הסנקציות על רוסיה: החברות הישראליות עלולות להיקלע למלכוד

הכותבת מתמחה במיזוגים ורכישות, משפט מסחרי בינלאומי

חברות וגופים ישראליים רבים עובדים מול ועם חברות מחו"ל, משתפים עמם פעולה ומנהלים מערכת יחסים עסקית כלשהי עם עסקים ואנשים זרים. כמעט תמיד מערכת יחסים שכזו תהיה בהתאם ותחת הסכם שהוסכם ונחתם בין החברה הישראלית לגורם הזר. בחלק מן המקרים אף מדובר בעסקאות ובהסכמים שנוהל עליהם משא-ומתן לאורך זמן רב, חודשים ואף שנים, עד שהצדדים הגיעו להסכמות וחתמו.

ועדיין, על אף משאים-ומתנים ארוכים, בהסכמים הללו לרוב יימצאו סעיפים שכמעט ולא דנים עליהם ואפילו לוקחים אותם כמובן מאליו, כאילו היו ויהיו שם לתמיד, ולא יהיה ניתן או אפשר לשנותם, להורידם או לנהל עליהם משא-ומתן. בדרך-כלל מדובר בסעיפים של רגולציה מקומית או בינלאומית אשר מחייבים את החברה לעמוד בסטנדרטים הדומים לאלו בישראל, כמו סעיפי אי-מתן שוחד או אנטי-שחיתות, אשר יופיעו בקביעות בהסכמים מול חברות ציבוריות (וייתכן גם פרטיות) אמריקאיות, בריטיות והאיחוד האירופי.

סעיפים דומים לאלה הם סעיפים הדורשים הצהרה של החברה הישראלית כי היא לא נשלטת על-ידי גוף או אדם אשר הוטלו עליהם סנקציות כלכליות והם נמצאים ברשימות המופקות על-ידי גורם במשרד האוצר האמריקאי - OFAC (Office of Foreign Assets Control), רשימות דומות יש גם במדינות מערביות אחרות אשר יידרשו הצהרות דומות.

בעבר הרשימות הללו כללו מדינות וגורמים מאיראן, קוריאה הצפונית, סוריה, סודן וכדומה. אך מה קורה עכשיו כאשר בחלק מהרשימות עלולים להיכלל גורמים מרוסיה או בלרוס? יש סיכוי כי הצד השני יבקש להפסיק את ההתקשרות עם אותה חברה ישראלית, ויהיה לו גיבוי לכך במסגרת החוזה.

איך יוצאם מהפלונטר?

אך הבעיה הממש קשה היא כאשר סעיפים מסוג זה מנוסחים בצורה רחבה הרבה יותר אשר לא רק עוסקים בחברה נשלטת, אל גם בכל בעל מניות, דירקטורים, חברות-בנות ואף שיתוף-פעולה או התקשרויות אחרות עם אותם גורמים הנמצאים ברשימות האסורות. כעת, כשעלולים להיכנס גופים ואנשים שהחברה הישראלית בקשר עסקי מולם לאותן רשימות אסורות, החברה הישראלית עלולה להיות בהפרת הסכם מול הצד השני שהתחייב מולו כי לא תתקשר עם אלה ברשימות האסורות.

על-מנת לצאת מהפלונטר הזה, יכולה החברה הישראלית לסיים את ההתקשרות שלה עם אותו גורם אשר נכנס לרשימה האסורה, אך כאשר תעשה זאת בלי הסכמה מאותו גורם, היא עלולה להיות בהפרת הסכם מולו. אילו מדינת ישראל הייתה מיישרת קו עם המדינות המערביות ומכניסה את אותם גורמים רוסיים ואחרים לרשימות האסורות שלה, להטלת סנקציות כלכליות, הרי שהייתה יכולה החברה הישראלית לטעון לכוח עליון שמכוחו הייתה יכולה "להפר" את ההסכם מול אותו גורם.

המצב הנוכחי מצריך בחינה מחדש של מכלול ההסכמים של החברות הפועלות מול גופים בינלאומיים במטרה למנוע מראש סיכון לחיכוך, וכן בדיקה של הספקים ומקורות הרכיבים בשרשרות ההספקה, כמו גם בדיקה של הבעלות והשליטה בגופים מולם נערכו ההסכמים, במטרה לאתר מבעוד מועד את נקודות התורפה ואת החשיפות של החברות מבחינה משפטית ועסקית.

כמובן שחברות ישראליות יוכלו לטעון לכוח עליון גם כאשר הסנקציות והרשימות האסורות הן במדינות אחרות, אך זה לא יהיה פשוט כאשר המדינה בה החברה פועלת וקיימת לא שם. התוצאה עלולה להיות לא פשוטה מבחינת הסכמים בינלאומיים של אותן חברות ישראליות, שכן הן עלולות למצוא עצמן במעין מלכוד 22, בו הן מפירות הסכמים בינלאומיים בעל-כורחן ולא יכולת להימנע מכך, אלא רק על-ידי הפרת הסכם אחר.