לא רק נפט וגז: האם פלישת רוסיה לאוקראינה עשויה לגרום משבר מזון עולמי?

לאחרונה נוכחנו לדעת מה קורה כשמדינות תלויות במדינה אחת כדי לרכוש מוצר בסיסי - גז טבעי ונפט - והמדינה הזאת מחליטה לצאת למלחמה. חלק ממדינות אירופה תלויות מאוד ברוסיה כדי לחמם את בתי התושבים בחורף הקר.

המלחמה בין רוסיה ובין אוקראינה הגבירה את החששות ממחסור באנרגיה שמגיעה מרוסיה לאירופה. גרמניה הקפיאה את פתיחת צינור NordStream2, ומחיר חבית הנפט האמיר, והגיע למחיר אסטרונומי תלת-ספרתי של 130 דולר, ואין לדעת מתי הנסיקה הזו תיעצר? כל זאת כשמדינות המערב לא הטילו עדיין סנקציות על הגז הרוסי, למעט הקפאת NordStream2, והן ממשיכות לצרוך אותו. האינטרס של המדינות הללו בחימום גובר עדיין על הרצון שלהן להחרים את רוסיה התוקפנית.

בעוד שרוסיה ממשיכה להפגיז ולכבוש את אוקראינה, ומרבית העיניים ממוקדות במחירי האנרגיה שנוסקים, העימות משפיע גם על מוצרים בסיסיים נוספים שאוקראינה ורוסיה מייצאות לעולם, ובעיקר דגנים ומתכות.

האירועים הקשים משפיעים על אספקת המזון העולמית, וישנן מדינות שצפויה להיווצר בהן בעיה אמיתית. נוכח חשיבותן של אוקראינה ושל רוסיה בשוקי התבואה העולמיים, ובעיקר החיטה, התירס ושמן החמניות, מחירי הדגנים שברו שיאים, וצפוי כי כל עוד הלחימה נמשכת, מחירי הדגנים יישארו גבוהים וההיצעים ייפגעו.

בניגוד לאנרגיה ולמתכות, שאספקתן תלויה בעיקר בתשלום, בשינוע ובפתיחה וסגירה של "השלטר", דגנים דורשים זריעה, השקיה, טיפול נגד מזיקים, קציר, שינוע ויכולת תשלום. דגנים תלויים בעונות השנה, והשיבוש הנגרם כתוצאה מהלחימה ומהסנקציות הכלכליות עשוי להיות ממושך יותר מהשיבוש בתחום האנרגיה. מאחר שעונת היצוא מתחילה כעת, אוקראינה מנסה להציל, ולו במעט, את המצב, והיא מבקשת לייצא את התבואה שתוכל לגבולות המערביים שלה ברכבות, ומשם התבואה תעבור לנמלים השונים באירופה.

אוצר חקלאי עבור הכוחות הפולשים

עבור הרוסים, לאוקראינה יש אומנם מיקום אסטרטגי, ויש לה משאבי טבע שופעים, כמו אורניום, טיטניום, מנגן, ברזל, כספית, גז טבעי ופחם, אך היא מהווה בראש ובראשונה אוצר חקלאי לכוחות הרוסיים הפולשים אליה.

  

באוקראינה נמצאות כ-25% מהקרקעות השחורות הפוריות בעולם, הנקראות גם צ'רנוזם. אלו הן קרקעות שמכסות כ-7% מהיבשה נטולת הקרח בעולם, והן פוריות מאוד, עשירות במינרלים ובפחמן אורגני, ועומקן 25 ס"מ לפחות. אוקראינה מדורגת במקום הראשון בשטחי אדמה חקלאית באירופה ו-70% משטחה משמש לחקלאות. היכולת החקלאית של אוקראינה מאפשרת לה להאכיל הרבה יותר אנשים מאלה שחיים בה.

רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם, ולמעלה מ-17% מהחיטה המיוצאת לעולם מגיעה ממנה. אוקראינה מחזיקה בנתח שוק של כ-12% ביצוא הדגנים העולמי, והיא יצואנית החיטה החמישית בגודלה בעולם. מכיוון שגם רוסיה וגם אוקראינה הן יצואניות גדולות של חיטה, הלחימה יוצרת בעיות קציר, שיבושים לוגיסטיים, בעיות בנמלי הים ועלויות אנרגיה ושינוע גבוהות.

נוסף על כך, הסנקציות הכלכליות, המגבילות את יכולת העברת הכספים לרוסיה, עשויות לשבש אספקה של כרבע מהחיטה העולמית (ויחד עם בלארוס מדובר בכשליש מהאספקה העולמית).

יחד עם החיטה, גם כ-17% מאספקת התירס העולמית וכ-50% מאספקת זרעי שמן החמניות לעולם מגיעות מאוקראינה, וצפויים שיבושים. רוסיה היא יצרנית זרעי שמן החמניות השנייה בגודלה בעולם, ונתח השוק שלה הוא כ-27%, והיא גם שחקנית מרכזית בשוק האשלג העולמי, ולכן היא משפיעה גם על תעשיית הדשנים.

הפגיעה העיקרית בביטחון התזונתי עשויה להתרחש דווקא במדינות חלשות יחסית, רבות מהן באפריקה ובדרום אסיה. נמלי הים השחור נסגרו, וחברות ספנות הפסיקו להגיע אליהן, מה שמעכב את אספקת הדגנים לשם כבר מעכשיו.

סין תיאלץ כנראה למצוא ספקית חדשה

נכון להיום, היבואניות המרכזיות הנסמכות על חיטה מרוסיה ומאוקראינה יחד הן טורקיה, מצרים, אתיופיה, תימן, קניה, אינדונזיה, בנגלדש, ניגריה, טוניסיה, סודן, טנזניה, אלג'יריה, מרוקו, הפיליפינים, דרום אפריקה ולבנון - מדינות שבהן שיעור העוני גבוה ושיעור ניכר של התושבים לא יוכלו לעמוד בעליית מחירים משמעותית.

75% מאספקת החיטה הטורקית מגיעה ממדינות אלו, וגם ישראל היא יבואנית מרכזית של חיטה מהן, וההתייקרות הגיעה עד אליה. ביום רביעי השבוע הודיעה יצרנית הקמח המקומית שטיבל על העלאת מחירי הקמח באופן מיידי מ-10 במרץ, בשיעור שיימסר בימים הקרובים.

בעקבות המצב, סין, שרוכשת חיטה בעיקר מאוקראינה, הסירה את ההגבלות שלה על רכישת חיטה רוסית, והיא תגביר השנה את רכישת החיטה מרוסיה ומארה"ב.

אספקת שנת 2022 תלויה בקציר החיטה, שצפוי להתחיל ביולי, ולכן עדיין קיים סיכוי שהלחימה תיפסק קודם לכן ושהשיבושים ביצוא החיטה יהיו קלים מהצפוי. באשר לאספקת יבול 2021, גם בתירס וגם בחיטה עדיין לא שווק כל היבול של 2021, וכאן, ככל הנראה, הפגיעה כבר מורגשת.

גם שתילת התירס של עונת 2023 צפויה להתחיל באביב הקרוב, ולכן קיים סיכוי שגם אספקת התירס בשנה הבאה תיפגע. באשר לתירס - סין, שרכשה מאוקראינה 30% מיבוא התירס הסיני, ויחד עם הודו רכשה כ-80% משמן החמניות האוקראיני, עשויה להיאלץ למצוא ספקית חדשה, וככל הנראה תפנה לארה"ב כדי לפצות על החוסר.

מדינות העולם לא יושפעו רק מעצירה ביבוא החיטה, התירס ושמן החמניות. גם תעשיית הבשר ותעשיית החלב צפויות להיפגע, מפני שהתירס הוא מקור מזון חיוני לבעלי החיים, וכ-60% מהתירס בעולם מיועד להזנתם. לא רק שמחירי הבשר ומחירי מוצרי החלב צפויים להתייקר בעקבות המצב, אלא עלול להיווצר מצב שבו לא יהיה מספיק תירס כדי להאכיל את בעלי החיים המבויתים.

