מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות: "אין מספיק השקעות באתרים בפריפריה"

"כל יום מתקשרים אלינו אנשים ומתעניינים ברכישת ברזים", מספר עידן מועלם, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, שעל בסיס ראשי-התיבות שלה מכונה חמ"ת, אולם בשונה מחברת הברזים, מוכרת פחות לציבור. החברה הממשלתית לתיירות היא הזרוע המבצעת של משרד התיירות ושאר משרדי הממשלה בכל הנוגע לפרויקטים ולפיתוח תשתיות לתיירים.

משרד התיירות מכוון ליעד של 10 מיליון תיירים בשנת 2030, כמעט פי שניים יותר ממספר התיירים שהגיעו לפני הקורונה. בנייה של בתי מלון היא רק חלק מההיערכות הנדרשת; פיתוח של אתרי תיירות והנגשתם צריכה להיות משימה ראשונה במעלה. תייר שמגיע לישראל היקרה יכול לצפות לפחות למצוא אתרים, היסטוריים יותר או פחות, במצב שנעים לבקר בהם. כאן נכנסת חמ"ת לתמונה, למשל דרך שדרוג פרויקטים "מיושנים" באמצעות הוספת טכנולוגיה ומולטי מדיה, סלילת שבילי אופניים, הקמת טיילות ועוד.

"הרשות תממן בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי"

השיקול באישור של כל פרויקט יהיה בהתאם לתועלת שלו לתיירות. תקציבי הפרויקטים נחלקים בין הרשות ומשרד התיירות, שקובע מה יהיה שיעור ההשתתפות של הרשות בה מתבצעת העבודה - כל שמצבה הסוציו-אקונומי נמוך, שיעור ההשתתפות ירד.

  

עד כמה מעורבות הרשויות המקומיות בפיתוח אתרי תיירות בתחומן?
"אנחנו עובדים עם 150 רשויות, חלקן יכולות להציג רעיון לאתר תיירות, בשלב הפנטזיה או בשלב של שיקום. לפעמים אנחנו מכבים את הפנטזיה מהר מאוד, ואם הרעיון מקבל אישור ממשרד התיירות, אנחנו בודקים מה ישים וניתן לביצוע.

"למשל, קיבלנו תקציב של 50 מיליון שקל לשיפוץ הטיילת באילת, בשלב הבא יושבים עם נציגי העירייה ומגבשים תוכנית. יש רשויות פעילות יותר ויש פחות, ויש כאלה שלא יקבלו מימון לסיוע כמו תל אביב שיכולה לממן שיפוץ תשתיות בעצמה. מנגד, בטבריה מכירים אותנו היטב וגם בנצרת. עשינו פרויקטים בגוש חלב ובחורפיש. בבית שאן אנחנו משמרים את אתר העתיקות במתחם הסראייה בעשרות מיליונים שקל.

הקמה של אתר תיירות זה שלב אחד, אבל מי אמון על התחזוקה והשיווק?
"לאחר שחמ"ת מסיימת פרויקט, כולל שנת בדק, הוא נמסר לרשות המקומית שאמורה לשווק לפרסם אותו ולדאוג שיהיה נקי בתחזוקה השוטפת".

קצת נאיבי, אם ביקרת לאחרונה בטיילת חוף הדקל בטבריה למשל, חלק מהנוף של הטיילת היפה זה פסולת.
"זה פרויקט מדהים ועניין האשפה הוא נושא רגיש שצורם לי בכל פעם מחדש", אומר מועלם, טברייני במקור. "קורה שישנם פרויקטים שאחרי מספר שנים יורדים לטמיון בגלל תחזוקה. פה אנחנו שואלים האם אנחנו רוצים להיות חכמים או צודקים, כי הצדק אומר שהרשות קיבלה פרויקט ועליה לתחזק אותו דרך כספי הארנונה. אולם, זה לא קורה, ולכן שר התיירות מחייב אותנו מעתה לתחזק את הפרויקט למשך חמש שנים במה שמכונה ‘תחזוקת שבר’".

ומה עושים עם תיעוד של אדם שהשליך אשפה למשל?
"רשות יעילה תיתן קנס או תשלח עובד עירייה למקום, אבל אני לא משלה את עצמי. יש ויכוח שלם על נושא התחזוקה. עבור טיילת כזו שעלתה 15 מיליון, תחזוקה שנתית תעלה 600 אלף שקל וזו צריכה להיות אחריות של הרשות. יש לנו יועץ תחזוקה שמסתובב באתרי התיירות ומחלק דוחות על לכלוך. לפני שמאשרים פרויקט, אחד הפרמטרים מתייחס לרמת התחזוקה.

"בעיית התחזוקה לא נולדה היום ואני מצפה מראשי רשויות להקפיד על ניקיון אתרי התיירות. בעבר הגישה הייתה להעניש רשות שמתרשלת בתחזוקה גם דרך שלילת תקציבים חדשים. התנגדתי לזה. היום המגמה היא לעזור לרשות המקומית לתחזק".

