הונחה התשתית לרפורמה של השרים ליברמן ופורר בחקלאות

על רקע בעיית יוקר המחיה, בכל פעם ששרי האוצר והחקלאות נשאלו בחודשים האחרונים מדוע הם לא מוציאים לפועל את הרפורמה בחקלאות, הם השיבו כך: אנחנו ממתינים למסקנות הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא התוצרת החקלאית. והיום (ב') הוועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא הגישה את מסקנות הביניים שלה לשרים והן מניחות את התשתית להוצאה לפועל של הרפורמה בחקלאות שהוקפאה עד כה מאז ההכרזה עליה לפני חצי שנה בשל לחצים פוליטיים.

שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד שקל בשנה, מתוכו היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד שקל. אז איפה הכסף משוק הפירות והירקות מתרכז? רוב הפדיון, כך עולה מהנתונים, מתרכז אצל החקלאי. בעיה נוספת שעולה היא הסדרים כובלים בין החקלאים למתווכים, בנוסף לחשש לתיאום מחירים בין הרשתות הגדולות ששולטות בלמעלה מ-60% מהשוק.

רפורמה ככל שתצא לפועל תידרש להתייחס לכל נקודה כזו בשרשרת (חקלאי, סיטונאי וקמעונאי) כדי בפועל להוזיל עלויות לצרכן הישראלי. עוד עולה כי במשך שני עשורים לא השתנה היקף הייצור החקלאי בישראל. בשנת 2020 ייצרו אלפי משקים כ-3.2 מיליון טון של פירות וירקות בדומה להיקפים ב-2000 וזאת למרות שאוכלוסיית המדינה גדלה ב-50% בתקופה הזו. חברי הוועדה מצביעים על הנקודה הזו כחולייה משמעותית שתרמה לעליית המחירים בשנים האחרונות.

"לחזק את החקלאות, להוריד מכסים ולשפר רגולציות"

עוד עלה מהדוח נושא הריכוזיות בשוק הפירות והירקות. אחוז ניכר מהפירות והירקות בישראל משווקים על ידי למעלה מ-20 רשתות שיווק גדולות. חלק מרשתות השיווק הגדולות מפעילות מרכזים לוגיסטיים עצמאיים, בעוד שרשתות שיווק אחרות מסתמכות על שירותיהם של סיטונאיים. מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר מלכא עמד בשיחה עם גלובס על הגורמים למחירים הגבוהים בשוק הפירות והירקות כתוצאה מהבדיקה שערכה הוועדה בראשותו: כי "בעוד החקלאים טענו שהם רק 10-20% מהפדיון, מצאו חברי הוועדה שהם מקבלים 64% מהפדיון. מצד שני, החקלאים העידו בפנינו שהמתווכים פועלים מולם בהסדרים כובלים - חשבוניות, ארגזים מיוחדים, מחירונים שלא מתיישבים עם המציאות בשוק ומהווים הפעלת כוח נגד החקלאי".

לדברי מלכא, "אם המדינה רוצה לעשות רפורמה בחקלאות היא צריכה לעשות רפורמה כוללת: לחזק את החקלאות ולהוריד מכסים ולשפר רגולציות. בסוף יום אנחנו רואים אזרחים ששני בני הזוג עובדים וקשה להם לסגור את החודש זה מצב לא נסבל ולכן יש פה הזדמנות לייעל את השווקים ולחזק את החקלאות לצד שינויים מבניים שיורידו את יוקר המחיה".

גורם בממשלה שנחשף לנתונים אמר לגלובס כי הוא "מופתע מחומרתם", בהתייחסו לחוסר הגידול בתוצרת החקלאית המקומית במשך שני עשורים, הפדיון הגבוה שנותר בידי החקלאי והעובדה כי ישראל לא שונה בהשוואה בינלאומית במדדי הרווחיות שלה בקרב חברות הקמעונאות - מה ששומט כאמור את טענות החקלאים לכך שהמחירים עולים בשל "פערי תיווך בישראל".

השרים יידרשו להסביר מדוע הרפורמה לא יוצאת לפועל

למרות הנתונים, לשרי האוצר והחקלאות אביגדור ליברמן ועודד פורר עדיין יש בעיה קואליציונית בהובלת הרפורמה המדוברת בשל התנגדות מפלגות העבודה וכחול לבן. השניים שהמתינו למסקנות שיונחו על שולחנם כטריגר לפעולה, יידרשו כעת להסביר מדוע הם לא מוציאים את הרפורמה לפועל בכל יום שעובר או להסתבך קואליציונית בקואליציה צרה במיוחד.

אם נצלול לנתונים בדוח: מהממצאים שפורסמו עולה כי הפדיון של החקלאי מהפירות והירקות הטריים עומד על 64%, כשהיתרה של 36% מיוחסת למקטע שנותר אצל הקמעונאי. מדובר על פדיון בלבד ולא על הרווח הנקי שנשאר לחקלאי לאחר ההוצאות ועל כן גורמים המעורים בנושא מתחו ביקורת על כך שהוועדה לא ניתחה את שורת הרווח של החקלאי שתאפשר לעמוד באופן מיטבי יותר על סוגיית המחירים הגבוהים.

עוד עולה מהבדיקה שערכה הוועדה כי כאשר סיטונאי מתווך בין קמעונאי לחקלאי, התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של המקטע החקלאי יורדת ל-57%, המקטע הסיטונאי תורם למחיר לצרכן 18% בממוצע והמקטע הקמעונאי יורד ל-25%. כך על כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים לקמעונאי באותה השנה, כ-6.4 שקלים שולמו למקטע החקלאי וכ-3.6 שולמו למקטע הקמעונאי.

הקמעונאים מרוויחים יותר? ממש לא בטוח

הנקודה השנייה עליה עמדה הוועדה היא בהשוואה הבינלאומית שביצעה הוועדה ממנה עולה כי ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח המיוחס למקטע החקלאי. עם זאת, נכתב בדוח "חשוב לציין כי יש קושי מובנה בהשוואה זו, כיוון שבמדינות שונות החישובים מתבצעים בצורה שונה. לכל מדינה יש את המאפיינים הייחודיים לה המשפיעים על המחיר: שיעורי פחת, עלויות הובלה, אחסון ועוד".

הוועדה בדקה גם את רווחיות הסיטונאים והקמעונאים בתחום הפירות והירקות: מהניתוח עולה, כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע בשנת 2020 אצל הסיטונאים עמד על כ-25% ושיעור הרווח התפעולי עמד על כ-5% בלבד. כלומר אם עד כה הואשמו הסיטונאים בגזירת הרווחים ובאשמה במחירים הגבוהים, מסקנות הביניים של הוועדה מציירות תמונה אחרת לחלוטין שכן ההשוואה הבינלאומית שנערכה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות זרות עולה, כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ, דומה בסך הכל לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם.

בישראל שלושת רשתות השיווק הגדולות שולטות בכ-54% מתוך הפעילות של רשתות השיווק בפירות וירקות וארבעת הרשתות הגדולות שולטות ב-62% וקיים חשש לבעיית תיאום מחירים ביניהן כפי שעולה מהדוח. בנוסף החקלאים שהגיעו להעיד בפני הוועדה תיארו בפניה "פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים", אולם גם סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות נגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף. לקראת הדוח הסופי אמורה הוועדה להעלות על הכתב את הכשלים התחרותיים שיש לבחון כדי להוזיל מחירים לצרכן והיא תמליץ על צעדים לייעול השוק והגברת התחרות בהתאם.