יאנדקס הרוסית מנסה להתמודד עם הסנקציות, ובוחנת העברת חלק מהעובדים לישראל

סיומה של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אינו נראה באופק, והלחץ במוסקבה על כלי התקשורת והמדיה הולך וגובר. החקיקה שאוסרת על הפצת דיווחים מאוקראינה שלא מגיעים מאחד מערוצי המדיה הממשלתיים, כבר הביאה לסגירתם של כלי תקשורת עצמאיים רבים. בד בבד, רוסיה השביתה את פעילותן של הרשתות החברתיות המערביות הפופולריות: פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר.

כל זה מייצר הזדמנויות עסקיות חדשות עבור חברות התקשורת והמדיה הרוסיות. לא לחינם פורסם בשבוע שעבר כי הרשת החברתית וספקית חשבונות האימייל הגדול ברוסיה, VK, שוקלת להחזיר לחיים את תוכנת הצ'ט ICQ שפותחה במקור בישראל והתגלגלה לידיים רוסיות ב־2010, כתחליף לרשתות החברתיות שהפסיקו את פעילותן במדינה.

לכאורה, גם יאנדקס, המכונה "הגוגל הרוסי", הייתה יכולה ליהנות מהוואקום שנוצר בשוק. אולם, נראה שבעקבות מעמדה הבינלאומי, כחברה שפעילה עם רגל אחת ברוסיה ורגל נוספת במערב, המצב של יאנדקס מורכב. באמצע השבוע שעבר הטיל האיחוד האירופי סנקציות אישיות על המשנה למנכ"ל יאנדקס, טיגראן חודווריאן, שכללו איסור נסיעה ועשיית עסקים עם חברות אירופיות. וזאת, בשל האחריות שלו על מוצר החדשות של יאנדקס שלטענת האיחוד מסתיר מהציבור הרוסי מידע, באמצעות מניפולציה של תוצאות החיפוש. מנוע החדשות של יאנדקס לא רק מקדם כתבות מערוצי מדיה הנתמכים על ידי הממשל, אלא הוא גם מפרסם אזהרה כלפי אתרי חדשות בינלאומיים ומתייגם כ"סוכנים זרים".

אבל הסנקציות, כנראה, לא היו מוטלות עליו לולא נכח במפגש אוליגרכים שכינס הקרמלין ביום הפלישה לאוקראינה, שבו נערך דיון על הסנקציות הצפויות. טיגראן התפטר מתפקידיו ביאנדקס ביום שלישי האחרון. בשבוע הראשון למלחמה נעצר המסחר במניות יאנדקס בנאסד"ק, עם שאר החברות הרוסיות הרשומות בניו יורק, ומיד לאחר מכן פרסמה החברה אזהרה כי המשך הסנקציות עלול לחנוק את פעילותה בטווח הארוך, בין אם באמצעות מחסור בציוד מחשוב או בהיבט של החזר האג"ח.

הולכת בין הטיפות

גם גראבהאב, אפליקציית השליחויות האמריקאית, הודיעה כי תפסיק את שיתוף הפעולה עם צי הרובוטים של יאנדקס, המשמש אותה למשלוחי מנות לסטודנטים בתוך קמפוסים באוניברסיטאות באוהיו ובפלורידה.

"בניגוד לחברות טכנולוגיה רוסיות אחרות, יאנדקס באופן היסטורי מנסה ללכת בין הטיפות", אומר לגלובס עובד לשעבר בחברה. "היא יודעת שאם היא לא תעשה מה שהממשל מבקש ממנה, החברה או המנהלים בה צפויים להיענש. מצד שני, החברה ביקשה להקטין את התלות שלה בממשל, על ידי הפרדת הכוחות בינה לבין הבנק הממשלתי סברבנק, שבעבר ביקש לרכוש את השליטה בחברה, או לבזר את פעילותה אל מחוץ לרוסיה. אבל כמנוע החיפוש המרכזי ברוסיה, יאנדקס יושבת על המון מידע וחשוב לממשל הרוסי להשגיח עליה ולדאוג שלא תהיה לגופים זרים מעורבות במה שמתרחש בחברה".

לכן, אין זה מפתיע כי יאנדקס מנהלת כעת משא ומתן למכירת חטיבת המדיה שלה, שכוללת גם את פורטל החדשות שלה, יאנדקס ניוז. כך לפי דיווח של אתר חדשות הטכנולוגיה "טקרנץ'". אחת המועמדות הבולטות לרכישה היא לא אחרת מאשר VK, "הפייסבוק הרוסית", שמפוקחת על ידי רוסיה באופן יעיל יותר ומנוהלת כיום על ידי ולדימיר קיריינקו, בנו של בכיר בקרמלין.

