הבורסה לניירות ערך בתל אביב ואיגוד קרנות הנאמנות מנהלות לאחרונה מאבק שנראה כי הוא מגיע לנקודת רתיחה. לגלובס נודע כי מנהלי הקרנות, בראשות אלי בבלי, שלחו ביום שני מכתב לרשות ניירות ערך, שבו הם טוענים כי כוונת הבורסה להעלות את תעריפי העמלות הנגבות ממנפיקי קרנות הסל העוקבות אחר מדדי הבורסה הישראלית, הינה צעד מונופוליסטי. בנוסף, הגדירו בקרנות את המשקיעים בבורסה שרוצים לעקוב אחרי המדדים המקומיים כלקוחות שבויים, וקראו להקמת בורסה מתחרה.
המחאה של מנהלי הקרנות מגיעה לאחר שב-27 בפברואר פרסמה הבורסה טיוטה להערות הציבור, בעקבות הצעה שהגישה לאישור רשות ניירות ערך לייקר את העמלות שהיא גובה עד פי עשרה, כך שהגבייה, שעמדה עד עתה על שיעור של 0.005% מהיקף הנכסים, תוקפץ בתעריפים החדשים ל-0.05% מהנכסים עבור מדדי המניות, 0.03% עבור מדדי אג"ח, 0.02% עבור מדדי אג"ח ממשלתיות ו-0.01% עבור מדדי מק"מ.
"במשך שנים מצביעים מנהלי הקרנות על בעיה בריכוזיות היתר המאפיינת את הרישום, המסחר והסליקה של קרנות נאמנות בישראל, שמצויים כולם בידי הבורסה, באופן שהופך אותם ללקוח שבוי שלה", הסבירו באיגוד. "האיגוד רואה בהצעה ניסיון מצד הבורסה לשנות באופן דרמטי את כללי המשחק שלפיהם פעלו עד היום השחקנים בשוק. יישום התיקון המוצע יתרום, בסבירות גבוהה, ליוקר המחיה בישראל, וצפוי לפגוע בציבור המשקיעים", הסבירו מנהלי הקרנות.
יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, דוחה את הטענות. "כשיצאנו עם המסמך של עדכון התעריפים יצאנו במהלך של שקיפות כלפי הציבור. יש פה חוסר הבנה בסיסי או היתממות של מה זה בורסה ומה התפקידים שיש לבורסה בכל העולם. הלקוחות הישראלים סוחרים בכל הבורסות בעולם, ובבורסת תל אביב לבד יש קרוב ל-60 קרנות סל וקרנות מחקות על המדדים בעולם. זה אולי השיעור הגדול ביותר ביחס להיקף המסחר, אז כיצד אפשר לטעון שמדובר בלקוחות שבויים", אמר פגוט.
"רווחי עתק על גבם של מנהלי הקרנות והציבור"
עיקר טענותיהם של מנהלי הקרנות נסוב סביב הפגיעה הצפויה בהם, וסביב הטענה כי ייקור התעריפים יביא אותם לשלם מדי שנה כ-20 מיליון שקל בעמלות, בגין נכסים בהיקף של כ-85 מיליארד שקל, וזאת לעומת תשלום של כ-2 מיליון שקל עד עתה.
"למהלך המוצע עלולות להיות השלכות רוחב עצומות, לא רק על הציבור הרחב, שעלול לשלם מחיר כבד על זעזועים במבנה ובתמחור של שוק הקרנות בכלל, אלא גם כמובן על מנהלי הקרנות. אלו עמלו שנים רבות על מנת לצבור היקף נכסים נרחב בקרנות שבניהולם, והם ימצאו עצמם בבת אחת ובעל כורחם טרף למהלך הדורסני המוצע", הם כתבו.
"טיוטת התיקון משקפת שאיפה של הבורסה לגבות מחיר מופרז, ומעלה חשש אמיתי שאין כאן אלא ניסיון של הבורסה לנצל לרעה מעמד מונופוליסטי המפר את דיני התחרות (ונתון לאכיפה של רשות התחרות) כדי לייצר רווחי עתק מיידיים על גבם של מנהלי הקרנות וציבור הלקוחות", נטען במכתב שנשלח לענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך.
