המדינות מגדילות את התקציב הביטחוני, והמשקיעים מגדילים החזקות במניות ביטחוניות

מניות התעשייה הביטחונית והסייבר נהנות בימים אילו מגל של ביקושים - ביטוי ישיר לכך שמשקיעים רואים במלחמת רוסיה-אוקראינה נקודת מפנה במדיניות ההגנה של מדינות המערב. בשווקים מעריכים כי מערך הסיכונים במזרח אירופה יוביל לקו מדיני ניצי יותר מצד העולם החופשי, ובתרגום לשפת הכלכלנים - תוספות תקציביות לתעשיות הרלוונטיות, או לכל הפחות - לחץ פוליטי לייצר כאלו.

בעוד שבורסות העולם נצבעות באדום על רקע הסלמת הלחימה באוקראינה, ורוב האפיקים הפיננסיים ננטשים על ידי המשקיעים, מניות התעשייה הביטחונית בולטות בחריגותן. מחיר מניית Raytheon Technologies, ענקית ההגנה האמריקאית ויצרנית Stinger, טיל הקרקע-אוויר שגרמניה התחייבה לספק לכוחות האוקראיניים, זינק מאז החלה הפלישה בכ-24%. לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), יצרנית מטוס הקרב F-35, רשמה אף היא מגמה חיובית מאז פרוץ המלחמה. החברה, יחד עם Raytheon, הן יצרניות הפטריוט, מערכת ההגנה מפני טילים שאמורה להיפרס על ידי כוחות נאט"ו בסלובקיה.

Northrop Grumman (נורת'רופ), יצרנית מובילה של מל"טי תקיפה ומעקב, נהנית מעניין המשקיעים מאז החל הסכסוך באוקראינה. מניית Huntington Ingalls Industries, יצרנית הספינות הצבאיות הגדולה ביותר בארה"ב, עלתה בשיעור חד-ספרתי גבוה.

באירופה, התפתחות דומה נרשמה במניות כמו BAE Systems, ענקית התעשייה הביטחונית בבריטניה, Rheinmetall, יצרנית כלי רכב ונשק גרמנית, Thales הצרפתית ומניות נוספות בתחום.

הזינוק במניות הביטחון הגיע לאחר שקנצלר גרמניה, אולף שולץ, הודיע כי הוצאות הביטחון בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, יוגדלו לכ-2% מהתוצר המקומי הגולמי, מכ-1.5% המוערכים ב-2021.

בעוד שארה"ב ובעלות בריתה לא התערבו בסכסוך בשטח, הן הבטיחו לספק נשק וגיבוי כספי. לעת עתה גרמניה הודיעה כי תספק לאוקראינה 1,000 כלי נשק נ"ט ו-500 טילי קרקע-אוויר מדגם Stinger, כדי שתוכל להגן על עצמה מפני רוסיה, והיא גם הבטיחה לתעל כ-100 מיליארד אירו לצבאה השנה.

"מסתמן שהתעשייה הזו מתכוננת לפריחה"

בשווקים העריכו כי גרמניה היא רק הסנונית הראשונה שהרגישה לחץ לחזק את המערכות הצבאיות וההגנה שלה בדרך זו, אלא שסביר להניח שמדינות אחרות תלכנה בעקבותיה. העריכו ולא טעו. אחרי גרמניה גם שבדיה, הולנד, רומניה וצרפת הודיעו על תוספת תקציבים, ובבריטניה מתבשל מהלך דומה.

"משמעות הדבר היא שחברות המייצרות טכנולוגיה ונשק צבאיים צפויות לראות זינוק משמעותי בביקוש במהלך החודשים הקרובים" - מסבירים המומחים בוול סטריט. "עלינו לעקוב מקרוב אחר החברות בענף הביטחון, משום שמסתמן כי תעשייה זו מתכוננת לפריחה".

  

בארה"ב ממתינים בינתיים שהפנטגון יבקש מהקונגרס מימון נוסף כדי לשלם עבור עלויות מוגברות, כולל פריסה של 7,000 חיילים אמריקאים באירופה ועבור טיסות מעקב נוספות.

ב-Center for Strategic and International Studies (המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים) סבורים כי "הפעולות של רוסיה באוקראינה חידשו את הטיעונים להגדלת הוצאות הביטחון של ארה"ב. הלחץ הזה צפוי להתגבר על רקע המלחמה".

במהלך מו"מ תקציבי שנתי, הרפובליקנים בדרך כלל דוחפים ליותר הוצאות ביטחוניות, בעוד שהדמוקרטים טוענים באופן גורף לקיצוץ במימון הצבא ולהגדלת ההוצאות על תוכניות מקומיות. כעת, התמיכה הדו-מפלגתית באוקראינה יכולה לאחד את שתי המפלגות סביב תקציב הגנה גבוה יותר.

