האיש השנוא ביותר בגרמניה מנסה לנצל את קשריו עם פוטין לטובת הפסקת אש ושיקום תדמיתו

גרהרד שרדר הוא אחד האנשים השנואים ביותר בגרמניה בימים אלה. הקנצלר הסוציאל־דמוקרטי לשעבר, בן ה־77, שהחל לשמש כ"יד ימינו" של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגרמניה זמן קצר אחרי שפרש, ניצב כעת בפני גל של זעם ציבורי: כל אנשי לשכתו עזבו אותו במחאה, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית שוקלת לסלק אותו משורותיה, והעיר האנובר בוחנת אפשרות לשלול את אזרחות הכבוד שהוענקה לו.

המיליונים ששרדר הרוויח בשל מעורבותו בעסקי הגז בין רוסיה לגרמניה, התפקידים הרמים שמילא בענקית הנפט הרוסית,"רוזנפט", בפרויקט "נורד סטרים 2" וב"גזפרום", ביחד עם העובדה שסירב לגנות את פוטין למרות המלחמה באוקראינה, הביאו לפנייה מהירה וטוטאלית של דעת הקהל בגרמניה נגדו. "אל תעמידו אותו בשורה אחת עם היטלר", הפצירה גרושתו, בהתבטאות שממחישה את מצבו הציבורי.

אבל בימים האחרונים שרדר מנסה לשנות את תדמיתו הציבורית. החל מסוף השבוע האחרון נפוצו דיווחים מפורטים על כך שמי שנחשב לחבר אישי של פוטין נמצא כעת במוסקבה, בניסיון להביא להפסקת אש ואולי אף למשא ומתן שיוביל לסוף המלחמה בין הצדדים.

לוביסט על קו ברלין־קרמלין

הוא עצמו טרם דיבר ישירות לתקשורת, אבל הדיווחים הנשענים על מקורות גרמנים ואוקראינים מנסים לצייר אותו כמתווך אפשרי. תמונה שפירסמה ב"אינסטגרם" אשתו החמישית, סו־יון קים (בת 52), כשהיא מתפללת למען השלום על רקע הקרמלין, עוררה אמנם הרבה גיחוך בגרמניה, אך היא גם עדות לכך שהזוג נמצא במוסקבה בימים האחרונים.

קשה להעריך את סיכויי ההצלחה של שרדר, שלא היה מעורב בנושאים פוליטיים בשנים האחרונות ואין לו קשר עם מנהיגים, מלבד פוטין. הוא עזב את הבמה הפוליטית ועבר לשמש כלוביסט וכאיש עסקים אחרי שהפסיד בבחירות לאנגלה מרקל ב־2005, ונע על הקו בין גרמניה למוסקבה, עם עצירות בשווייץ ובאסיה. סגנון חייו ראוותני, הוא מתנייד במטוסים פרטיים. פוטין עצמו אמר ימים לפני הפלישה כי על הציבור הגרמני "להודות לשרדר" על כך שהוא "משלם כל-כך מעט" בעבור אנרגיה.

הקנצלר לשעבר אולי קידם את נושא הגז הרוסי, גם במהלך כהונתו וגם אחריה, אבל הייתה זו דווקא הקנצלרית שהחליפה אותו, אנגלה מרקל, שהפכה את ההסתמכות עליו לחלק מרכזי במדיניות האנרגיה שלה.

בלחץ המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, שהייתה שותפה לקואליציה הרחבה שלה, ובהמשך למדיניות ה"אוסטפוליטיק" של קודמיה בתפקיד בתקופת המלחמה הקרה, מרקל האמינה כי רק באמצעות יחסים כלכליים ועסקים משותפים ניתן יהיה "לקרב" את רוסיה לאירופה - ולהפוך אותה מאויב לשותף.

היד הרכה של מרקל

אמונה זו הוביל ל"יד הרכה" שהפגינה הקנצלרית בנושא הסיפוח הלא־חוקי של קרים וחיסול מתנגדי משטר על אדמת גרמניה, או המעורבות הרוסית בבלקן. היא גם סללה את הדרך להתעצמות גוברת, כלכלית וצבאית, של רוסיה. מרקל לא התבטאה בנושא המלחמה עד כה, למעט גינוי חריף בימים הראשונים של הפעולות הרוסית. כלי התקשורת במדינה, לעומת זאת, קוראים לה ולנשיא המדינה, פרנק ולטר־שטיינמאייר, שכיהן כשר החוץ בכמה מממשלותיה, לעשות חשבון נפש" ולתת תשובות לעם הגרמני בנושא היחסים עם רוסיה.