בהתחשב בעובדה שמחירי הדגנים גבוהים מאוד כבר עכשיו, סביר להניח שנראה הגברה של כמות הזריעה במדינות העולם השונות, על חשבון אוקראינה ורוסיה, אך בשל המחסור באדמות שחורות, לא סביר שזריעה זו תקזז לחלוטין את הפגיעה שתיווצר מהלחימה באזור הים השחור.

היקף העלייה הפוטנציאלית במחירי הדגנים תלוי בעיקר בגודל השיבוש ובמשך הזמן שבו הסחר והגידול יעוכבו - דבר שיועיל לחקלאים בעולם, ויפגע בצרכנים, אשר חווים עליות מחירים בלתי פוסקות.

בהקשר זה, להערכתנו, היות שלחם סטנדרטי הוא מוצר מסובסד ומפוקח על ידי מדינות רבות, נראה שיחד עם העובדה שהחקלאים באזורים שונים בעולם ירוויחו מהמצב, הממשלות ייאלצו לסייע יותר לאוכלוסיות מתקשות.

באשר למוצרים שאינם מפוקחים, נמשיך לראות התייקרות, והנהנים מהמצב יהיו בעיקר החקלאים. כבר עכשיו, מדד מחירי המזון של האו"ם הגיע לשיא של 140.7 נקודות (עלייה של 3.9% ביחס לחודש שעבר, ועלייה של 20.7% ביחד ל-2021), וזה כאשר רוב העלייה התרחשה טרם המלחמה באוקראינה, ולכן סביר שנמשיך לראות שיאים חדשים. עליית המחירים נובעת גם מעליית מחירי האנרגיה, הדישון והאכלת בעלי החיים.

נראה כי יהיה זה בלתי אפשרי למנוע את התייקרות מחירי המזון ואת גלגולם, לפחות חלקית, אל הצרכנים הסופיים, שכן, מחירי חומרי הגלם של חברות מזון יעלו, וללא גלגול קדימה של העלויות, רווחיותן תישחק.

עליית המחירים תעמיק את הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות, תפגע בשווקים המתעוררים יותר מבמדינות המערב ותשפיע על עליית האינפלציה ועל תשואות האג"ח בסופו של דבר.

לצד חברות המזון, שללא גלגול ההתייקרות יספגו ירידה ברווחיות כאמור, יש לציין כי קיימים סקטורים, נוסף על סקטור האנרגיה, אשר נהנים מהמצב כרגע - חברות בתחום הדשנים, חברות הנדל"ן היזמי (שנהנות ממדד תשומות בנייה עולה גם על רכיב הקרקע) וחברות ביטחוניות.

אחד הלקחים העיקריים שמדינות העולם צפויות להפיק מהמלחמה באירופה, הוא העובדה שקשה להסתמך על מדינות אחרות. מדינה צריכה להיות מסוגלת לספק לעצמה אנרגיה, מזון וביטחון צבאי, ומי שתלויה באחרים נשענת על קנה רצוץ, גם אם הוא נראה לכאורה חזק ויציב.

באשר לבעיית המזון שעלולה לצוץ, בעוד שמדינות המערב, ככל הנראה, ירגישו את המחסור בדגנים רק בכיס של התושבים שלהן ובצמיחה פחותה בתוצר, במדינות אפריקה ודרום אסיה עשוי להיווצר מחסור אמיתי במזון.

סביר להניח שלאחר שתסתיים המלחמה, מדינות רבות ישקיעו נתח נכבד מהתקציב שלהן בביטחון, בשינויים בתחום החשמל והאנרגיה ובתחום אספקת המזון, ביחס לתוכנית המקורית, וישאירו פחות כספים מהתוכנית המקורית עבור תרבות, חינוך, איכות סביבה, הקטנת חוב וכל תחום אחר שבו הייתה תוכנית להשקיע - מה שעשוי לפגוע בצמיחה שלהן וגם בתוכנית העולמית להגעה לאפס פליטות פחמן, ולהאטת ההתחממות הגלובלית.

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה