בסופ"ש האחרון התרבו הסימנים לכך שהמלחמה נכנסת לשלב חדש ועקוב מדם: רוסיה הודיעה כי השתמשה בטילים היפר-סוניים נגד מטרה תת קרקעית במערב אוקראינה. זו הפעם הראשונה שטילים אלו, הטסים במהירות הגדולה פי חמישה ממהירות הקול, מופעלים בשדה הקרב.
האומץ האוקראיני מפנה מקומו לריאליזם
התקדמותה הניכרת של רוסיה בפיתוח טילים היפר-סוניים היא אולי אחת הסיבות לבטחונו העצמי של ולדימיר פוטין. הוא מנופף בגלוי באיום ההיפר-סוני זה שנים אחדות. אין זה מן הנמנע שבימים הבאים יתחיל להיחלש המוטיב של "מי ימלל גבורות אוקראינה", מפני שגם אוסף טילי-הכתף המרשים נגד טנקים ומטוסים לא יוכל לטילי השיוט הרוסיים.
המהלומה ההיפר-סונית באה שעות אחדות לאחר שטילי שיוט רוסיים הנחילו לצבא האוקראיני את המהלומה הכבדה ביותר מאז התחילה המלחמה. ההתקפה על שדה תעופה ליד העיר הדרומית מיקולאייב הרסה מחנה צבאי של חיל הנחתים האוקראיני והרגה לפחות 45. גם ההתקפה על מאריופול, בדרום מזרח אוקראינה, גברה ומקץ מצור והרעשות כבדות (שהרגו 2,000 ופגעו ב-90% מן המבנים), כוחות רוסיים פרצו אל מרכז העיר.
ההתפעלות הבלתי נמנעת מאומץ לבם של חיילים אוקראיניים ומתושיותם מתחילה לפנות את מקומה להערכה קצת יותר ריאליסטית על מצב הלחימה. עם זאת, ההערכה הריאליסטית צפויה גם להגדיל את הלחץ על הדמוקרטיות המערביות למצוא דרך לעשות יותר לטובת יכולת העמידה של אוקראינה.
האוקראינים לוחמים במידה ניכרת של אפקטיביות כדי למנוע את טבעת המצור מלהתהדק סביב קייב, בייחוד באזורים שמצפון וממערב לעיר. אומדן אמריקאי מעניק למגיני קייב תוחלת חיים של שבועיים תחת מצור, לפני שהמזון, הדלק והתחמושת יאזלו.
לארה"ב יהיו טילים, לרוסיה כבר יש
ובחזרה לטילים ההיפר-סוניים. אצל פוטין הם הפכו לחוד החנית של חזרת רוסיה אל מעמד של מעצמת-על. בנאומו השנתי על מצב הפדרציה, לפני ארבע שנים, הוא הציג מצגת אור-קולית על ההיפר-סוניים ותיאר אותם כ"מחוסנים מפני פגיעה".
בדצמבר 2019, שר ההגנה הרוסי דיווח לנשיא פוטין, כי טיל היפרסוני מסוג 'אוואנגארד', הטס ב"במהירות הגדולה פי 27 ממהירות הקול", נכנס לשימוש מבצעי. לפי צבא רוסיה, הטיל הזה יכול לשאת מטען גרעיני של יעד שני מגאטון, ולעמוד בחום של 2,000 מעלות צלזיוס.
פוטין התפאר שהטילים האלה מערימים על תפיסת ההגנה האמריקאית, המניחה שטילי אויב ייכנסו בגובה רב, ויינתנו ליירוט הרבה לפני שיגיעו ליעדיהם. ההיפר-סוניים, הוא אמר, טסים בגובה נמוך ובמהירות כה גדולה שסוללות ההגנה לא יספיקו לפגוע בהם.
האגרסיביות של הכרזתו אז הכתה את שומעיה בתדהמה, גם אם עוררה בהם ספקות. תגובה אמריקאית לא רשמית היתה שהטילים של פוטין עדיין אינם מבצעיים.
אם נאמין להודעה שבאה ממוסקבה ביום שבת, הטילים מבצעיים בהחלט, אם כי כמובן עדיין מדובר כאן על טווח קצר מאוד, מאות קילומטרים, לא אלפים. השאלה היא מדוע רוסיה ראתה צורך להשתמש בהם, ומדוע ראתה צורך להודיע שהיא השתמשה.
הסבר מעשי הוא הרצון לעקוף את ההגנה האנטי-בליסטית האוקראינית, מוגבלת כאשר תהיה. הסבר נועז יותר הוא שרוסיה מאותתת לנאט"ו כי אין כל טעם לחמש את אוקראינה בטילי קרקע-אויר S-300. טילי קרקע-אוויר אלו נמצאים בשימוש בארצות קומוניסטיות לשעבר, שהן כיום חברות בנאט"ו. אחת מהן, סלובקיה, הציעה להעביר את טיליה לידי אוקראינה ללא דיחוי, ובלבד שנאט"ו תמלא את מחסורה, כנראה בטילי פטריוט אמריקאיים. S-300 יוכלו בהחלט למטוסים רוסיים, מה שמדאיג את פוטין, אבל לא יוכלו לטילים היפר-סוניים.
הסבר מרחיק לכת יותר הוא איום מרומז על נאט"ו. מוסקבה כבר הכריזה ששיירות אספקה לאוקראינה הן "מטרות לגיטימיות". אם הן לגיטימיות בנקודות הפתיחה שלהן, פירושו של דבר שרוסיה מוכנה לפגוע באדמת נאט"ו. זה סיכון החוצה את גבולות ההיגיון והדמיון, בייחוד בהתחשב בזה שהנשיא ביידן חזר ואמר בשבועות האחרונים שארה"ב תילחם להגנת "כל אינץ’ של אדמת נאט"ו". אולי פוטין אינו מאמין לביידן, והוא מוכן להסתכן, בייחוד אם הוא מאמין שיש לו יתרון מכריע בתחום ההיפר-סוני.
במקרה או לא במקרה, חמישה ימים לאחר נאומו של פוטין ב־2018, הבכיר האמריקאי המופקד על פיתוח אמצעי לחימה בפנטאגון הכריז כי טילים היפר-סוניים הם "העדיפות העליונה". הוא השווה את הצורך לזרז את פיתוחם לפרוייקט המזורז של פיתוח פצצת האטום במהלך מלחמת העולם השנייה. דונלד טראמפ עמד אז בשנה השנייה לנשיאות, אבל הסכמה שררה על הצורך להחיש את הפרוייקט ההיפר-סוני, כדי שלא להיקלע לפיגור.
באותה שנה קבע הקונגרס כי על טיליה ההיפר-סוניים של ארה"ב להפוך למבצעיים לא יאוחר מאוקטובר 2022. אפשר רק לנחש אם לוח הזמנים השפיע על פוטין בהחלטתו לתקוף את אוקראינה. הוא ידע שהפער ההיפר-סוני ייסגר, אבל רצה לנצל את הפער כל זמן שהוא קיים.
יש עדות על דו-שיח שהתקיים בינו לבין טראמפ בשלהי נשיאותו, שבו טראמפ אמר לו כי "יהיו לנו טילים היפר-סוניים", ופוטין השיב, "לנו יש עכשיו". קשה להאמין שהשימוש, עכשיו, יהיה מוגבל להתקפה על מצבור תחמושת תת-קרקעי של צבא אוקראינה. יתרון אסטרטגי כזה טעון ניצול הרבה יותר רחב ונועז.
בנובמבר שעבר פוטין הודיע כי טילים היפר-סוניים יוכנסו לשימוש הצי הרוסי במהלך 2022. "עכשיו", הוא אמר, "חשוב במיוחד לפתח - וליישם". עכשיו.
ה"ניו יורק טיימס" תיאר את הנשק ההיפר-סוני עוד לפני שלוש שנים כ"מהפכני", "טכנולוגיה המשנה את המשחק", "יכולת חסרת תקדים לפגוע כמעט בכל מטרה בעולם בתוך כמה דקות, במהירות הגדולה פי 15 ממהירות הקול". הטילים האלה יכולים אפוא להגיע אל יעדיהם מבלי להישמע, כמו הבזק פתאומי של אש, ללא התראה מוקדמת.
העיתון הזכיר אז חששות, שטילים היפר-סוניים בידי סין יוכלו לחסל למעשה את כוחה הצבאי של ארה"ב במערב האוקיאנוס השקט, ויוכלו "לחדור בפתאומיות דרך סיפוני הפלדה של 11 נושאות המטוסים עתירות-מיליארדי-הדולרים של אמריקה". הטילים האלה עלולים לגזור דין התיישנות על נושאות המטוסים, ולהוציא את מזרח אסיה מטווח הפעולה שלהן.
בספטמבר שעבר, הרשות האמריקאית לפיתוח אמצעי מלחמה מתקדמים (DARPA) עשתה ניסוי "קונצפטואלי" ראשון של טיל היפרסוני, מתוצרת נורת'רופ-גראמן. הוא מתואר ביד אמן, לא בצילום, בציוץ הבא:
המעצמות במירוץ חימוש היפר-סוני
חוקר סיני טען באוקוטובר שסין רכשה יתרון של "20 עד 30 שנה" בפיתוח הנשק ההיפר-סוני. בו בזמן פשטה חרדה ניכרת בוושינגטון בעקבות ניסוי מוצלח של נשק היפר-סוני בידי סין בחלל החיצון. הרמטכ"ל של ארה"ב השווה את הניסוי הזה לשיגור ה’ספוטניק’ הסובייטי, הלוויין הראשון ב-1958. ימים אחדים לאחר הכרזת הרמטכ"ל, הפנטגון העניק חוזים לפיתוח נשק אנטי-היפרסוני לענקיות התעשייה הצבאית ריית’יאון, לוקהיד מרטין ונורת’רופ-גראמן.
הרמטכ"ל הבריטי הציג בינואר השנה תוכנית לפיתוח טילים היפר-סוניים, כדי להתמודד עם התעצמותה הצבאית של רוסיה. בינואר הודיעו ארה"ב ויפן כי ישתפו פעולה בפיתוח הגנה נגד טילים היפר-סוניים על אדמת הארץ ובחלל החיצון.
ניסוי טילים היפר-סוניים ב־2020 / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev
שורה של ארצות עומדות בשלב של פיתוחים היפר-סוניים. צפון קוריאה ניסתה באחרונה נשק היפר-סוני. הודו מפתחת אותו, בשיתוף פעולה עם רוסיה ועם ישראל. ההודים השתמשו בשתי מנהרות רוח בישראל, עם מהירויות של עד 12 מאך. באוניברסיטת טהראן נפתחה ב-2014 מנהרת-רוח, שבה אפשר לעשות ניסויים במהירות של עד שמונה מאך.
מירוץ חימוש היפר-סוני על רקע מלחמה באירופה אינו חדשות טובות. יתרון למעצמות במירוץ הזה הוא חדשות רעות במיוחד. כאשר ארה"ב התחילה את פיתוח פצצת האטום, ב-1942, היא חששה שהיטלר יקדים אותה. תרחישים חלופיים לנצחון נאצי במלחמת העולם השנייה כללו פצצת אטום גרמנית במנהטן. למרבה המזל, זה לא קרה. הפעם נראה שזה כבר קרה, והתוצאות אינן חזויות.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
