הפלישה הרוסית לאוקראינה עלולה לתדלק את האינפלציה ולפגוע בצמיחה בכל העולם, אך כמה מדינות צופות עלייה גדולה ביצוא שלהן, בחסות העלייה במחירי האנרגיה והסחורות.
מדינות הכוללות את קנדה, אוסטרליה, ומדינות עשירות במפרץ הפרסי צפויות להרוויח בגלל שהפלישה גרמה לראלי ששלח סחורות שונות למחירי שיא, החל מנפט וגז ועד ניקל ופלדיום.
המחירים עלו כשמשקיעים החליטו שהסנקציות המערביות וההפרעות הלוגיסטיות יפגעו באספקה הרוסית השופעת של נפט, גז, דגנים, מתכות וחומרי דישון, והמלחמה מפריעה לרוסים ולאוקראינים לייצא מוצרי יסוד כמו חיטה וזרעי חמניות.
רוב מדינות העולם מפסידות מבחינה כלכלית מהסכסוך, משום שמחירי המזון והאנרגיה דוהרים וצפויים להעלות את האינפלציה מאסיה עד אירופה וארה"ב. אפילו הכלכלות שצפויות להרוויח מהתייקרות הסחורות כנראה יחושו באינפלציה, וחלקן עלולות להתקשות להגדיל את הייצור די מהר כדי לגזור רווח של ממש מהתייקרות המחירים.
"תנאי המסחר שלנו יעלו בחודשים הקרובים, וזה יעודד את ההכנסה הלאומית", אמר נציב בנק העתודה של אוסטרליה פיליפ לאו בנאום בסידני ברביעי. לאו ציין שהוא צופה שהמחירים הנוסקים יפגעו בתקציבי משקי הבית ויגרמו לעליית מחירים לחברות שאינן בתחום המשאבים.
יצרנית 40% מהפלדיום
רוסיה היא הכלכלה ה־11 בגודלה בעולם. היא מייצרת כ־40% מהפלדיום, המשמש בממירים קטליטיים ומעבדים; כ־10% מהניקל בעולם, המשמש בפלדת אל־חלד ועבור סוללות; ומוצרי יסוד תעשייתיים כגון אלומיניום, על פי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב.
כעת נתונה המדינה לחבילה גורפת של סנקציות. מחירי הנפט עלו בחדות, והבנצ’מרק העולמי נפט גולמי ברנט עבר את רף ה־130 דולר לחבית. הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2008.
עליית מחירי הנפט מהווה חדשות טובות ליצרניות מרכזיות כמו ערב הסעודית, שם תחום הנפט והגז אחראי לכ־50% מהתוצר המקומי; וכן לעיראק, שהנפט מממן 85% מתקציב המדינה. אם מחיר הנפט הממוצע מגיע ל־100 דולר לחבית או גבוה מזה ב־2022, ערב הסעודית, למשל, כנראה תעבור לעודף תקציבי ביחס לתמ"ג שיהיה דו־ספרתי, לעומת גירעון של 4.9% ב־2021. כך מעריכה מוניקה מליק, כלכלנית ראשית בבנק המסחרי של אבו דאבי. "הזרקת דלק גדולה היא בדיוק מה שצריך כדי לשלם על התוכניות הגדולות של המפרץ לגיוון הכלכלות שלהם, מבלי להרגיז במסים חדשים", אמר ג’ים קריין, עמית מחקר אנרגיה במכון בייקר של אוניברסיטת רייס.
עליית מחיר הנפט תחזק את תחום האנרגיה הן בארה"ב והן במדינות כמו איראן וונצואלה, הנסמכות על נפט. ספקיות אמריקאיות של גז מעובה, כמו Cheniere Energy ו־Cameron LNG, כבר מספקות כמויות שיא של דלק לשווקים האירופאיים. עליית מחירי המתכות והסחורות האחרות שמייצרים הרוסים תניב כנראה רווח דומה ליצרניות יריבות. רבות מהיריבות הן כלכלות מתפתחות שהמגפה פגעה בהן, כמו דרום אפריקה, יצרנית גדולה של פלדיום, פלטינה, זהב ויהלומים.
אינדונזיה והפיליפינים הן היצרניות הראשונה והשנייה בעולם של ניקל, בהתאמה. מחיר הניקל עלה ביום שלישי ביותר מפי שלושה לשבוע, ובנקודה אחת הגיע לשיא של 100 אלף דולר לטונה מעוקבת. בין הכלכלות המתקדמות, נראה שאוסטרליה וקנדה צפויות להרוויח יותר מכולן מהלחץ על סחורות שהיו מגיעות מרוסיה ומאוקראינה. שתי המדינות מייצאות אנרגיה, חיטה ומתכות, וקנדה היא גם יצרנית גדולה של הדשן אשלג ושל שמן קנולה וזרעים המשמשים להכנת תערובת להזנת בעלי חיים. "קנדה נמצאת בעמדה טובה מאוד", אמר בנג’מין טל, כלכלן ב־CIBC Capital Markets, בנק השקעות מטורונטו. חברת הייעוץ Capital Economics צופה כי עליית מחירי הסחורות תעזור לדחוף את ההכנסה העודפת ממסחר בסחורות של קנדה לרמה הגבוהה אי פעם במרץ, כשהיא צפויה להגיע לכ־5 מיליארד דולר קנדי (3.9 מיליארד דולר).
רוסיה אמרה שהיא עלולה להידרש להפסיק לייצא דשן בגלל קשיים לייצא אותו, בזמן שהסנקציות נגד בת בריתה בלארוס, אחת מיצואניות האשלג הגדולות בעולם, גרמו להפסקה בפועל של כל היצוא שלה לאירופה. דובר ענקית הדישון הקנדית Nutrien אמר כי החברה צופה הגדלה של ייצור האשלג השנה ב־700 אלף טונות מעוקבות, לעומת 13.6 טונות מעוקבות שייצרה ב־2021. מחיר מניית החברה עלה בכ־30% מאז שהחלה המלחמה.
ועדיין, למלא את הביקוש העולמי בתוך ההפרעות לאספקה לא יהיה פשוט ויוסיף ללחץ האינפלציוני. למגדלי דגנים קנדיים יש יכולת מוגבלת לפצות על ההפרעות באוקראינה, בגלל שהם משתקמים מיבול חלש אשתקד. רבים מחוואי החיטה והקנולה הקנדיים מכרו את היבול המתוכנן ל־2022 כשהם מבקשים להשתקם מירידות חדות בייצור. כך מספר דייב קוויסט, מנהל West Canadian Wheat Growers. מניות החיטה והקנולה הקנדיות ירדו בכ־40% עד סוף 2021, לפי משרד הסטטיסטיקה הקנדי.
קנדה מחזיקה בעתודות הנפט הרביעיות בגודלן, אבל היצרניות במדינה לא השקיעו במיזמים חדשים בשל התנגדות ציבורית ורגולטורית לפיתוח, משיקולי שמירת איכות הסביבה. כלכלנים מזהירים שאפילו אם יצואני סחורות ירוויחו מעליית המחירים ליצוא, ההשפעה הכלכלית הכוללת עלולה להיות לא מורגשת בשל ההשלכות האינפלציוניות לצרכנים ביתיים. בפיליפינים, למשל, מייצרים הרבה ניקל אך מייבאים הרבה אנרגיה, אז המדינה רגישה במיוחד לעליות במחירי הנפט, לפי בנק Citi. מצרים היא יצרנית גז, אבל גם היבואנית הגדולה ביותר של חיטה, שאת רובה היא מקבלת מאוקראינה ומרוסיה. אם יעלה מחיר החיטה ב־50% השנה, חשבון היבוא של מצרים יעלה בכ־0.2% מהתמ"ג, לפי חישובי Capital Economics. בעוד שהתמ"ג של קנדה יעלה ב־0.2% בגלל הסכסוך, שיעור הריבית צפוי לעלות השנה ל־2% מהרמה הנוכחית של 0.5%, לפי BofA Securities.
המכה הקשה לאירופה
חוץ מרוסיה ואוקראינה, המכה הכלכלית הגדולה ביותר צפויה להיות מורגשת באירופה, שהיא נסמכת מאוד על האנרגיה הרוסית. לאיחוד האירופי, שמייבא כ־40% מהגז מרוסיה, אין משקל נגד בדמות תחום סחורות גדול אחד שניתן ליהנות מההתייקרות בו.
הכלכלה האמריקאית צפויה להצליח טוב יותר בהינתן וארה"ב היא יצרנית הנפט המובילה בעולם ועדיין יש במשקי הבית שלה חסכונות גדולים, אבל אפילו שם עומס האינפלציה יפגע בהוצאת הצרכנים והצמיחה.
רבות תלוי בשאלה כמה זמן תימשך המלחמה באוקראינה ואם היחסים בין רוסיה והמערב עלולים להידרדר אפילו עוד. "אם המתחים יתמשכו או יסלימו, את ההורדות בתחזיות הצמיחה של השנה אולי יהיה צריך לקבוע באחוזים שלמים", אמרו הכלכלנים מ־Citi נתן שיטס ואהרון ליו בהערכה של ההשפעות הכלכליות של הסכסוך שפורסמה ביום שלישי. "לחלופין, אם הלחצים יוקלו בחודשים הקרובים, יכול להיות שיהיה מקום לכלכלה העולמית לזנק בחזרה ואולי אפילו לפצות קצת על מה שהפסידה".
סטיפן קאלין השתתף בהכנת הכתבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.