פרילנסרים תחת אש באוקראינה: הטאלנטים של פייבר פוזלים החוצה

סרהי פרוצנקו, אוקראיני שהיגר בחודש נובמבר האחרון לפוזנן שבפולין, מנהל סטודיו קטן ומצליח לאפקטים חזותיים שמקבל הזמנות מאתרי פרילנסרים כמו זה של חברת פייבר (Fiverr) הישראלית. בשנים האחרונות יצרו פרוצנקו ושותפיו, שעדיין מתגוררים בעיר האוקראינית צ'רניהיב, אפקטים מיוחדים עבור פרסומות וסרטים אמריקאיים.

בין הסרטים עליהם עבדו נמצאים קומדיית הפעולה של נטפליקס "שכיר החרב האחרון" בכיכובו של שחקן סרטי הפעולה האגדי ז'אן קלוד ון דאם וסרט המדע הבדיוני האוסטרלי "2067". בימים אלה פרוצנקו ושותפיו מסיימים את העבודה על סרטו החדש של גיא רי'צי "מבצע פורצ'ן" בכיכובם של ג'ייסון סטיית'ם ויו גרנט, שצפוי לצאת לאקרנים השנה.

אבל מציאות החיים של פרוצנקו נוצצת הרבה פחות מהסרטים ההוליוודיים שאותם הוא משפץ באמצעות אפקטים ממוחשבים. אמנים כמוהו שמקבלים את הזמנותיהם באמצעות פלטפורמות פרילנסרים כמו פייבר או אפוורק (Upwork), הוא מספר, מצאו את עצמם בבעיה כפולה עם הפלישה הרוסית לאורקאינה. מעבר להישרדות הקיומית והצורך למצוא סביבת עבודה מתפקדת, הוא מספר כי כמות ההזמנות הזורמת אליהם באמצעות הפלטפורמות האלה ירדה עד כמעט לאפס.

הלקוחות האמריקאים חוששים והעובדים במקלטים

"לפני המלחמה הייתי מקבל שלוש או ארבע פניות ביום, ולרוב בחרתי לעצמי את הפרויקטים עליהם אני מעוניין לעבוד, ואת אלה שלא - דחיתי", מספר פרוצנקו לגלובס בשיחת זום מביתו בפוזנן שבמערב פולין. לדבריו, "מהרגע שבו החלה הפלישה כמות ההזמנות ירדה כמעט לאפס. ייתכן שהלקוחות - שהם כמעט תמיד אמריקאים - חוששים שעבודה איתנו תהיה בסיכון גבוה ושלא נספק אותה בזמן".

האמת היא שהלקוחות לא לגמרי טועים. אחד משותפיו של פרוצנקו עדיין מתגורר בצ'רניהיב שנמצאת תחת הפגזות בלתי פוסקות ובה נהרגו ביום רביעי 53 אזרחים, לפחות 10 מהם נפגעו מהפגזה רוסית בעת שעמדו בתור ללחם, כך לפי דיווחי המושל האזורי שצוטט ברויטרס וב-CNN. פרוצנקו מספר כי השותף שלו עובד מתוך מקלט ללא תאורה כבר כמעט שבועיים, ולאחרונה גם ללא חימום. קו הטלפון הנייד שלו משובש ותקוותו האחרונה לחיבור לעולם הפתוח היא באמצעות חיבור אינטרנט סלולרי - מאחר שהקווי כבר איננו קיים זמן מה. שותף שלישי לקח את כל משפחתו מהעיר אל עיירה במערב המדינה, וגם הוא מדווח על השבתות חוזרות ונשנות של חיבור האינטרנט.

אזהרת הרווח שפרסמה המתחרה האמריקאית

חברות הייטק רבות, בהן גם חברות ישראליות כמו וויקס, פלייטיקה ופלאריום היו פעילות מאוד באוקראינה עד לפרוץ המלחמה עם הפלישה הרוסית למדינה לפני כשלושה שבועות. מאז החברות הללו עוסקות במאמצים לפנות את העובדים ואת בני משפחותיהם לאזורים בטוחים, ונפגעות מהעיכוב בהתקדמות של פרויקטי פיתוח קריטיים. אך נראה שעבור פלטפורמות הפרילנסרים, כמו פייבר הישראלית, אפוורק האמריקאית ופרילנס האנט (Freelancehunt) האוקראינית, הנזק ההיקפי רחב הרבה יותר. זאת מכיוון שהחברות מהסוג הזה תלויות לא רק בעובדים הישירים שלהן אלא בעיקר במשאב החשוב ביותר עבורן, הפרילנסרים - נותני שירות עצמאיים המספקים שירותים כמו עריכת וידאו, כתיבת מסמכים שיווקיים, פיתוח תוכנה או תרגום.

