מרחב הזדמנויות ענק עבור כלכלת ישראל: חזון הים התיכון החדש

הכותבת היא יו"ר מכון היצוא

ביקוריו האחרונים של הנשיא יצחק הרצוג בשלוש מדינות מפתח באגן המזרחי של הים התיכון - טורקיה, יוון וקפריסין - הם הזדמנות לבחון את יחסי הסחר עם מדינות אלה, כמו גם מדינות אחרות באזור, שרואות בישראל שותף כלכלי חשוב.

אך יש לראות את הסחר עם שלוש מדינות אלה בראייה רחבה יותר, אזורית, המתייחסת לאגן הים התיכון כאל גוש סחר גדול, שמציע הזדמנויות עסקיות ופוטנציאל גדול לסחר ולהשקעות עם ישראל. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המשבשת מאוד את מערכת הסחר העולמית, מעצימה את חשיבות האזור והוא הופך למוקד התעניינות עולמית - מדינית וכלכלית.

אזור זה כולל מלבד טורקיה, יוון וקפריסין גם את מצרים ומרוקו, ובעתיד, אינשאללה, גם את לבנון. מדובר באזור הכולל חצי מיליארד בני אדם, ואם נשכיל להבין את מעמדה של מרוקו כשער לאפריקה בכלל ולארצות הסהרה בפרט, הרי מדובר בפוטנציאל סחר גדול הרבה יותר.

מרוקו, עימה חידשנו את היחסים הדיפלומטיים ובשבוע שעבר ביקרה כאן משלחת כלכלית רמת דרג, ממתינה להצטרף לארגון הסחר של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ולפני כשנה וחצי נכנס לתוקפו הסכם הסחר החופשי בינה לבין יבשת אפריקה. פוטנציאל הסחר עימה הוא גדול, בעיקר בתחומי האנרגיה, החקלאות, ההשקייה והסייבר.

מצרים, שיחסיה המדיניים עם ישראל מתחממים בשנים האחרונות, מראה גם נכונות לחימום היחסים הכלכליים. הפוטנציאל המרכזי קיים בתחומי התיירות, הסחר והאנרגיה.

הן מצרים והן מרוקו הם מדינות ציר מרכזיות בגוש סחר מתהווה זה, שאחד המנופים שלו הוא פורום הגז הטבעי האזורי (ה-EMGF) שמובילה מצרים. גם קפריסין וגם יוון רואות בחיוב את התגבשותו של פורום זה.

טורקיה היא כמובן שחקן מרכזי בזירה זו. זאת הודות להיקף כלכלתה, מיקומה האסטרטגי והיותה אחת המדינות המובילות בגידולים חקלאיים, טקסטיל, ייצור כלי רכב, בנייה ואלקטרוניקה.

למרות התנודות ביחסים המדיניים עם טורקיה, יחסי הסחר עימה נותרו יציבים. ב-2021 ישראל ייצאה לטורקיה בהיקף של כ-1.9 מיליארד דולר וייבאה בהיקף של כ-4.7 מיליארד דולר. עם זאת, הפער במאזן הסחר מלמד, כי פוטנציאל היצוא למדינה זו טרם מומש. למשל, בתחום השירותים העסקיים ובעיקר תוכנה.

גם עם יוון וקפריסין קיים פוטנציאל ניכר להגדלת הסחר, בפרט לאור התגבשות המשולש המדיני האזורי ישראל-קפריסין-יוון, הממוקד בתחום הגז הטבעי, שיכול להוות תשתית לתנופת סחר והשקעות הדדיות. יוון מתאוששת בהדרגה מהמשבר הכלכלי החריף שפקד אותה בשנת 2009 ונמצאת על ציר צמיחה. היא מעוניינת לקדם השקעות בחדשנות ולהצעיד את המשק היווני למאה ה-21 וישראל יכולה לספק צורך זה עם מגוון טכנולוגיות מתקדמות.

אגן הים התיכון הוא זירה מורכבת, שכוללת מספר רב ומגוון של שחקנים. על ישראל לראות בו שוק יעד משמעותי ולכוון אליו את מאמציה המסחריים. ברמה המדינית, ישראל מצליחה לקיים יחסים תקינים עם מדינות שונות המחזיקות באינטרסים שונים, לעיתים אף מנוגדים. את היכולת הזאת יש למנף גם במימד הכלכלי. שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למדינות באזור זה הוא בעל פוטנציאל רב לאור הקירבה הגיאוגרפית והאתגרים המשותפים בתחומים רבים, כגון אנרגיות מתחדשות, ביטחון מים, ביטחון מזון, חקלאות מדברית והתמודדות עם משבר האקלים. לפנינו מרחב הזדמנויות ענק ועל ישראל לפעול בו גם כשחקן כלכלי, תוך שהיא ממנפת את יתרונה היחסי בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, החקלאות והאנרגיה.