הקונגרס האמריקאי צפוי לאשר בקרוב את תקציב משרד ההגנה בסך של כ-778 מיליארד דולר לשנים 2022-2023. המשרד היה בתהליך של העברת הפוקוס לאזור אסיה-פסיפיק, אך הפלישה של רוסיה לאוקראינה עשויה כנראה לשנות את התוכנית. ניתן להניח כי מעתה המיקוד יתפצל בין רוסיה ואירופה בטווח הקצר, לסין באוקיינוס ​​השקט בטווח הארוך.

גידול אפשרי של 200 מיליארד דולר בתקציב

במהלך המלחמה הקרה, ההוצאות הצבאיות האמריקאיות היו קרובות ל-7% בממוצע מהתוצר המקומי הגולמי. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991, אמריקה נהנתה ממה שנקרא "דיבידנד השלום", והוצאות הביטחון ירדו עד לכ-3% מהתמ"ג במהלך כהונתו השנייה של הנשיא קלינטון.

ככל שעלויות המלחמה בטרור גדלו, ההוצאות עלו אל מעבר ל-4% עד 2008. אם יאושרו התקציבים ל-2022, ההוצאה תעמוד על כ-2.98% מהתמ"ג הנוכחי. הגדלת ההוצאות הביטחוניות ל-4% מהתמ"ג, תרחיש אפשרי שהועלה בימים האחרונים, פירושה גידול של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה לעומת התקציב הנוכחי, מספר שלדברי האנליסטים יתיישב עם האתגרים הגלובליים העומדים בפני ארה"ב.

אם כל 19 חברות נאט"ו הנותרות יעמדו ביעד של 2%, הוצאות הביטחון ברחבי הברית עשויות לגדול בכ-80 מיליארד דולר, כך העריכו ב-Cowen & Company. אם הגידול הזה אכן יקרה, ההערכה היא שכ-18 מיליארד דולר ממנו יוקצו לטובת הוצאות על נשק וציוד.

בקצה השני של העולם, בסין, מתרחשים תהליכים דומים. בייג'ין הודיעה בתחילת מרץ כי ב-2022 היא תגדיל את תקציב הביטחון ב-7.1% (לכ-229 מיליארד דולר), כאשר המשטר שואף לשפר את האימונים הצבאיים שלו ואת המוכנות ללחימה.

מנהיגי סין סבורים כי התקציב הצבאי של המדינה נבחן מקרוב על ידי שכנותיה, כמו גם על ידי וושינגטון, כדי לראות באיזו אגרסיביות תחזק בייג'ין את הצבא שלה. המעצמה האסיאתית רואה אתגרים בחזיתות רבות, החל מטייוואן ועד למשימות חיל הים והאוויר של ארה"ב בים סין הדרומי, כמו גם סכסוך בגבול עם הודו.

אלו שמצדדים בהגדלת הוצאות הביטחון סבורים כי לא מדובר במשקולת על הצמיחה, אלא אולי להיפך. לטענת התומכים, כ-15% מהוצאות הביטחון בארה"ב ב-2022 אמורות לשמש למחקר ופיתוח טכנולוגי, שעתידים להיות לו גם יישומים אזרחיים וגם צבאיים.

כך, בראש סדרי העדיפויות של הפנטגון נמצאות היום טכנולוגיות היפר-סוניות, בינה מלאכותית וקוונטום. בהקשר זה, ישראל בדרך כלל מצוינת כדוגמה למדינה שהשקעה באבטחת סייבר ובנשק טכנולוגי מתקדם סייעה לה להפוך לאומת הסטארט-אפ - עם כלכלה אזרחית חזקה ודינמית.

קשה לנבא אם מדובר בשינוי פרמננטי בתפיסת המנהיגים את הזירה הביטחונית הגלובלית, וגם לא ניתן להעריך באיזו מידה ניתן יהיה לבצע את אותן תוספות מתוכננות, בגלל העובדה שהמערב נמצא במצב רעוע מבחינה פיסקאלית. מדינות רבות התחילו את שנת 2022 עם גידול במצבת החובות אחרי שורה של הרחבות - תזכורת כואבת להתמודדות עם מגפת הקורונה.

מבחינה כלכלית, כנראה עדיף היה לנקוט משמעת תקציבית. ייתכן מאוד שעם תום המלחמה באוקראינה, העולם יחזור לענייני היומיום הרגילים שלו, של עיסוק בכלכלה ובחברה עם דגש על נושאים מתחום הרווחה, יוקר המחיה וצמצום הפערים החברתיים. מה שברור הוא שלעת עתה, התעשייה הביטחונית נהנית מרוח גבית גם מכיוון דעת הקהל בקרב פוליטיקאים ואזרחים, בעוצמה שלא הייתה במשך עשורים רבים.

למשקיע שמעוניין להיחשף למניות התעשייה הביטחונית כדאי לבחון את מדד המניות האמריקאיות המורכב ממניות של חברות הפועלות בתחומי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל - S&P Aerospace & Defense Select Industry Index. מדובר בתת-ענף של התעשייה האמריקאית ובמדד הכולל 31 מניות (נכון למרץ 2022).

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF. המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח