הקו שמחבר בין פסגת ארדואן־הרצוג למלחמה באוקראינה ולמצוקה של חמאס

בזמן שהאינפלציה עולה בקצב שנתי של 54% והלירה הטורקית ממשיכה להישחק, צבא רוסיה נמצא בעומק שטחה של אוקראינה, ובכירי חמאס חוששים שמא יאבדו את הקשר לאחד ממנהיגי המדינות המוסלמיות הקרוב ביותר אליהם, נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. זאת, בשל הניסיון של ארדואן להלך בין הטיפות ולהתקרב לישראל. התקרבות זו קיבלה ביטוי משמעותי בביקורו של נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג באנקרה בשבוע שעבר, 14 שנים לאחר הביקור הישראלי הקודם במדינה. אז היה זה נשיא המדינה שמעון פרס שפגש את ארדואן.

לצערו של ארדואן, כל אחת מהסוגיות הללו משליכה האחת על האחרת. מצד אחד, ארדואן זקוק לישראל, אחת משותפות הסחר המרכזיות של טורקיה. אשתקד חל זינוק בשיעור 35% בהיקף הסחר בין המדינות לעומת שנת 2020 - מ־4.9 מיליארד דולר ל-6.7 מיליארד. בד בבד התלות שלו ברוסיה היא מוחלטת, שהרי מדובר בספקית של 45% מהגז הטבעי המיובא לטורקיה חסרת העצמאות האנרגטית. טורקיה גם מייבאת מרוסיה מערכות נ"מ מסוג S-400 .

לא זו בלבד, אלא שבאנקרה גם מקווים להתחיל בהפקת הגז הטבעי ממאגר טונה-1 בים השחור בשנה הבאה. אך עוד לפני כך, הם צריכים למצוא פתרון להרחבת גיוון מקורות האנרגיה של המדינה. ובדיוק בגלל זה טורקיה זקוקה לישראל, אותה ישראל שארדואן תקף באי ספור הזדמנויות בעבר, ואף האשימה בביצועי פשעי מלחמה כנגד הפלסטינים. 

שעת הכושר של ארדואן

נשיא טורקיה זיהה שעת כושר כאשר ארה"ב משכה את תמיכתה במיזם צינור הגז "איסטמד" שהיה מיועד להוביל גז טבעי ישראלי דרך קפריסין, יוון ואיטליה לאירופה. לטורקיה יש תשתית צנרת גז קיימת שאליה ניתן להתחבר דרך עיר הנמל ג'ייהאן שנמצאת במזרח חוף הים התיכון הטורקי. ארדואן מקווה שהובלת הגז תתרחש במקום דרך יוון וקפריסין, דווקא דרך טורקיה, וכך טורקיה תוכל ליהנות מהגז וגם לקבל תשלום על עצם זרימתו בשטחיה.

הדאגות של החמאס 

בכל זאת, הן מבחינת אנקרה והן מבחינת חמאס יש סיבות לדאגה. ארדואן, שמביט לעבר הבחירות שצפויות להתקיים ב־18 ביוני 2023, מבין כי ללא תועלת מוחשית שיקבל מישראל בזירה הפלסטינית - התקרבות לירושלים תהווה מבחינתו "גול עצמי" אלקטורלי מול קהל המצביעים שלו. בארגון הטרור הפלסטיני, שמקורב לנשיא טורקיה, חוששים משתי סוגיות מרכזיות: בראש ובראשונה, פגיעה תקציבית; ושנית, גירוש בכירי חמאס שיושבים באיסטנבול, או אפילו את חלקם.

חמאס מפעילים באיסטנבול חברות טורקיות שונות, שבראשן הוצבו טרוריסטים בכירים שקיבלו אזרחות טורקית, ומטרתן לגייס הון לארגון הטרור. הן עוסקות בתחומים כמו נדל"ן, וזה מהווה מקור הכנסה בולט לפעילות חמאס ביהודה ושומרון ורצועת עזה כאחד. בנוסף, הזרוע הצבאית משתמשת באיסטנבול כאתר לגיוס פעילי טרור נגד ישראל. פעילות הטרור הזו, שמקורה באיסטנבול, עלתה בפגישה בין הרצוג לארדואן באנקרה - ומהווה דרישה מוקדמת ישראלית עבור התחממות היחסים.

"לא כדאי להיות תמימים. עצם הבחירה בהרצוג ולא בראש ממשלת ישראל מסמנת כי במקרה שתפרוץ הסלמה בעזה או בלבנון, ארדואן עלול לפוצץ את כל הנרמול", אמר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, בפודקאסט "הצוללת של גלובס". "בשורה התחתונה, מדובר באסטרטגיית 'השוטר הטוב והשוטר הרע'. ארדואן קונה לעצמו יכולת תמרון כדי לצאת מהנרמול הנוכחי".

בנוגע לזירה הבינלאומית,  כהן ינרוג'ק מציין כי "ארדואן מנסה להראות שפניו לשלום. הוא עוזב את מדיניות החוץ הלעומתית כלפי המערב. האמירותים לחצו על נשיא טורקיה להתקרב, ואותו האיש נוהג ב'גמישות יתר', בפרגמטיות. כלומר, הוא מתאים עצמו למצב - וברגע שהוא רואה שכדאי לו לאמץ מדיניות פרו־מערבית או פרו־ישראלית".

אותה המדיניות מובילה את ארדואן לביקורת מגוונת מצד האסלאמיסטים הטורקים, שהם אנטי־ישראלים באופן מובהק. אלו שתומכים בו מדברים על הצורך "לסבול" את היחסים עם ישראל, ואלו מהאופוזיציה - כמו אנשי מפלגת Saadet - ארגנו הפגנות בכל רחבי טורקיה, תוך ביטויים קשים מאוד מדינת ישראל ככלל ונגד הנשיא הרצוג בפרט.

אותם האסלאמיסטים רואים בחמאס, שבכיריה גורשו מערב הסעודית ומצאו בית באיסטנבול, בתור ארגון "שחרור" לגיטימי שנאבק ל"שחרור מסגד אל־אקצא". אדרבא, מדובר בבסיס התומכים של משט המאווי מרמרה שהוביל לפגיעה הקשה ביותר ביחסי ישראל־טורקיה. פגיעה שלאחריה האמון בין הצדדים לא שב להיות כמו בעבר.

"עצם הצילום לצד דגלי ישראל, שירת התקווה ודגלי ישראל לצד אנדרטת קורבנות ניסיון ההפיכה הכושל מהווים שינוי לתדמית שארדואן ניסה לייצר לעצמו", מוסיף ד"ר כהן ינרוג'ק. "ובכל זאת, ארדואן עדיין יוכל לעשות פרסה נוספת נגד ישראל". 

מה הסיכוי שההתקרבות שבין טורקיה לישראל תוביל להתלקחות מול עזה? הסיכויים לא גדולים, שכן לחמאס חשוב לשמור על יחסים טובים מול טורקיה. לא בכדי, הודעת הגינוי שפרסם חמאס בתגובה לפסגת ארדואן-הרצוג הייתה ממותנת. אך ישנן סיבות נוספות: חמאס צריך לשקם כעת את כוחו, שנפגע באופן קשה במבצע שומר החומות ממאי האחרון; מה עוד, שיש שיפור במצב הכלכלי ברצועה בזכות הקלות שהעניקה ישראל. ארדואן, מצדו, צפוי לבינתיים להעדיף את היחסים מול ישראל מאשר יחסיו מול חמאס.