מתרחק מההמונים: הביקוש לרכבים חשמליים מזנק, אך ההיצע נותר מאחור

המכירות של רכבים חשמליים בשנת 2022 החלו רק לפני מספר שבועות, אך בפועל הן כבר הסתיימו החודש. מי שינסה להזמין כיום רכב חשמלי חדש בטווח המחיר המבוקש של כ-130 עד 200 אלף שקלים, יגלה שברוב המקרים זמן האספקה עשוי להגיע לסוף השנה או לתחילת 2023; גם אז קשה למצוא מי שמוכן להתחייב על מועדי אספקה קונקרטיים, ולעיתים גם לא על המחיר. אפילו גם אם הזדרזתם והזמנתם רכב חשמלי עוד בשנה שעברה, כלל לא בטוח שתקבלו אותו במועד הצפוי או קרוב לו.

המצב הזה נובע משילוב של סיבות גלובליות, כלכליות, פוליטיות וצרכניות חריגות. רובן החלו עוד בשנה שעברה, אולם הן הואצו והוחמרו משמעותית בעקבות המלחמה באוקראינה. התוצאה היא סוג של פרדוקס בשוק הרכב החשמלי - מצד אחד הביקוש מזנק משבוע לשבוע בקצב מסחרר, ומצד שני היכולת של יצרני ויבואני הרכב להתחייב לאספקת מלאים בזמן סביר הולכת ופוחתת.

ביקוש חסר פרופורציות

אפתח בסיבה המובנת מאליה, שהיא העלייה החדה במחירי הנפט. עוד בשנת 2008 חזה שי אגסי, מייסד "בטר פלייס", שאם מחירי הנפט בעולם יתייצבו מעל רמה מסוימת (אז דובר על כ-150 דולר לחבית), זו תהיה "נקודת מפנה" שתביא לשוק הרכב החשמלי לא רק לקוחות "ירוקים" ומסגלי חידושים, אלא גם את ההמונים.

תהליך זה החל כבר בשנה שעברה, והוא בא לידי ביטוי בקצב צמיחה דו ספרתי ותלת ספרתי בנתח השוק של הרכב החשמלי ברוב המדינות המפותחות, לרבות בישראל. אבל התייצבות המחיר של חבית נפט בטווח של 100-120 דולר בחודש האחרון בעקבות המלחמה באירופה ושבירת שיאי מחירי הדלק בתחנות, מאיצה את כל שוק הרכב הגלובאלי לעבר אותה "נקודת מפנה" בקצב בלתי צפוי.

הנימוק לכך הוא כלכלי ופשוט: המחיר של קילומטר נסיעה ברכב בנזין גבוה החודש פי שמונה עד עשרה מהמחיר של קילומטר נסיעה ברכב חשמלי. עם יחס כזה שיקול החיסכון השוטף גובר על כל מרכיבי האי ודאות, שכרוכים ברכישת רכב חשמלי דוגמת ערך הגרט. כתוצאה מכך, דילרים בכל העולם, וגם בישראל, חווים כיום "צונאמי של ביקושים" לרכב חשמלי בהובלת ציי הרכב.

אבל זרם הביקוש הגואה פוגש כרגע בשני "סכרים": הראשון הוא תקציבי סבסוד ממשלתיים שנתיים לרכב חשמלי, שבמדינות רבות נעצרו כבר ברבעון הראשון בשל הביקוש הגבוה. הסכר השני הוא גל חדש של שיבושים קשים בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב בכללותה, ושל הרכב החשמלי בפרט. המשבר באוקראינה שלח לסחרור נוסף את מחירי חומרי הגלם הנפוצים ברכב חשמלי, כאשר מחיר האלומיניום קפץ מתחילת פברואר עד תחילת מרץ ב-30%. כך גם מחיר הליתיום עבור סוללות לרכב זינק בשבועות האחרונים בעשרות אחוזים לאחר עלייה של פי ארבעה בשנה שעברה. מחיר הניקל, עוד מחצב חיוני לרכב חשמלי, קפץ בכ-160% מתחילת המשבר באוקראינה, למרות ירידה מסוימת בימים האחרונים. ואלה רק דוגמאות בודדות.

לכך אפשר להוסיף את משבר הצ’יפים שטרם נפתר; הקפיצה במחירי האנרגיה למפעלים; מחירי השילוח הימי, שמזנקים שוב בגלל השיבושים הלוגיסטיים של הלחימה באוקראינה; גל חדש של סגרי קורונה בסין; ועלייה הצפויה במחירי התובלה היבשתית. כל אלה יוצרים לחץ גדול מאוד על יצרני הרכב בכלל, והחשמלי בפרט, להעלות מחירים.