 אנגלה מרקל מתחת לדגלי רוסיה וגרמניה. נהגה ביד קלה לאחר סיפוח קרים / צילום: Reuters

ההתעקשות של מרקל על דיפלומטיה והרצון שלה לקדם יחסים עסקיים נראים בדיעבד כ"טעות", כתב ה"די ולט" השמרני בשבוע האחרון. "מה שגרמניה ואירופה כולה חוות כעת הוא לא פחות מהיפוך של המדיניות של מרקל, לפיה שלום יובטח בעזרת אמנות ויחסים עסקיים", נכתב. במהלך כהונתה גבר היבוא של גז רוסי, כך שמשיעור של 30% לפני שני עשורים הוא הגיע ל־55% בשנה החולפת.

צינור "נורד סטרים 2", שהוקפא בינתיים, היה אמור להגדיל זאת עוד יותר. מרקל "צריכה להודות באשמה על כך שהלהיטות שלה ליחסים קרובים עם רוסיה" הובילה לתלות באנרגיה רוסית, נכתב ב"זידויטשה צייטונג", "אנחנו רואים עכשיו את ההשלכות של הטעות הנוראית הזו".

ההשלכות הללו כוללת את העובדה שגרמניה עדיין רוכשת גז טבעי במאות מיליוני אירו ביום, אותם היא מעבירה לרוסיה למרות הלחימה הנמשכת. חברי הממשלה הנוכחית, כולל הקנצלר אולף שולץ, מודים באופן מלא כי ללא גז ופחם רוסים "לא ניתן יהיה לספק ביטחון אנרגטי", שהוא קריטי לתפקוד השוטף של הכלכלה הגדולה באירופה. הממשלה הודיעה אמנם על פרויקטי בזק לבניית טרמינלים לגז מונזל (LNG), אך אלה יימשכו כשנתיים לפחות. רעיונות להאריך את חייהן של תחנות כוח גרעיניות, שההחלטה על סגירתן החמירה את התלות בגז, נתקלים בהערכות כי ייקח כשנתיים להזמין מוטות דלק חדשים. כל מקרה, האורניום מגיע לרוב מרוסיה וממדינת החסות של קזחסטאן.

שרדר נפגש עם פוטין בשבת

זו הסיבה שהיחסים הקרובים בין שרדר, כמייצג של מדיניות גרמניה מול רוסיה עד כה, לבין השלטון הרוסי יכולים להיוושע מבחינה ציבורית רק אם הם גם ימלאו תפקיד חיובי כלשהו בתיווך. דווקא הצד האוקראיני הביע אופטימיות, ושר החוץ של המדינה ציין כי השיחות נמשכות. שולץ מקיים ביקור בזק בטורקיה, ואמר כי הוא "לוקח בחשבון" את המעורבות של שרדר, שהיה גם הוא בטורקיה לפני שהמריא לניסיון התיווך במוסקבה. שרדר נפגש עם פוטין לפגישה ארוכה ביום שבת, וייתכן כי קיים עמו פגישות נוספות מאז. הדיווחים ממוסקבה הם כי הוא מתנייד בעיר עם שיירה רשמית, והוא וזוגתו שוהים במלון "קמפינסקי" היוקרתי, לא רחוק מהכיכר האדומה.

  

ולמרות ההשלכות הכלכליות, סקרים מעלים יש רוב דחוק בציבור לחרם אנרגיה על רוסיה. 55% תומכים באמברגו על פחם וגז, "אפילו אם הדבר כרוך בבעיות אנרגיה" לגרמניה. 39% מתנגדים לצעד כזה. דווקא התמיכה בקרב הסוציאל־דמוקרטים (62%) - המפלגה שאת מחיר המדיניות הפרו־רוסית שלה הגרמנים משלמים כעת, המפלגה של שרדר ושל שולץ - גבוהה ביחס לשמרנים .(56%).