מתי בנק ישראל יעלה את הריבית ומה יקרה למשכנתה

בשבוע שעבר קרה אירוע דרמטי בכלכלה העולמית: החלטת הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, להעלות את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2018. הבנק גם צופה עוד שש העלאות ריבית בשנים הקרובות, כך שעד סוף שנת 2024 הריבית בארה"ב תגיע עד קרוב ל-3%.

זו אומנם העלאת ריבית צפויה וקטנה של רבע אחוז, כך שהריבית בארה"ב תנוע כעת בין רבע לחצי אחוז. ובכל זאת, זה קורה אחרי תקופה ארוכה שבה הריבית נגעה כמעט באפס, ומסמן תום עידן של מדיניות מוניטרית מרחיבה מצד הבנק המרכזי.

גם אצלנו בישראל הריבית אפסית מזה תקופה ארוכה, וגם אנחנו - כנראה - עומדים בפני שינוי מגמה בגזרה הזו. כיצד העלאת הריבית בישראל צפויה להשפיע על שוק ההון, על ההשקעות שלנו וגם על חיי היום-יום שלו? והאם העלאת ריבית שכזו תסמן - לראשונה מזה יותר מעשור - התחלה של שינוי כיוון בשוק הדיור?

מתי בנקים מרכזיים מעלים ריבית, מתי הם הם מורידים אותה, ומה גרם להחלטת הפד להעלות את הריבית דווקא עכשיו?

הריבית היא מחיר הכסף. ככזו היא אחד מהכלים של הבנק המרכזי - אם לא הכלי העיקרי - שנועד לאפשר לו לשמור על יציבות מחירים במשק. הורדה של הריבית מעודדת את הפעילות הכלכלית במשק, שכן יותר כסף מתפנה מחיסכון אל צריכה, וזה קורה כאשר רוצים לעודד צמיחה. לכן הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הריבית דרמטית אחרי המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008.

מצד שני, העלאה של הריבית מטרתה לרסן מצב של עליות מחירים, כלומר אינפלציה. שכן כאשר הריבית עולה, על פניו יש יותר תמריץ לאנשים לחסוך את הכסף ולא לבזבז אות,ו וכך עליות מחירים מתמתנות. אך גם העלאה של הריבית עדיין לא מהווה אלטרנטיבה לחיסכון, כי הריבית עדיין ממש נמוכה.

מצד שני, העלאה של הריבית בקצב מהיר מדי ביחס להתפתחות הצמיחה והשכר במשק עלולה לרסן את הפעילות הכלכלית, ולהוביל בנסיבות מסוימות להאטה או אף למיתון.

מדוע החליט הפד להעלות ריבית דווקא עכשיו?

אם נסתכל על העשור האחרון, הרי שסביבת הריבית הנמוכה שהונהגה בארה"ב וגם בישראל ובאירופה מאז 2008 עודדה אומנם את הפעילות הכלכלית, אך גם תמרצה משקיעים לחפש אלטרנטיבות לכסף שאינן חיסכון בבנק. וכך כספים רבים הופנו לנדל"ן ולשוק ההון, ובסופו של דבר גם לצריכה.

יחד עם הסיוע שהעניקו הממשלות לאזרחיהן בקורונה, היו גם משקי בית שאצלם גדלה ההכנסה הפנויה. ובקיצור, הביקוש למוצרים דווקא גדל כשמנגד חלו שיבושי היצע בשרשרת האספקה העולמית על רקע משבר הקורונה - למשל, תובלה ימית שלא פעלה כסדרה - וכך התרחשו עליות מחירים ואינפלציה. כאשר האינפלציה חורגת מהיעד של הבנק המרכזי, יש צורך בהעלאת ריבית על-מנת לרסנה. בארה"ב האינפלציה כיום נושקת ל-8%, כשהיעד שלה עודכן באופן חסר תקדים לממוצע גמיש של 2%, שבא לפצות על שנים של אינפלציה נמוכה בעשור החולף.

כך שהחלטת הפד על העלאת ריבית הייתה צפויה, אבל נדחפה גם בידי עוד עליות מחירים שהתרחשו על רקע המלחמה באוקראינה. מדובר בעליות במחירי הסחורות והאנרגיה שמקורם ברוסיה ובאוקראינה, כמו חיטה, נפט וגז.

מדוע מצב זה מציב בנקים מרכזיים במלכוד?

מצב של עליות מחירים שחורגות מהטווח העליון "המותר" שקבעו בנקים מרכזיים מחייב העלאת ריבית כדי "לצנן" את השוק ולהוריד מחירים. המלכוד של הפד טמון בכך שהעלאת הריבית מתרחשת בתקופה שבה הצמיחה אינה ברמה גבוהה - תחזית הצמיחה ל-2022 הונמכה בשבוע שעבר מ-4% ל-2.8% בלבד - ולכן "צינון" השוק עלול לגרור את המשק להאטה ואף למיתון. מצב שבו יש שילוב של אינפלציה עם מיתון מכונה "סטגפלציה".

יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית, כי הריבית צפויה לעלות עוד 6 פעמים השנה. אך אם מסתכלים על שוק האג"ח הממשלתיות מבינים שזה לא ממש אפשרי, כי ההאטה שתגיע בעקבות העלאות הריבית תאלץ אותו ככל הנראה להוריד שוב את הריבית.

איך המלחמה באוקראינה קשורה לעניין?

המלחמה תרמה כאמור לעליות מחירי הסחורות, בעיקר בתחום האנרגיה, שכן יש שיבושי אספקה וסנקציות על רוסיה בתחום זה. מחיר הנפט הגיע באחרונה לשיא שלא נראה כמותו מאז 2008 - 140 דולר לחבית - אך מאז ירד מרמה זו. אלמלא המלחמה, הפד היה מעלה ריבית בקצב גבוה יותר מכפי שראינו, אך הוא לא רוצה לזעזע את השווקים. בכל מקרה מחירי הסחורות צפויים להוסיף ולעלות ובכך להגביר את האינפלציה ולהוסיף כאב ראש למקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים.

האם גם אצלנו צפויה העלאת ריבית ולמה?

בנק ישראל צפוי להתחיל סדרה של העלאות ריבית החל מפגישתו הקרובה באפריל, גם בגלל העלאת הריבית בארה"ב, וגם כי קצב האינפלציה בישראל הגיע ל-3.5% ובכך חרג מהיעד שהוא 1%-3%. הריבית הנוכחית גם לא מתאימה למצב שוק הנדל"ן, אחרי שראינו עלייה של 13% במחירי הדירות בשנה האחרונה ושיאים ברכישת הדירות החדשות ונטילת משכנתאות.

מעבר לכך, האשראי העסקי, הצרכני והמשכנתאות גדלו בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז 2007, שוק העבודה ממשיך להתהדק, כאשר מספר המשרות הפנויות הגיע שוב לשיא בחודש פברואר. ובקיצור, הכלכלה מתחממת, וצריך לקרר אותה בדרך של העלאת ריבית.

איך העלאות ריבית משפיעות על הבורסה?

על פניו, העלאת ריבית לא טובה לשוק המניות, כי היא מייקרת את עלויות המימון לחברות ובאופן פוטנציאלי עלולה לפגוע בצמיחתן. אלא שהודעת הפד הובילה דווקא לזינוק בשווקים, מה שמעיד על כך שהשוק לא מאמין שאכן יהיו העלאות ריבית משמעותיות בעתיד ואף צופה האטה בצמיחה שתביא את מקבלי ההחלטות להוריד את הריבית בהמשך.

איך שווקי המניות צפויים להתנהג בעתיד?

אי-אפשר לדעת כרגע.

איך העלאת ריבית בישראל עשויה להשפיע על המשכנתה שלי?

העלאת ריבית תייקר את המשכנתה. ההתייקרות כבר החלה באפיק של המשכנתאות שצמוד למדד, שהרי הוא עלה בחודשים האחרונים. ככל שהריבית תעלה, הם יספגו את ההתייקרות גם ברכיב שהצמידו לפריים כאשר הריבית הייתה אפסית.

פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מחדד שגם אם התייקרות המשכנתא תצנן במידת מה את הביקושים לדיור, עדיין לא יהיה בכדי הצינון הזה כדי לסייע לזוגות הצעירים. ובמילים אחרות, הקושי לקנות דירה ראשונה יהיה אפילו גדול יותר מבעבר.

"אם לפני שנה המחיר של דירת 4 חדרים ממוצעת היה 2 מיליון שקל, הרי שכעת הוא כבר 2.2 מיליון שקל. מדי שנה נכנסים לשוק הדיור בישראל 50 אלף משקי בית חדשים, והאוכלוסייה צומחת במהירות גדולה. לכן זוגות צעירים שרוצים להיכנס כעת לשוק הדיור עלולים להיתקל גם במחירי דירות גבוהים במיוחד, וגם בעלייה של מקורות המימון".

וכך, בזמן שבמשרד האוצר מתכננים רפורמות ענק ביבוא פירות וירקות שאמורות לחסוך למשקי הבית 820 שקל בשנה - כפי שצופים באוצר - הרי שהעלאת הריבית תנטרל את עיקר הרפורמה עבור נוטלי המשכנתאות. אם ניקח משכנתה ממוצעת של 700 אלף שקל, ש־250 אלף שקלים מתוכה במסלול פריים, הרי שכל העלאת ריבית של בנק ישראל בגובה 0.25% תעלה את החזר המשכנתה ב־625 שקל בשנה. מדובר בהתייקרות של המשכנתה באלפי שקלים במקרה שהריבית תעלה מעבר לכך בהמשך השנה - סכום שהוא גדול פי כמה וכמה בהשוואה לחיסכון השנתי שאליו שואף ליברמן (820 שקל בשנה).

מי שייכנסו בכל זאת לראשונה לשוק הנדל"ן בקרוב - מה חשוב שיידעו בנוגע למשכנתה שלהם?

ייתכן שכדאי לשקול להגדיל את חלקה של המשכנתה שניתן בריבית קבועה. בתקופה שבה יש צפי לאינפלציה ועליות ריבית - רכיבי המשכנתה האחרים עלולים לזנק בעתיד ולהגדיל את ההחזר החודשי.