המטרה: למלא ארבעה ימי חופשה לתייר

משרד התיירות מנסה לשטח את עקומת הביקוש לנופש בישראל ולמשוך תיירים - פנים וחוץ - לבקר לא רק באילת או בירושלים, אלא גם בגליל ובנגב. מעבר למקומות לינה, ברור שהתיירים זקוקים לאתרי בילוי ופנאי. בין הפרויקטים שמציין מנכ"ל חמ"ת הוא גשר תל חי (שיהיה הגשר התלוי הארוך בישראל, אורכו 85 מטרים), פרויקטים בעמק הירדן, פארק מוטורי בקצרין ואת החוויה הצ’רקסית בכפר כמא. "המטרה היא לפזר את התיירים ושלא יהיה להם משעמם", אמר מועלם. "כך נאפשר לתייר למלא בקלות ארבעה ימי חופשה".

ועדיין אתם משקיעים גם באילת, שלא ממש צריכה להתאמץ למשוך תיירים.
"באילת הקמנו מזרקה מוזיקלית וזה לא נכון שעיר כזו לא צריכה אטרקציות. עדיין צריך לעורר עניין אצל תיירים. חלק מהפרויקטים אנחנו "מעתיקים" ממקומות אחרים בעולם, המזרקה באילת למשל, קיבלה השראה ממזרקות בדובאי ובמקאו. את שילוב המולטי מדיה עושות לנו חברות בינלאומיות שמתמחות באתרי תיירות".

עוד לפני הקורונה קבע לעצמו משרד התיירות יעד להגדיל את מספר התיירים הבאים מסין לישראל. כחלק מזה הותאמו בתי המלון לצורכי התיירים הסינים ומידע הונגש בסינית באתרי התיירות. "ברוב האתרים המידע מונגש בעברית, ערבית ואנגלית", מספר מועלם. "יש אתרים שמונגשים בסינית. זה נתון לבחירה של האתר שיודע מי קהל היעד שלו".

"האתרים בפריפריה לא מספיק מפותחים"

חמ"ת, שאמונה על פרויקטים שההיקף הכולל שלהם מגיע למיליארדי שקלים, הוקמה בשנת 1955 כזרוע ביצוע של משרד התיירות. ב-2012 הרחיבה החברה את הגדרתה והפכה לזרוע ביצוע כלל ממשלתית, כאשר עיקר התקציב של פועלה מגיע ממשרד התיירות. "אנחנו 22 עובדים, כשרוב העבודה בנויה על מיקור חוץ גם באמצעות 600 יועצים חיצוניים", מספר מועלם. "בחודשים האחרונים יש תנופה ברמת התקציבים והפרויקטים מכיוון משרד התיירות. הפרויקטים משפיעים על הנדל"ן שסביבם, בעיקר בפריפריה. סביב הטיילת בטבריה נבנו אלף יחידות דיור. במגדל פיתוח אתרי תיירות ומלונאות משנה את התמונה הכלכלית של המושבה שיכולה להתפרנס מתיירות".

ועדיין היקף ההשקעה במוצרי תיירות בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות. אתה מרגיש שיש הבנה לפוטנציאל הכלכלי של המשאב התיירותי?
"יש יותר הבנה מבעבר, יש שינוי מגמה והבנה שכדי לפתח תיירות נדרשת השקעה כספית. יש פרויקטים שהמטרה שלהם להנגיש אתרי תיירות קיימים וחדשים לנכים דוגמת הכפר התלמודי בקצרין, אבל יש עוד הרבה עבודה בתחום הזה".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, היכן היית משקיע?
"הייתי רוצה לפתח את הפריפריה. האתרים שם לא מספיק מפותחים ולא מספיק משווקים. אני מודע לזה כשלא הייתה אפשרות לטוס לחו"ל, אז הישראלים טיילו יותר בארץ, אבל כשהאפשרות לטוס חזרה, אז ברור שיש תחרות ובעיקר מול המחירים של בתי המלון בישראל.

"המשימה שלנו היא לפתח אתרים ואטרקציות שיגרמו לתייר הישראלי לא לצאת החוצה. האם הייתי רוצה שהמחירים בישראל יהיו זולים יותר? בוודאי כי זה היה מביא עוד מבקרים לפרויקטים שלנו".

עידן מועלם

אישי: בן 38, מכפר סבא.נשוי ואב לשלוש בנות.
מקצועי: תואר שני במשפטים מאונ' בר אילן, ותואר שני נוסף במנע"ס. עבד בחברה ממשלתית להגנות ים המלח, ושימש כמנהל הרכש במשרד האוצר. בחמש השנים האחרונות משמש כמנכ"ל חמ"ת.
עוד משהו: כשמונה מועלם לעמוד בראש חמ"ת בשנת 2017, הוא החזיק בתואר המנכ"ל הצעיר ביותר בחברה ממשלתית. חובב רכיבת אופניים עירונית ובשטח.