המאבק בשינויי האקלים: המרחק המדאיג שבין הדרישות הפיננסיות למצב הריאלי

בסוף פברואר פורסם דוח דרמטי מטעם האו"ם בנושא שינויי האקלים, שנדחק לשולי החדשות בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה. הדוח הציג תמונה חדשנית ומדאיגה של נזקי אקלים בלתי הפיכים, וחלון הזדמנויות קטן, הנסגר במהירות, לצמצום הפגיעה.

  

החידוש המשמעותי בדוח הוא הערכה פסימית במיוחד של מהירות והיקף השפעות שינויי האקלים, ביחס להערכות שהוצגו בעבר. להמחשה, עד לשנת 2100, נכסים בשווי בין 7.9 ל-12.7 טריליון דולר נתונים לסיכון גבוה של הצפות, בשל עליית פני הים ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

תמונת המצב הקודרת מחדדת את חשיבות נקיטת פעולות מיידיות ומשמעותיות מצד חברות לצמצום פליטות גזי החממה מפעילותן.

אומנם, הצהרות בדבר הפחתת פליטות מפורסמות לאחרונה בתדירות גבוהה על ידי חברות רבות. אולם, מבט מעמיק יותר מלמד על פערים עצומים בהצבת יעדי הפחתת פליטות וזיהומים, בין בנקים ומנהלי השקעות ובין החברות הריאליות.

פערים בין סקטורים

הסכמי פריז משנת 2015 להגבלת ההתחממות הגלובלית לרמה של מתחת ל-2 מעלות צלזיוס (בעדיפות למעלה וחצי) עד 2050, היוו ציון דרך משמעותי במאבק בשינויי האקלים, ויצרו סטנדרט מקובל להפחתת פליטות גזי חממה לצורך עמידה ביעד.

הסקטור המוביל כיום את מאבק שינויי האקלים הוא הסקטור הפיננסי. בדוח של חברת הייעוץ אוליבר ויימן ממרץ 2021, צוין שבנקים בינלאומיים, המעמידים 95% מהאשראי המוענק לחברות אירופיות, כבר גיבשו יעדים לעמידת תיקי האשראי שלהם בדרישות הסכם פריז.

במקביל, למעלה מ-70% ממנהלי ההשקעות הגדולים באירופה קבעו תוכניות לעמידה ביעדי פריז בתיקי ההשקעות שבניהולם.

כדי שהבנקים ומנהלי ההשקעות יוכלו לעמוד ביעדים שהציבו, נדרש שהחברות שמקבלות מהם אשראי וכספי השקעות, יציבו יעדים דומים. ואולם, עד כה רק 8% מהחברות האירופיות עשו כן. במונחים כספיים, הדבר מתורגם לפער של יותר מ-4 טריליון אירו בין ההלוואות שהבנקים מתכננים להעמיד, לאשראי שניתן להעמיד לחברות העומדות בדרישות.

המחשה נוספת למשמעות הפערים העצומים, היא שהיעדים שמגדירות כיום החברות האירופיות הריאליות הפועלות לצמצום הפליטות, צפויים להביא להתחממות גלובלית של 2.7 מעלות - הרבה מעל ליעדי הסכם פריז.

אם החברות הריאליות לא תסגורנה את הפערים, הגופים הפיננסיים לא יוכלו לעמוד ביעדים שהציבו, ויעמדו בפני שוקת שבורה בהעמדת אשראי והשקעות, ויעדי הפחתת ההתחממות הגלובלית לא יושגו.

קושי במדידת יעדים הולמים

אתגר נוסף בדרך להשגת היעדים הוא קושי בכימות פליטות והגדרת יעדים מעשיים ואמינים להפחתה משמעותית שלהן לאורך זמן. יתרה מכך, ריבוי היוזמות הבינלאומיות להגדרת יעדים להפחתת פליטות מקשה על גיבוש הגדרה מוסכמת.

האתגר מתעצם בגלל התגברות הלחץ מצד המשקיעים לקבוע יעדי הפחתת פליטות מבוססים היטב, לרבות תוך ביסוס מדעי. להמחשה, בעלי מניות של ענקית האנרגיה BP, דחו בשנה שעברה בהצבעה את יעדי הפחתת הפליטות שהגדירה, בטענה שאינם מבוססים מספיק.