כאשר טסלה, למשל, ייקרה החודש את כלי הרכב שלה פעמיים בתוך עשרה ימים בהיקף מצטבר של אלפי דולרים בכל העולם, היו מי שהאשימו אותה בניצול ציני של עודפי ביקוש גלובאליים לרכב חשמלי לצורך הגדלת רווחים. אולם, מסתבר שטסלה לא לבד - בשבוע החולף הצטרפו אליה שורה של יצרני רכב חשמלי מסין, שהעלו את המחירים של הדגמים שלהם באלפי דולרים, למרות שרובם כבר ייקרו את המחירים בתחילת השנה. דוגמה אחת במחיר של גיאומטרי C של גילי, אחד הדגמים המבוקשים ביותר בישראל, התייקר בסוף השבוע האחרון בסין ב-1,100 דולר.

גם לפוליטיקה יש תפקיד

בתעשיית הרכב מועלות כיום הערכות, שמלבד הנימוקים "הרשמיים" המוכרים כמו המחסור בצ’יפים או משבר הקורונה, קיימים גם נימוקים פוליטיים ואינטרסנטיים להתייבשות ההיצע. שוק הרכב החשמלי הפנימי בסין, למשל, נמצא כיום בכאוס, ורק בחודש פברואר קפצו המכירות בכ-18%, וזה עוד לפני עליית מחירי הדלק במדינה שדחפה באגרסיביות את הביקוש של הלקוחות בסין לרכב חשמלי.

כל יצרני הרכב החשמלי הסינים מתמודדים כיום עם פיגורים משמעותיים באספקה, וקיים לחץ ציבורי כבד במדינה לתת עדיפות ללקוחות המקומיים על חשבון הייצוא. עדיין לא ברור האם ממשלה סין תגדיר גם את סוללות הליתיום ואת הרכבים החשמליים בכללותם בתור "משאב אסטרטגי מוגבל בייצוא", כפי שעשתה בדשנים. אולם, כך או כך, אם היצרנים לא יצליחו לעמוד בהתחייבויות המקומיות שלהם, לא מן הנמנע שנראה מדיניות נוסח "China First".

בנוסף, היצרנים האירופאים עוד לא רמזו על התייקרויות, אבל כיום הם יכולים למכור בתוך אירופה כל רכב חשמלי שיורד מפס הייצור שלהם - ובמחיר מלא. לפיכך, המוטיבציה שלהם להתפשר על מחירי ייצור עבור ייצוא היא מזערית.

כך גם בשוק הקוריאני זמני ההמתנה לרכב חשמלי חדש ולדגמי פלאג אין חדשים הגיעו במרץ לשיא של כ-14-16 חודשים, וגם המצב הזה מביא לקשיחות מחירים לייצוא ולדחיית מועדי אספקה ללקוחות בחו"ל.

היפנים הגדירו את 2022 כשנת הפריצה הגדולה שלהם לשוק הרכב החשמלי, אבל הקפיצה בביקוש המקומי לצד רעידת האדמה הקשה שפקדה את המדינה בשבוע שעבר והשביתה עשרות מפעלי רכב, עשויה לדחות את מועד הפריצה ל-2024 ואילך.

השוק הישראלי מתייבש

את הסימנים ל"יובש" באספקה אפשר כבר לראות בישראל. בסוף השבוע האחרון, הודיעה חברת לובינסקי שהיא נאלצת לדחות למועד בלתי ידוע את ההשקה ואת המסירות של הג’יפון החשמלי הפופולרי ZS, שהיה מתוכנן לצאת החודש בישראל וכבר צבר אלפי הזמנות. הנימוק לכך היה "השבתה למספר שבועות של מפעל הייצור עקב סגרי הקורונה".

המסירות של רכב הקרוסאובר החשמלי גיאומטרי C של גילי נדחות גם ללקוחות שכבר ממתינים, כאשר הנימוק לכך הוא משבר הצ’יפים. וגם ב־ Aiways מצפים למלאים שמעוד אספקתם אינו ודאי. מדובר בדגמים שחולקים ביניהם למעלה מעשרת אלפים הזמנות מצטברות לשנה הקרובה.

בשורה התחתונה יש כמה מסקנות. הראשונה היא שהתנופה של שוק הרכב החשמלי בישראל עשויה להסתיים עוד בטרם החלה, בגלל ההיצע ולא הביקוש. זה אומר שהשנה עשויים להימסר ללקוחות פחות כלי רכב חשמליים מאשר ב-2021. השנייה היא שחלום "חשמלית להמונים" הולך ונעלם בשל הצפי להתייקרות משמעותית ולא יהיה פתרון קסמים לעליית מחירי הדלק, שעל פי התחזיות האחרונות עשויה להיות ממושכת יותר משהייתה כה. והמסקנה השלישית היא שבמציאות הנוכחית שום תחזית כנראה לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו - הכל משתנה מיום ליום.