בזמן ששוק ההון עוסק במשבר באוקראינה, מתחת לרדאר הציבורי מתקדמת הנפקת מוביליאיי בוול סטריט. אינטל הודיעה בשבוע שעבר שחברת הבת הגישה לרשות האמריקאית לניירות ערך טיוטת תשקיף לקראת הנפקה. מדובר באבן דרך חשובה לקראת אחת מההנפקות המשמעותיות שמתוכננות השנה בעולם, בוודאי בתעשיית הרכב.
לא מן הנמנע שאם יתגשמו התחזיות הפסימיות ביותר במשבר הנוכחי באירופה והשפעתו על הכלכלה העולמית, ותימשך הפגיעה בערך של מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, אז כל לוחות הזמנים להנפקות המתוכננות ברבעונים הקרובים יהיו לא רלוונטיים. לחלק מהאיפול אחראית גם מובילאיי, שנכנסה למצב של דממה תקשורתית.
אולם, אינטל היא שחקנית לטווח ארוך, וקשה להסתיר את טביעת הרגל שלה בשטח.
אחת האינדיקציות האחרונות למהלכים שקשורים להנפקה המתקרבת, בין אם במישרין או בעקיפין, היא העסקה לרכישת החברה הישראלית לייצור מוליכים למחצה ומעגלים משולבים - טאואר סמיקונדקטור, על ידי אינטל בחודש שעבר, תמורת קרוב ל-6 מיליארד דולר.
אינטל רוצה לכבוש את תחום הרכב
לענקיות מחשוב גלובאליות כמו אינטל לא חסרות סיבות לרכוש חברות לייצור מוליכים למחצה (FOUNDRY), דוגמת טאואר, גם בלי קשר לעולם הרכב. אך הסיבה העיקרית היא העובדה שהביקוש הגלובאלי לצ’יפים מכל הסוגים זינק בשנתיים האחרונות בחדות, ויצר מחסור מתמשך בקיבולת הייצור במקביל לזינוק ברווחיות של החברות הפועלות בתחום.
בשנה שעברה, המחסור בשבבים בתעשיית הרכב התבטא באובדן ייצור כלי רכב שהגיע לשווי של כ-200 מיליארד דולר, ותוצאותיו יורגשו היטב בשוק גם בשנת 2022 ואולי מעבר אליה. התוצאה היא גל גלובאלי של עסקאות לרכישה ומיזוג של חברות FOUNDRY, חלקן תמורת סכומים גדולים בהרבה מעסקת טאואר.
מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף
הרכישה של טאואר משתלבת היטב בתוכניות המוצהרות של אינטל להעביר נתח משמעותי משוק הצ’יפים לתעשיית הרכב, שבו החברה הישראלית מתמחה. בכנס משקיעים של אינטל בחודש שעבר, אמר דייב זינסנר, ה-CFO של אינטל, שהמעבר הגלובאלי לרכב חשמלי צפוי להגדיל את הביקוש לצ’יפים והצורך בחברות המתמחות בכך, מכיוון שבהשוואה לכלי רכב מסורתיים, כלי רכב חשמליים דורשים יותר מוליכים למחצה - ממיקרו-בקרים ועד שלל חיישנים ומעבדים.
לטאואר יש כבר כיום מספר מכובד של לקוחות מהתחום. לפיכך, לא קשה לראות איך החברה ממגדל העמק משתלבת בחטיבת ה-Foundry Services שהקימה אינטל בשנה שעברה, ובתוכה גם יחידה ספציפית לתחום הרכב.
אפשר גם להניח, שאם אינטל לא הייתה רוכשת את טאואר, אז ככל הנראה היא הייתה נרכשת על ידי אחת ממתחרותיה הגלובאליות, דוגמת NXP, שגם הן מעניקות כיום עדיפות גבוהה לפיתוח עסקי הייצור של צ’יפים לרכב.
החיישנים שמקשרים בין ההנפקה לרכישה
כל הסיבות הללו עדיין אינן קשורות ישירות למובילאיי, שעד היום ריכזה את פעילות ייצור הצ’יפים שלה, שבנויים בטכנולוגיה מתקדמת מאוד, בידי קבלני ייצור בחו"ל. "החולייה החסרה" שמקשרת בין רכישת של טאואר להנפקה של מובילאיי נמצאת בתחום חיישני הלייזר (LIDAR) לכלי רכב אוטונומיים, שאותו מתכוונת מובילאיי להפוך למנוע צמיחה בשנים הבאות.
הליידארים נחשבים בעיני רבים בתעשייה לרכיב גיבוי חיוני למערך החיישנים המקובל ברכב האוטונומי, זאת מכיוון שהם מסוגלים לקרוא את תוואי השטח המשתנים ולזהות עצמים נעים בטווח של עד מאות מטרים מהרכב, לרבות בסביבה חשוכה ובתנאי מזג אוויר קשים. בעיות הטווח ותנאי הראות נחשבות לנקודות תורפה של חיישנים מבוססי מצלמה וראיית מכונה דוגמת אלה של מוביליאיי.
הטכנולוגיה של הליידארים התקדמה מאוד בשנים האחרונות, וכיום היא מתבססת על רכיבי מצב מוצק, שהם קטנים יותר והרבה יותר זולים מאלה של מוצרי הדור הראשון - עלותם עומדת על מאות דולרים ליחידה במקום אלפים רבים. על כן, הם מתאימים לייצור המוני של כלי רכב פרטיים, אפילו כאלה שעדיין דורשים נהג מאחורי ההגה. המשמעות היא שלשוק הליידארים יש פוטנציאל משמעותי לגדול בשנים הקרובות.
הבעיה העיקרית כיום במערכות כאלה היא שהן מבוססות על טכנולוגיה ייחודית, שכלל לא פשוט לייצר אותה בייצור תעשייתי המוני, ובצורה אמינה ומדויקת כפי שדורשת תעשיית הרכב וכפי שנדרש כדי להוריד עלויות. בהקשר זה, בכיר בתעשייה טען לאחרונה: "הדרישות לייצור אמין והמוני של ליידאר לתעשיית הרכב שונות מאוד מאלה שנדרשות לייצורם עבור ‘שאטלים שמסיעים סטודנטים בקמפוס’. למעט מאוד חברות שפועלות בתחום יש את הקשרים האסטרטגיים עם ספקי Tier 1 לתעשיית הרכב, שנדרשים לייצור המוני כזה".
מובילאיי נכנסת לשוק תחרותי ובועט
השאיפות של מובילאיי להפוך לחברה מובילה עולמית גם בתחום הליידארים תלויה גם במשקיעים, אותם היא צריכה לשכנע שביכולתה לצלוח את המעבר לייצור תעשייתי המוני בלוח זמנים קצר במיוחד.
נזכיר שמובילאיי לא נכנסת לשוק "בתול" כפי שהיה שוק ה-ADAS העיקרי שלה בעת ההנפקה הראשונה שלה ב-2014; כיום שוק הליידארים הוא שוק תחרותי מאוד עם עשרות מתחרים מכל העולם, שלחלקם כבר יש חוזי אספקה ושיתופי פעולה עם יצרני רכב גדולים. דוגמה אחת היא אינוביז הישראלית, העוסקת בפיתוח ובייצור של חיישני לידאר למכוניות אוטונומיות, ונסחרת בוול סטריט לפי שווי שוק של כחצי מיליארד דולר. לאינוביז כבר משתפת פעולה עם יצרני רכב דוגמת ב.מ.וו, שאמור להניב לה הכנסות כבר ברבעונים הקרובים. דוגמה אחרת לחברה כזו היא לומינאר, שלאחרונה הודיעה על הסכם אסטרטגי עם מרצדס.
את קפיצת הדרך וקיצור לוח הזמנים צפויה טאואר לעשות באמצעות טכנולוגיית ייצור הצ’יפים לחיישני לייזר (פוטוניקס), אותה פיתחה בשנים האחרונות וסימנה אותה כיעד עסקי. בחודשים האחרונים החברה אף האיצה מאוד את פעילותה בתחום באמצעות סדרה של שיתופי פעולה עם חברות גלובאליות מתמחות ובהן Juniper או Quintessent, שחלקם אמורים להניב מוצרים זמינים ללקוחות כבר ברבעון האחרון של השנה הנוכחית.
טאואר צפויה להמשיך למכור את הטכנולוגיה שלה ללקוחות חיצוניים גם לאחר המיזוג עם אינטל. ועדיין, הקשר בין מובילאיי צפוי להעניק לה קלף תחרותי חשוב, שאין כיום לאף השחקניות בתחום. כלומר, שליטה מקיפה והדוקה על התהליכים והעלויות משלב המו"פ ועד לייצור ההמוני של המוצר הסופי לתעשיית הרכב. אם לוקחים בחשבון את הצפי לצמיחה שנתית של כ-30% בביקוש לליידארים בשנים הקרובות, עם היקף שוק של 4-5 מיליארד דולר בעוד חמש שנים, מדובר בהחלט בעוד מרכיב חשוב בהחלטת המשקיעים בהנפקה, ועל הדרך גם צעד חשוב בהפיכת ישראל ל-One Stop Shop בעולם הרכב החכם והאוטונומי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.