הרעב הבלתי פוסק של הרב קנייבסקי ללימוד תורה היא תמצית החרדיות במדינת ישראל

הכותבת היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא למחקר במכון נתוני אמת

ר' חיים קניבסקי אף פעם לא נבחר בשום מערכת בחירות, הוא גם לא שימש בתפקיד ציבורי מקובל, הוא לא היה ראש ישיבה, הוא לא היה מגיד שיעור והוא אפילו לא הקים בית דין. הוא נבחר על ידי אהבת התורה. אהבת התורה לא שלו הפרטית, אלה זאת של כל החברה החרדית.

ב-2014 כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על עוני ראיינתי אנשים עניים ומוחלשים בחברה החרדית. בין שלל השאלות שאלתי אותם היתה השאלה האם יש לכם רעיונות למדיניות, מה הייתם רוצים שהמדינה תעשה עבורם. אני הייתי בטוחה שאני פוגשת אנשים עניים, עם סיפורי חיים מורכבים, הם ידברו איתי על כך שהם רוצים עזרה ממשלתית על דברים ספציפיים, עזרה בדיור, עזרה עם סלי מזון. אבל הם התעקשו להגיד שהם רוצים שהמדינה תכיר בחשיבות של לימוד תורה ובחשיבות התרומה של הלימוד שלהם. בראיונות הראשונים די התעצבנתי. חזרתי למנחה של פרופ' אבנר דה-שליט ואמרתי לו, תראה אני לא מצליחה לחלץ מאנשים תשובות נורמליות הם נואמים לי על תורה. והוא אמר לי נחומי תקשיבי, תקשיבי טוב, זה מה שהם רוצים.

הראיון שערכתי היה מובנה ובנוי על התאוריה של מרתה נוסבוים ואמרטיה סן שטענים שפיתוח כלכלי היא היכולת לביטוי מלא של חירות ממשיות. כלומר פיתוח כלכלי הוא לא רק צמיחה כלכלית של התמ״ג. אלה הבחינה באיזה מידה אתה יכול לחיות כפי שאתה רוצה ולעשות את מה שאתה רוצה. לתאוריה יש השפעה מעשית רחבה. בהיותה מהגורמים המשפיעים על יצירתו של המדד לפיתוח אנושי של האו"ם UNDP - ולעיצוב מדיניות כלכלית בינלאומית.

ומאז חזרתי וערכתי שוב ושוב מחקרים שכולם שואלים בכל מיני דרכים ״מה החרדים רוצים לעצמם״ ״על מה אנשים בחברה החרדית מתפללים״, ״על מה הם מתאבלים״, ״מה ההורים רואים כהצלחה בשביל הילדים שלהם״, והתשובה בכל דרך אפשרית משחזרת אנשים חרדים רוצים עולם רוחני מתוקן וזה עובר בלימוד התורה הקדושה.

ר' חיים קנייבסקי גילם את זה. ההלוויה היום היא הביטוי של אהבת התורה של החברה החרדית. מעבר לאהבת ישראל המיוחדת שלו, מעבר לכך שכל יום במשך כמה שעות ביום הוא ואשתו הרבנית בת שבע פשוט ישבו לשמוע צרות של אנשים ולברך אותם. הוא פשוט למד תורה. בכל רגע פנוי. בכל זמן תמיד תמיד

הבוקר הכיכר הציבורית בטוויטר ובפסייבוק מלאה הודעות שחולקות הערצה על כך שרב זקן כל כך אטרקטיבי, שאין מקבילה חילונית לאדם שהוא כל כך מרכזי בחיים של כל כך הרבה אנשים שהם יטרחו להגיע ללויה. וחשבתי לעצמי זה על כל המתראיינים שלי שדיברו שוב ושוב על כך שהם היו רוצים שהמדינה תביע הערכה ללימוד תורה. ואמרתי לעצמי, האמת. המדינה מביעה הערכה גדולה. המדינה משבשת את גוש דן היצרנית, מגייסת את המשטרה, מגייסת את כל המערכות שלה בשביל לאפשר את הרגע הזה. אין כאן שום הסכם קואליציוני, ואין שום כניעה פוליטית כמו שאוהבים הצינים להגיד על כל מיני הסכמים עם חרדים. יש כאן פשוט רגע של הערכה, שאומר. אנחנו חושבים שהתורה היא חשובה מאד. וזה רגע מרגש ומשמח מאד. של כולנו כל אזרחי מדינת ישראל.