הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם הערב (ג') את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שלא צפוי לכלול את מלוא השפעות הזינוק של מחירי הסחורות כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. יחד עם זאת, מחירי הדלק והחשמל צפויים לתרום חלק נכבד למדד, וכך קצב האינפלציה שחרג מהיעד בינואר עם מדד של 3.1% - צפוי לחרוג עוד יותר מעבר לגבול העליון של תחום היעד של בנק ישראל שכבר נחצה בחודש שעבר.
עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח, מעריך כי מדד פברואר יעלה בין 0.5%-0.4%, כמחצית מכך בשל העלייה במחירי הדלק והחשמל, וכי בחודשים הבאים צפויים מדדים גבוהים עוד יותר. "המשך העלייה במחירי הנפט ובמחירי המזון על רקע המלחמה באירופה יובילו למדדים גבוהים עוד יותר בחודשיים הבאים. יחד עם זאת, התחזית משתנה במהירות לאור התנודתיות החדה במחירי חומרי הגלם שמושפעים מהמלחמה באירופה ומהסגר האחרון בסין. העלייה שכבר ראינו במחירים פוגעת בסנטימנט משקי הבית. כך במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נרשמה הרעה משמעותית בצפי של משקי הבית למצב הכלכלי בשנה הקרובה".
צריך לציין כי עליית מחירי האנרגיה היא בעלת השפעה ישירה קטנה יחסית על הכלכלה בישראל. ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים מציין כי אם בוחנים את יחס האנרגיה לתוצר (מדד לעתירות השימוש באנרגיה מסך התוצר המיוצר) ניתן לראות שבין השנים 1995 ל-2020 פחתה עתירות השימוש באנרגיה ב-38%. חלק מההסבר נובע מעלייה חדה בתוצר של ענפי הטכנולוגיה שצריכת האנרגיה שלהן היא קטנה.
לאחר שרשם בשבוע שעבר שיא שלא נראה מאז 2008, מחיר חבית נפט גולמי יורד היום מתחת ל-100 דולר - הרמה שבה נקבע מחיר הדלק בחודש שעבר.
"סיום מוקדם של המלחמה יביא לאינפלציה נמוכה יותר"
"הרבה משתנים נכנסים לתמונה בקשר לאינפלציה: מחירי הסחורות, מדיניות האוצר, העלייה לישראל שצפויה לגדול בחודשים הקרובים, ועוד. התמונה הכוללת היא הרבה יותר אינפלציוניות מזו שהערכנו לפני חודש לדוגמה", אמר בהר. "אם מקפיאים את מחירי האנרגיה והסחורות ברמתם הנוכחית, אנו צפויים למדדי מחירים גבוהים מאוד בחודשים הקרובים: 0.5% מדד פברואר, 0.7% מרץ, 0.9% אפריל ו-0.5% במאי. ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם ב-3.3%. סיום מוקדם של המלחמה יביא לאינפלציה נמוכה יותר. האוצר עשוי לבחור למתן את ההשפעה של חלק מההתייקרויות, לדוגמה על-ידי הפחתה זמנית של הבלו על דלק. אם העלייה לארץ תתגבר אנו עשויים לראות גם לחץ גובר על מחירי שכר-הדירה, גורם שעשוי להעלות עוד יותר את האינפלציה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור שנתי ממוצע של 3.9% בשנתיים הקרובות, אולם בשוק הנגזרים האינפלציה נמוכה באופן ניכר והיא מעט מעל 3% לשנה.
"העלייה באינפלציה נובעת מגורמים אקסוגניים ברובה, אולם ניכרת עלייה גם בגורמים מקומיים כמו שכר-דירה ושירותים אחרים, ולאור שיעור האבטלה הנמוך קיים סיכון שהיא תתבסס ברמה שגבוהה מהיעד. אנו מעריכים כי נראה בחודשים הקרובים עליית ריבית ראשונה, ועוד שתי העלאות ריבית עד סוף השנה. הריבית בישראל עדיין צפויה להיות נמוכה מזו שבארה"ב בכל נקודת זמן בשנה הקרובה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.