מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2022 עלה ב-0.7%, גבוה מההערכות, בדומה למדדי ינואר ודצמבר. קצב האינפלציה ב-12 חודשים אחורנית חרג בפעם השנייה ברציפות מיעד האינפלציה לאחר 8 חודשים מתחת לרף העליון (3%).
לפי יונתן כץ מלידר שוקי הון, "לאור מדד פברואר הגבוה והאצה במחירי הדיור, בחודשים הקרובים בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית. מאוד ייתכן שנראה העלאת ריבית בכול שלוש הישיבות הקרובות: ב-11 באפריל, בסוף חודש מאי ותחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות ל-4% -4.5% לפחות (כרגע 3.5%) ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר".
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "מדד פברואר, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה משמעותית פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3% 'בלבד'. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.3% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה.
"במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים ולכן מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו ללחוץ כלפי מעלה, אבל בשים לב לתנודתיות הגבוהה המאפיינת אותם בימים אלו, על רקע המערכה באוקראינה. מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.6%, פחות מעליית המדד הכללי ואם התמונה תחזור על עצמה בחודש הבא, אפשר שהמדד יפתיע כלפי מטה.
"גם אם הריבית תעלה בחודש הבא, היא תישאר נמוכה מאוד"
"היות שהמדד הפתיע (שוב) כלפי מעלה, אמורות להיות לו השפעות לרעה על איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום), מה עוד שתשואות הפדיון על אג"ח Treasuries עלו, לאחרונה. מנגד תצאנה נשכרות, בטווח הקצר, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקצר של העקום). יצוין, כי בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן 7.9% ב-12 החודשים האחרונים (7.5%+ ב-12 החודשים עד ינואר); המדד ללא מזון ואנרגיה שם עלה 0.5% בחודש פברואר. הפער הניכר בין קצבי האינפלציה של שתי המדינות נמשך: בחודש פברואר עלה המדד הכללי בארצות הברית 0.8% כך שהפער שוב התרחב. לקראת הודעת הריבית הבאה ייתכן שהריבית תעלה אז ל-0.25% והרקע לכך יהיה פרסום תחזית כלכלית חדשה של בנק ישראל (בדומה לפד האמריקאי, שגם הוא צפוי להודיע מחר על העלאת הריבית, בד בבד עם פרסום תחזית משלו).
"הודעת הריבית מתוכננת ל-11 באפריל, ולכן תתפרסם לפני נתוני מדד מרץ, שדווקא יכול היה להשפיע על שיקולי בנק ישראל בשל חשיבותו הגדולה. הדבר יסבך את מלאכתו של בנק ישראל וגם את הניחושים וההערכות במערכת הכלכלית לקראת ההודעה. יצוין, עם זאת, כי גם אם הריבית תעלה בחודש הבא, היא תישאר נמוכה מאוד, ודאי בהינתן קצב האינפלציה ולא פחות חשוב יהיה לקבל מבנק ישראל איתותים לגבי התוואי בהמשך. בסך-הכול, בנק ישראל קשוב מאוד לנעשה מעבר לים (בדגש על ארה"ב, אך גם בגוש האירו) ואילו במישור המקומי ייקח בחשבון שהאינפלציה עלתה; רמתה עודנה נמוכה מאשר בארה"ב, אך הוא לא יתעלם מהמשך העלייה ומהאינדיקציות המצביעות על עליות נוספות בחודשים הקרובים. בשורה התחתונה, כאמור, יש סיכוי סביר שהריבית כאן תעלה עוד במחצית הראשונה של השנה, אולי כבר בחודש אפריל. בנוסף, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה גדל בעקבות הנתונים. אולם, מדיניות הריבית תוסיף להיות 'תלוית נתונים' ורכישות הדולרים תימשכנה מעת לעת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.