מצרים, טורקיה וקפריסין משלמות את מחיר הלחימה באוקראינה. האם יש פה נקודת אור לתייר הישראלי?

ענף התיירות העולמי רק התחיל להתאושש אחרי שנתיים קשות שחוללה מגפת הקורונה וכעת הוא מתמודד עם "מכה" חדשה שמשפיעה על מדינות רבות - מחיקת פלח התיירות מאוקראינה (מדינה בה כ-44 מיליון תושבים) ומרוסיה (המונה כ-145 מיליון תושבים). תיירים אלה היוו נדבך דומיננטי במדינות כמו מצרים, קפריסין, טורקיה, יוון, הונגריה, רומניה ואחרות - וכעת, אומר מומחה התיירות יוסי פישר, הן יכולות למחוק את 2022 בכל הנוגע לתיירים ממדינות אלה, שבשלב זה לא יכולים לנפוש אפילו בהיבט הטכני, ראשית לאור עוצר הטיסות של חברות התעופה מרוסיה ושנית לאור הרובל שערכו צונח אל מול המטבעות הזרים.

"נזק שייקח שנים לשקם"

"מצרים מחפשת תיירים חלופיים לאחר שהיא איבדה את שווקי רוסיה ואוקראינה", זועקת כותרת באתר Skift. שתי המדינות האלה הן הדומיננטיות ביותר בתיירות במצרים, שפועלת כעת לעודד תיירות ממדינות מערב אירופה ומדינות המפרץ. באתר פוליטיקו עוסק מאמר בנזק האדיר שחווה קפריסין, ש-50% מהתיירות הנכנסת אליה מגיעה מרוסיה. גם מדינות אסיה שחיכו לתיירים מרוסיה נערכות לנזקים - מסרי לנקה ועד תאילנד שרק לאחרונה נפתחה לתיירים.

"מדובר במחיקה של פלח תיירותי דומיננטי מאוד ובנזק שייקח שנים לשקם", אומר פישר. "קחי מדינה כמו טורקיה, בריביירה של אנטליה, בריזורטים בבודרום ובמרמריס לפחות 50% מהתיירים מגיעים מאוקראינה ומרוסיה. אפילו התפריטים בחדרי האוכל מודפסים ברוסית. בנאום האחרון שלו דיבר הנשיא הטורקי ארדואן על חשיבות התיירות עבור המדינה, משום שזו הכנסה מיידית של מטבעות זרים למדינה שזקוקה להם מאוד. המלחמה מייצרת לטורקיה בור של 8 מיליון תיירים", מוסיף פישר. "בשנים האחרונות, נפתחו באנטליה אלפי חדרים בבתי מלון בעיקר לטובת התיירות הרוסית וכעת המלונאים מפעילים לחץ על המדינה לפנות לשווקים אחרים ולמזער את הנזקים של חדרים שיישארו מיותמים".

"הנפגעים בטורקיה הם לא רק המלונאים, אלא גם חברות התעופה - שדה התעופה באיסטנבול מהווה האב (בסיס תעופה) מרכזי עבור הנוסעים מרוסיה שבימים כתיקונם ממשיכים מטורקיה בטיסות קונקשן ליעדים רבים בעולם. לא רק התיירות בטורקיה נמחקה אלא פעילות גדולה מהתעופה של החברות הטורקיות. ב-2016 התיירות הרוסית לטורקיה צנחה בעקבות יירוט המטוס הרוסי וההוראה של פוטין שלא לנפוש בטורקיה. חדרים בבתי מלון הוצעו אז ב-16 דולר. מאז התיירות הרוסית לטורקיה רק גדלה מדי שנה", אומר פישר. ואכן ב-2019 ביקרו בטורקיה כ-7 מיליון תיירים מרוסיה. ב-2020 מספרם צנח ל-2 מיליון בלבד. התאחדות סוכני הנסיעות בטורקיה ציפתה השנה להגעתם של 7 מיליון תיירים רוסים ו-2.5 מיליון תיירים מאוקראינה, אך כעת הציפיות נמוכות בהרבה.

"נזק אדיר חוות גם מצרים וקפריסין", כך פישר, "עונת הקיץ מבחינתן מחוקה ובמצטבר למדינות הללו מדובר בנזק של מיליארדי דולרים. באתרי הים השחור בבולגריה יהיו עשרות אלפי חדרים שחיכו לתיירות הרוסית שלא תגיע. המכה כפולה ומכופלת כי הכלכלות במדינות הללו מושתתות במידה רבה על התיירות האוקראינית והרוסית".

גם התאוששות לאחר שתסתיים הלחימה עשויה להימשך זמן מה. מחירי הדלק שצפויים להמשיך לזנק ישפיעו על מחירי הטיסות לצד ההתאוששות הכלכלית האיטית שצפויה למטבע הרוסי אל מול המטבעות הזרים, כך שהתיירים מרוסיה ומאוקראינה ינפשו ברובם במדינותיהם.

האם יכולה להסתתר פה נקודת אור עבור התייר הישראלי?

הרצון לחפות על אובדן פלח התיירות מרוסיה יכול לשים את הזרקור על התייר הישראלי שנמצא במרחק טיסה קצר ושמשווע לנפוש. לטורקיה למשל הביקוש ממילא מזנק ולא רק על ידי תיירי המגזר הערבי, כשטורקיה הפכה ליעד מוביל בהיבט חבילות נופש עבור כלל התיירים מישראל. הביקוש מקפיץ את המחירים ויחד עם הביקור ההיסטורי של הנשיא הרצוג השבוע באנקרה, עשויה להתעורר תקווה לפתיחת קווי תעופה מתל אביב לאיסטנבול גם בידי חברות ישראליות. הגדלת היצע הטיסות בקווים לטורקיה על ידי הוספת החברות הישראליות - יוכל לשרת את הצרכן, אבל יפעל גם לטובת אל על ישראייר וארקיע שלהבדיל מטורקיש איירליינס, לא נהנות מכך שטורקיה הפכה ליעד המוביל עבור הנוסעים מישראל (לפי דוח רש"ת לחודש פברואר).

גם ממצרים יכולה לבוא בשורה. ישראייר וארקיע הגישו זה מכבר בקשה להפעיל טיסות ישירות לשארם א-שייח'. המחסום העיקרי של הרעיון הזה נעוץ בנוהלי אבטחת הטיסות ובהיענות של נמלי התעופה הן בטורקיה והן במצרים לדרישות האבטחה של השב"כ להמראות של חברות ישראליות. הלחץ לכסות על הבור שנוצר עשוי להוביל לאישור הדרישות ולזירוז בפתיחת הקווים מישראל. וכך, בשילוב של חבילות נופש הכוללות טיסות ושהות במלונות המעולים שפזורים בשארם ובסביבתה, עשוי התייר הישראלי לקבל בשורה לקראת עונת קיץ 2022, הן במוצר מעניין נוסף והן בהיבט התמורה לכסף.