מנהלי הקרנות אף ציטטו בעניין פרסומים שונים מטעם הבורסה עצמה, לדוגמה מתוך מצגת שפורסמה על ידי הבורסה לקראת הנפקתה, שבה נכתב כי הבורסה "מספקת את פתרון הסליקה היחיד בישראל ליצירה ופדיון של יחידות השתתפות בקרנות". מנהלי הקרנות אף הוסיף כי הבורסה מציינת באותו תשקיף: "זרם הכנסות יציב וגבוה", בהתייחס לקרנות הנאמנות.
יניב פגוט / צילום: סיון פרג'
"דמי ניהול נמוכים בחצי לעומת מדדים זרים"
פגוט טוען בכל הנוגע לגובה התעריפים, כי מדובר בטיעון שערורייתי. "גם אחרי ההצעה להעלות את התעריפים נהיה הכי זולים ביחס לעורכי המדדים, המקומיים (לדוגמה חברת המדדים אינדקס) והזרים. בקרנות הנאמנות מחביאים את הנתונים לגבי העמלות שגובות מהם חברות מדדים בינלאומיות כמו MSCI או S&P", אומר פגוט.
"דמי הניהול הממוצעים בקרנות הסל שעוקבות אחרי מדדי הבורסה אל מול קרנות שעוקבות אחרי מדדים זרים נמוכים בחצי. אנחנו רוצים לגבות מה שמגיע לנו, נהיה תחרותיים ומי שיחליט בסופו של דבר איזה מדד לקנות יהיה הלקוח. לקרוא לנו מונופול זה פופוליסטי. לא ראיתי מונופול שגובה 1 חלקי 15 עד 1 חלקי 20 מהמתחרים", מסביר מנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה.
בשלב זה הוא עובר למתקפה על מנהלי קרנות הנאמנות. "כאשר נוח לאותם מנהלים לדבר על גבייה רטרואקטיבית (כלומר על הנכסים שנצברו עד עתה, ר' ו'), הם מדברים על זה וכשלא נוח הם לא מדברים. בקרנות הסל יש רצועה של קרנות המשתתפות ברווחים, וזה פגע בעולם קרנות הנאמנות כשהם ברגע אחד הפעילו רטרואקטיבית את ההשתתפות ברווחים כשזה היה נוח להם", אומר פגוט.
בקרנות הנאמנות דוחים את הטענות. "הרצועה היא לא רטרואקטיבית, היא חוקקה בכנסת בתיקון 28 והיא חלה רק על תשואה שתושג מעבר למדד קדימה, כלומר מאותה עת והלאה. הרצועה הינה דו-כיוונית כך שאם הקרן לא תשיג את המדד, מנהל הקרן יפקיד את ההפסד שנוצר בחשבון הקרן", אמר גורם בתעשייה.
פגוט מצדו מזכיר כי בקרנות הנאמנות התנגדו לכך שקרנות נאמנות זרות ינוהלו בשקלים, צעד שפוגע בתחרות מכיוון שהוא מחייב את המשקיעים לנהל חשבון מט"ח כדי להשקיע בקרנות אלה. "כתוצאה מהמונופול של אותן קרנות סל על השקעה בשקלים, הקרנות הזרות לא ממהרות להיכנס לישראל", הוא אמר.
הגורם מצד קרנות הנאמנות התייחס לכך ואמר כי אין מונופול כזה בקרנות שנסחרות בשקלים, ולראיה בלקרוק, לוקסור ואינווסקו רשמו כאן קרנות והן נסחרות בשקלים.
"אינם מתקשרים עם עושי שוק נוספים"
פגוט טען עוד, כי מנהלי קרנות הסל מתנהלים כמונופול, ואינם מאפשרים לעושי שוק נוספים להתקשר איתם, ובכך לשפר את מרווחי הציטוט ולהפחית את העלויות באופן דרמטי לטובת לקוחות הקצה. לדבריו, הסיבה להתנגדותם היא כי מבנה השוק הנוכחי - שבו הם מתקשרים עם עושה שוק אחד בלבד, אשר לרוב מצוי בבעלותם - מניב להם רווחים עצומים, וכפועל יוצא מזה נפגע אמון הלקוחות של קרנות הסל, ותעשיית קרנות הסל מתכווצת בשנים האחרונות, בניגוד גמור למגמה בעולם.
הגורם בקרנות הנאמנות ציין כי "מנהלי הקרנות לא התנגדו להוספת עושי שוק, אבל ביקשו שהבורסה תיקח אחריות על הסיכון הנובע מהעברת התמהיל. זהו נושא שהבורסה לא לקחה עליו אחריות, וחשפה את מנהלי הקרנות לטעויות והונאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
