.

 אל''מ (במיל') שאול שחר / צילום: דובר צה''ל

אל"מ (במיל') שאול שחר, שהיה מפקד היחידה בעבר ועסק בתחום הכטב"מים בתעשייה האווירית, מספר שההתקדמות הטכנולוגית והוזלת עלויות הלוויינים והרחפנים, יצרו מעין מקצוע מודיעיני חדש, שיעדו ניתוח יעיל של המידע החזותי והנגשתו למפקדים בשטח בזמן אמת. אל"מ (במיל’) שחר סיפר שלצעירים יש יתרון מובנה במקצועות הללו בצבא.
בנוסף, שחר אמר שהשכלול הטכנולוגי מקטין הצורך בכוח האדם הנדרש. מדובר באמירה משמעותית, ברקע המאבק של צה"ל לשמר קציניים איכותיים איכותי בתוכו. עוד הוסיף שחר שגם אלו שעזבו את הצבא ועברו להייטק, באים למילואים ומגשרים על הפערים.