יאנדקס ראתה את עצמה מאז ומעולם כחברה בינלאומית. מלבד מדינות חבר העמים לשעבר, כמו קזחסטן, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, גאורגיה, ארמניה ואסטוניה, יאנדקס פעילה גם בישראל ובטורקיה. עד 2017 היא פעלה גם באוקראינה, עד ששירות הביטחון המקומי הורה על סגירת המשרדים, בטענה כי יאנדקס מסייעת באופן לא חוקי לאיסוף מידע ונתונים עבור שירותי הביטחון ברוסיה. למרות הכחשותיה של יאנדקס, כלל פעילויות החברה נסגרו במדינה בהוראת הנשיא לשעבר פטרו פורושנקו.

מרכז יאנדקס בישראל הוא תפעולי בעיקרו, שאחראי על מכירות תפעול שירות מוניות יאנגו, שירות המשלוחים דלי, פעילות בדיקות וניסויים של הרכבים האוטונומיים של יאנדקס, והחל מסוף השנה שעברה - גם אחריות על תפעול הקורקינטים של חברת ווינד (Wind) המשמשים את שליחי דלי בתל אביב. אחת הסיבות להקמתו של המרכז דווקא בישראל היא העובדה שמייסד ומנכ"ל יאנדקס, אנדריי וולוז', מתגורר בישראל בחלק מהשנה.

"הדי־אן־איי הרוסי נוכח"

ישראל גם צפויה לשמש כמקום מקלט עבור חלק מהעובדים הצעירים של החברה הרוסית, שכמו רבים מחבריהם, בורחים מהמדינה ששקעה במלחמה, סובלת מסנקציות והגבילה עד מאוד את חופש הביטוי. בחברה מתכננים מהלך של הבאת כמה עשרות עובדים יהודים, במטרה להקים בארץ מרכז פיתוח לחלק מטכנולוגיות החברה, כמו מחשוב ענן ורכבים אוטונומיים. עד כה נוהלה פעילות זו כמעט באופן בלעדי מרוסיה.

"כל מי שהכיר את טיגראן תפס את הראש", אמר עובד לשעבר ביאנדקס. טיגראן חודוורדיאן היה הרוח החיה בין השאר מאחורי שירות המוניות של יאנדקס, ומאחורי השקתו ברוסיה והתחרות שלו בגט הישראלית. הוא גם נחשב לאיש שהביא את שירות המוניות לישראל. אבל עובדי יאנדקס בישראל רגילים לזעזועים. לאחרונה עזב את החברה יובל קינן לאחר כחמישה חודשים כמנכ"ל הפעילות הישראלית, על רקע חילוקי דעות עם ההנהלה, לכאורה ללא קשר למלחמה. לפני כשנתיים הזמינה יאנדקס לשימוע מנהל בכיר בשלוחת החברה בישראל, שהפסיק את עבודתו בחברה לאחר פחות משנתיים בתפקיד.

עובדים לשעבר מספרים על חברת הייטק לא שגרתית בנוף הישראלי. "התחושה היא שאתה עובד בחברה בינלאומית, אבל הדי־אן־איי הרוסי שלה הוא בכל מקום", מספר עובד לשעבר. "רוב העובדים הם עולים חדשים. אתה עובד לא מעט עם עובדים ברוסיה, וחלקם אפילו לא מדברים אנגלית. לעתים היו מגיעים לארץ עובדים שהיו להם מתורגמנים שתרגמו את דבריהם".

גאוות יחידה גבוהה

גאוות היחידה של יאנדקס בתחום הטכנולוגי היא גבוהה, למרות הסנקציות. צי המשלוחים האוטונומי שלה שאינו מפותח בישראל, למשל, נחשב לאחד הטובים בעולם. בישראל, הפך שירות הדלי של יאנגו למותג המוביל בשוק, בין השאר בגלל היותו החלוץ בשוק הישראלי - כאשר הוא גובר על שירותים כמו זה של גט, על אף תחרות חדשה מצידה של וולט.

בתחום המוניות שולטת גט בעוצמה בשוק הישראלי, אך לפי ההערכה, ביטול מיזוג הספאק וריבוי המשקיעים הרוסים, שעל חלקם הוטלו סנקציות, צפויה להכניס את גט למצב פיננסי לא פשוט. יאנדקס, שגם היא במצב פיננסי בעייתי, עם הכנסות ברובלים שערכו הולך ויורד, מנסה לבזר את פעילותה מחוץ לרוסיה. היא צפויה להגביר את התחרות מול גט או לחלופין עשויה למזג את פעילותן יחד, כפי שעשתה במקור עם אובר ברוסיה עד המלחמה האחרונה.