דוגמאות נוספות ניתן למצוא בדוח שפורסם בפברואר האחרון מטעם שני ארגונים אירופיים - Climate Institute New ו-Carbon Market Watch - שניתח את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה של 25 החברות הגדולות ביותר שהצהירו על יעדי אפס-פליטות גזי חממה נטו עד 2050. הדוח הראה שבניגוד להתחייבויותיהן, חברות אלה צפויות להפחית בממוצע רק 40% מהפליטות שלהן עד 2050.

יתרה מכך, רק אחת, חברת הספנות AP Moller-Maersk, הגדירה יעדים הולמים ואמינים. שלוש חברות נוספות - סוני, אפל וודאפון - הציגו יעדים סבירים. יתר 21 החברות, ביניהן יוניליבר, נסטלה ו-BMW הציגו יעדים שאינם ריאליים, או שאינם משקפים את כלל הפליטות שלהם. לדוגמה, חברת החשמל הגרמנית Eon, התחייבה לצמצם את הפליטות ב-100% עד לשנת 2050, אולם מהחישוב הזה היא החריגה חשמל שנמכר לשווקים סיטוניים, המהווה כ-40% ממכירותיה.

לצד האמור, המתקפה הרוסית באוקראינה וההבנה האירופית בנוגע לבעייתיות בתלות בנפט ובגז רוסיים כמקורות אנרגיה מרכזיים, דוחפים את מדינות אירופה להפחית במהירות את השימוש בהם. זאת, בין היתר באמצעות מעבר מסיבי לאנרגיות מתחדשות וירוקות. ייתכן שזו תהווה נקודת מפנה משמעותית, שתאפשר לחברות רבות להפחית דרמטית פליטות ולעמוד ביעדים.

מסקנות למשקיעים

הפערים העצומים בין הצבת היעדים בקרב בנקים ומנהלי השקעות ובין החברות הריאליות צפויים להגביר את הלחץ על חברות להציב יעדים סביבתיים מאתגרים ומבוססים להפחתת פליטות, כתנאי לקבלת מימון מספק ובתנאים ראויים.

כבר כיום, חברות מזהמות מתמודדות עם אתגרי מימון הקשורים לסיכוני אקלים, ורבות מהן נדרשות להציב יעדים מחמירים להפחתת פליטות כדי לרתום משקיעים.

נקודת המפתח לעתיד היא שגם חברות שליבת פעילותן אינה מזהמת, כגון בסקטורי התקשורת, הקמעונות והמזון, עשויות להידרש כבר בעתיד הקרוב להציג בפני בנקים ומשקיעים מוסדיים יעדי הפחתת פליטות.

באופן פרדוקסלי, האתגר בכימות ובהפחתת הפליטות עבור חברות שאינן מזהמות משמעותיות, עלול להיות גדול יותר מאשר בקרב המזהמות הקלאסיות. זאת, מכיוון שבהיעדר פליטת גזים ומזהמים בליבת עסקיהן, שניתן לזהות, להפחית ולהציג כ"ניצחון מהיר", אותן חברות עשויות להידרש לתהליכי זיהוי וניטור מורכבים יותר של פליטות, המתקיימות בעיקר בשרשרת האספקה והשימוש במוצריהן על ידי לקוחות (המכונות פליטות רמה 3, ונחשבות למורכבות ביותר לטיפול).

בישראל, מרבית הגופים המוסדיים נוקטים בשלב זה גישות פשטניות של "הימנעות" מחברות מזהמות. זאת, על בסיס קריטריונים נוקשים, כגון הפחתת השקעות בחברות בתחום הדלקים הפוסיליים מעבר לסף מסוים. ואולם, הבנקים והמוסדיים בישראל אינם מגדירים יעדים להפחתת פליטות גזי חממה בתיקים שלהם, ואינם פועלים אקטיבית מול חברות להצבת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה.

לכן, בטווח הקצר, הצורך בהצבת יעדי הפחתת פליטות רלוונטי במיוחד לחברות ישראליות המקבלות מימון מבנקים או משקיעים זרים, או ששואפות לגייס מימון מכאלה.

להערכתנו, התגברות הלחץ הרגולטורי והציבורי בעקבות החרפת משבר האקלים, תוביל בשנים הקרובות גם את הבנקים והמוסדיים בישראל להציב יעדי פליטות גם ליתר החברות בישראל.

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם