מדינת חלם: השיטה של הרשויות להגבלת תרומות לנזקקים

לפעמים, חוקי המס במדינת ישראל אינם מתאימים לאינטרסים של המדינה עצמה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה. מדובר בהוראות הידועות שמגדירות את הטבות המס שמקבלים תורמים, כולל תקרת הסכום לתרומה - עד כ-9 מיליון שקל בשנה. באמצעות הוראות אלה, מצרה המדינה את חלומותיהם של תורמים שמבקשים לתת מהונם לטובת פרויקטים חברתיים.

לפי סעיף 46, יחידים נהנים מזיכוי מס על תרומתם בשיעור 35% מהסכום, וחברות מזיכוי במס בשיעור 23%. זיכוי המס הוא למעשה השתתפות המדינה במיזם שקיבל את התרומה. אישור תרומות לפי סעיף 46 ניתן למוסדות ללא כוונת רווח הפועלים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, התרבות ועוד.

כיצד המדינה פועלת כאשר תורם מבקש להעניק תרומה משמעותית בסכום העולה על 9 מיליון שקל? לצערי, התשובה היא שהמדינה מסרבת להכיר בתרומה לצרכי מס.

במדינת ישראל יש בעלי ממון ותיקים וחדשים שמבקשים להעניק תרומה משמעותית בתחומים החברתיים. הם מעוניינים להניע פרויקטים גדולים ולתרום הרבה מעבר לתקרת 9 מיליון השקלים. תיכנסו לראש של תורם בעל אמצעים שמבקש לעשות שינוי משמעותי ונתקל בחומה הבצורה של 9 מיליון שקל שעבורו זו טיפה בים. אותו תורם שואל את עצמו מדוע עליו להעניק מהונו, כאשר המדינה אינה מסכימה להשתתף בתרומה באמצעות זיכוי מס, בוודאי כאשר מדובר בתחומים בהם המדינה אמורה הייתה לטפל.

ארגונים חברתיים מנסים בימים אלו להניע עדכון חקיקה על מנת לשנות את סעיף 46 ולאפשר את הגדלת תקרת סכום התרומה המזכה בזיכוי במס. ראוי לציין כי במדינות רבות, כגון בארה"ב ובבריטניה אין כלל הגבלה להטבות המס הניתנות לתורמים.

בקשתם של הארגונים החברתיים לעודד נתינה ולהגדיל את תקרת התרומה המותרת לצרכי מס מוצדקת ונכונה. יש בכך ערך מוסף שיסייע לעשרות אלפי ישראלים ואולי אפילו למאות אלפים. יש כאן יתרונות ללא חסרונות - הגדלת סכום התרומה תוציא לדרך, כמעט באופן מיידי, פרויקטים משמעותיים מאוד.

והמדינה חייבת להקשיב לשטח ולשנות את סעיף 46. הרי גם כך הרשויות מפקחות מקרוב ובעוצמה על כל גוף שמעניק תרומה. המדינה הקימה מנגנונים ותהליכי בקרה טובים באמצעותם נבדקים הגופים בטרם הם מקבלים אישור תרומות וכן מנגנונים שעובדים היטב לפיקוח אחרי שהוענק האישור. רשות המסים לא עושה הנחות בבדיקותיה, קיימת ביקורת של רשות התאגידים, ובנוסף חלק גדול מהגופים נבדקים גם על ידי החשב הכללי וגורמים נוספים. הבדיקות הן אפקטיביות. מרגע שאושר הארגון, הרי ככל שיקבל סכומי תרומות גבוהים יותר, כך המדינה תהנה ממינוף מנגנוני הפיקוח והבקרה שכבר הקימה.

למדינת ישראל אינטרס ברור וחד משמעי לאפשר את צמיחתם של הארגונים החברתיים שמסייעים לה בתחומי פעילותם. המדינה יצרה מנגנונים של ניהול תקין, פיקוח ובקרה. צריך לנצל מנגנונים אלה לטובת כלל הציבור בישראל באמצעות ביטול המגבלה על סכום התרומה. תיקון החוק יזרים כסף למטרות טובות ולגופים שאושרו על ידי המדינה.

הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת ברזלי ושות' רואי חשבון. במקביל, רו"ח ברזלי מכהנת כסגנית נשיא לשכת רואי החשבון