 ההרס בעיר צ'רניהיב שבצפון אוקראינה / צילום: Shutterstock

לפני שבוע פרסמו חברת אפוורק האמריקאית וחברת פייבר הישראלית בזו אחר זו הודעות על יציאה שלהן מהשוק הרוסי. אפוורק אף הגדילה לעשות והוסיפה אזהרת רווח. החברה  טענה כי תיאלץ לעדכן את תחזית המכירות שלה בעקבות ההשפעה המתמשכת של המלחמה, האי ודאות הגיאופוליטית והנסיגה מהשווקים באירופה. בעוד שפייבר איננה מפרטת דבר לגבי חלוקת ההכנסות הגיאוגרפית שלה, אפוורק חשפה כי 10% מהכנסותיה מגיעות ממדינות מזרח אירופה - 6% מאוקראינה לבדה, ועוד 4% מרוסיה ובלארוס ביחד.

פייבר נפגעה למרות שאוקראינה לא דומיננטית בפלטפורמה

בדיקת גלובס ברשת החברתית לעובדים לינקדאין, מגלה כי לאפוורק יש אכן תלות גבוהה יותר במזרח אירופה מאשר זו של פייבר הישראלית. לפייבר, למשל, יש מספר גבוה יותר של פרילנסרים במדינות תת-היבשת ההודית - בהודו, בבנגלדש ובפקיסטן, בעוד שלאפוורק יש מספר גדול יותר של פרילנסרים באוקראינה, בבלארוס וברוסיה. באוקראינה יש לפייבר, על פי הנתונים לינקדאין, מעל ל-260 פרילנסרים. באפוורק מספרם מונה מעל ל-3,000 איש. עם זאת, יש לציין כי מרבית הפרילנסרים מחזיקים חשבונות ביותר מפלטפורמה אחת.

למרות השוני הניכר במספרים הללו, גלי ההדף של אזהרת הרווח של אפוורק הגיעו גם למניית פייבר המתחרה, שסבלה גם היא מירידה במחיר המניה שלה. שתי החברות רושמות - כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות - ירידה משמעותית במחירי המניות שלהן בשנה האחרונה, אך מאז 7 במרץ עד סיום המסחר ביום רביעי ירדה מניית פייבר ב-2.3% ומניית אפוורק ב-3.4%.

המדינה שהפכה לגן עדן עבור פרילנסרים

בעשור האחרון הפכה אוקראינה לגן עדן לפרילנסרים. חברות אמריקאיות ובריטיות בכל הגדלים מצאו במדינה בוגרי אוניברסיטאות איכותיים בעלי אוריינטציה טכנולוגית, דוברי אנגלית טובה, חיבה למערב, וכמובן: רמת שכר ממוצע נמוכה ביחס לתמורה שהם מספקים. בין היתר על רקע זה זינק יצוא ההייטק האוקראיני ב-36% בתוך שנה בלבד והסתכם ב-6.8 מיליארד דולר בשנת 2021 בהשוואה ל-5 מיליארד דולר בשנת 2020, ו-4.2 מיליארד דולר בשנת 2019. כך לפי נתוני איגוד מערכות המידע המקומי באוקראינה.

שנות מגפת הקורונה - שבה היטשטש ההבדל בין עובדי החברות לעובדים מרחוק - והעלייה בשכר המתכנתים במדינות המערב הביאו את חברות ההייטק לגייס עובדים רבים במזרח אירופה: בקבוצת אמן תוכנה הישראלית, למשל, דיווחו על גידול של חמישית בכח העבודה, או 400 עובדים במזרח אירופה רק בשנה האחרונה. סיקלום, ענקית תוכנה בריטית שמעסיקה 800 עובדים באוקראינה עבור חברות ישראליות, הכפילה את גודלה מאז שנת 2020.

חוקים חדשים שחוקקו באוקראינה המעניקים הנחות במס לעובדים עצמאיים עבור חברות זרות תרמו גם הם להפיכת הפרילנסרים לטרנד רווחי במדינה. עד כדי כך ש-3% מכח העבודה האוקראיני, כחצי מיליון בני אדם, הם פרילנסרים. "יש לא מעט יתרונות למעמד של פרילנסר באוקראינה", מספר פרוצנקו על השנים שקדמו לפלישה הרוסית. "אתה מקבל תשלום בדולרים, ובמקום לעבוד כשכיר באולפן, שלוקח לעצמו את הרווח הגדול על הפרויקטים שהוא מקבל, אפשר להרוויח פי שניים או שלושה כפרילנסר בהשוואה למה שמשלמים לך כשכיר".

 ההרס בעיר צ'רניהיב שבצפון אוקראינה / צילום: Reuters, ROMAN ZAKREVSKYI

ולמרות זאת, המלחמה מעמידה את הפרלינסרים - במיוחד אלה שנדרשים לבצע פרויקטים גדולים ומורכבים - במצב בעייתי. פרוצנקו מגלה כי קיבל הצעת עבודה כשכיר בסטודיו קנדי, אותה הוא שוקל ברצינות. "פרילנסר זה אומר להיות חופשי, אבל מאז שאני פרילנס אין לי כמעט זמן פנוי. אין סופי שבוע ללא עבודה", הוא מספר.

הפלטפורמות מנסות לסייע ולמנוע את הסחף

פלטפורמות הפרילנסרים מצדן לא עומדות מנגד. בנוסף לסיוע לוגיסטי בפינוי העובדים הישירים שלהן, החברות נדרשות לשמר את בסיס הפרילנסרים שלהן ולמנוע סחף שיוביל לנטישה שלהם את הפלטפורמה. פייבר, למשל, הודיעה בסוף השבוע שעבר כי תחזיר את כל העמלות שנגבו מפרילנסרים אוקראינים בחודש האחרון וכמו כן תגביל את האפשרות להענקת דירוג שלילי ליוצרים שאיחרו באספקה בגלל בעיות הביטחון במדינה. פייבר אף הגדילה לעשות וקידמה את העסקים הללו בעמוד הבית של הפלטפורמה ובעמוד מיוחד אשר מוקדש ליוצרים אוקראינים שעדיין זמינים לעבודה.

  

עם זאת, בשיחה עם כמה מהספקים, נראה כי לא כולם שמעו על החדשות האלה. פרילנסרית ממרכז אוקראינה, שביקשה להישאר בעילום שם, מודה כי טרם ראתה יחס מצדה של חברת פייבר. "לא איכפת להם מהפרילנסרים", היא אומרת. "קיבלתי מהם אימייל שמציע לי להעביר את העמוד שלי למצב חופשה וגם ההכנסות שמגיעות לי לא הגיעו מוקדם יותר מהרגיל כפי שהובטח".

צורת עבודה שמספקת יתרונות גם בתקופות מלחמה

אבל לא כל הפרילנסרים ניזוקים מהמצב. נאסטיה, מתורגמנית מהעיר קריבי-ריה שבמחוז 
מחוז דניפרופטרובסק שבמזרח אוקראינה, המספקת שירותי תרגום מאנגלית לרוסית ולאוקראינית, דווקא ראתה עלייה בהזמנות בחשבון הפייבר שלה לאחר סגירת השוק הרוסי. "אנשים מתעניינים במצב והם מזמינים עבודות הקשורות בפלישה הרוסית ובמשבר הפליטים", היא מספרת לגלובס. מתכנת המתמחה באתרי מסחר אלקטרוני שנמלט לגרמניה וביקש גם הוא להישאר בעילום שם, אומנם הודה כי ההזמנות ירדו מאז תחילת המלחמה באוקראינה מאחר שהלאום שלו מוזכר בעמוד העסק, אך הוא גם ציין כי "להיות פרילנסר בזמן מלחמה מוכיח את עצמו".

פלטפורמות הפרילנס מציעות לעצמאים יתרונות גם בעיתות מלחמה. ביניהן ניתן למנות את הגמישות לעבוד לבד, שלא כחלק מצוות שנפגע בגלל קשיי חיבור או בשל גיוס לצבא; את היכולת לעבוד מכל מקום; ואת האפשרות למכור למדינות מערביות - שם הביקוש לא נפגע. ובכל זאת, גם לאחר שהמלחמה באוקראינה תסתיים, כלל לא בטוח שהמדינה תחזור להיות בירת הפרילנסרים של מזרח אירופה, כפי שהייתה בשנים שקדמו לה.