היעד הבא אחרי הורדת המכסים: ביטול הפטור החקלאי מחוק התחרות

הכותב הוא הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, מרצה וחוקר בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב

מגיעות ברכות חמות לממשלה, ובפרט לשר האוצר ולשר החקלאות, על יישום הרפורמה בחקלאות שהצהירו עליה ועל ביטול המכסים על יבוא תוצאת חקלאית. מדובר בצעד חסר תקדים, שממשלות קודמות לא הצליחו, או לא רצו, ללכת איתו עד הסוף.

במוקד טור זה הטענה שהגיעה השעה להמשיך עוד ביישום הקונצפציה הנכונה הזו, לפיה עזרה לחקלאים צריכה להיות בדמות מענקים ישירים, ולא בדמות מתן אפשרות לחקלאים לפגוע בצרכנים: הגיעה השעה לבטל את הפטור שחוק התחרות נותן לחקלאים. זהו פטור יחסית גורף, שמאפשר לחקלאים לעשות קרטלים. הגיעה עתה השעה לבטל לחלוטין פטור גורף זה.

רשות התחרות ניסתה להילחם על צמצום הפטור החקלאי עוד משנות ה-90. ב-2014 הצלחנו לצמצם משמעותית את הפטור משתי בחינות עיקריות: ביטלנו את הפטור למשווקים בסיטונות שאינם חקלאים לעשות קרטל שני משלהם, וביטלנו את הפטור הגורף להסדרי ספק-לקוח.

כיום, שלא כמו לפני התיקון של החוק, האיסור על הסדר כובל חל על סיטונאים, ולחקלאים אסור לעשות הסדרים עם ספקים שלהם שפוגעים בתחרות. למשל, אם חקלאי קיבל בלעדיות מספק טכנולוגיה על זן של תוצרת חקלאית שניתן למכור גם מחוץ לעונה, והבלעדיות הזו נותנת לחקלאי כוח שוק משמעותי - היא תהיה אסורה.

מטרה צנועה

ב-2014 סימנו לנו ברשות התחרות מטרה צנועה יותר מאשר ביטול גורף של הפטור כולו, משום שהאמנו שאין לכך התכנות פוליטית, ועדיף לא להיות במצב של "תפסת מרובה לא תפסת". אולם כעת נראה שהבשילה השעה לבטל את הפטור לחלוטין. בפעם הראשונה, שר החקלאות ושר האוצר הם בעלי הסתכלות רחבה, השמה דגש על המלחמה ביוקר המחיה.

אין מחלוקת על כך שראוי לעזור לחקלאים ולעודד אותם להמשיך את פעילותם, במיוחד בפריפריה, אך הדרך הכי יעילה לעשות זאת היא באמצעות מענקים ישירים, כפי שמקובל בשאר העולם, ולא על-ידי חיסון שלהם מתחרות. חיסון שלהם מתחרות הוא בסופו של דבר על הגב של הצרכן ומלבה את יוקר המחיה.

מענקים ישירים ניתנים מקופת האוצר, ולא על הגב של הצרכן. כספי האוצר מקורם במסים, שהאוצר יכול לתכנן באופן מיטבי את גבייתם, באופן הגורם כמה שפחות עיוותים, ולא פוגע בשכבות החלשות. את העיוותים שב"מס הקרטל" שקרטל החקלאים גורם, איש לא יוכל למזער: הוא פוגע בכל השכבות, ובפרט בשכבות החלשות, וגורם לצרכנים רבים לא לקנות או לקנות פחות.

הדברים נכונים אף בלי קשר לתוצאות הבדיקה שהראתה כי כ-60% מהמחיר של פירות וירקות נגבה על-ידי החקלאים, ורק כ-40% נגבה על-ידי הסיטונאים והקמעונאים. גם אילו מסקנות הוועדה היו הפוכות, ו-60% מהמחיר היה נגבה על-ידי הקמעונאים, לא היה בכך כדי להצדיק קרטל בחסות החוק של החקלאים.

קרטל בהגדרה מעלה מחירים. גם אם הוא היה מסביר 20% מהמחיר של תוצרת חקלאית, מלחמה נחושה ביוקר המחיה מכתיבה ביטול של הפטור לקרטל כזה. אם מוצאים בעיה תחרותית במישור הקמעונאי, צריך לטפל בה בנפרד. אולם הסתברות לכאורית לבעיה תחרותית אצל הקמעונאים לא מצדיקה התעלמות מבעיה מובנת מאליה - בגלל הקרטל החוקי - הקיימת במישור החקלאים. אם החקלאים, לאחר ביטול הפטור, ייזקקו לשיתופי-פעולה כאלה ואחרים על-מנת לנצל יתרונות לגודל, ניתן יהיה לתת לשיתופי-פעולה תפעוליים כאלה, שאינם קשורים לשיווק, פטור פרטני, והדבר לא מצדיק פטור גורף לקרטלים.

צעד חשוב נוסף

רשות התחרות הצליחה במהלך השנים לבטל חלק גדול מן הפטורים הגורפים שהושתלו בחוק התחרות ללא הצדקה משמעותית. היא ביטלה את הפטור שניתן לחברות תעופה ישראליות. אומנם, באופן תמוה, חברות תעופה זרות עדיין כמעט פטורות לחלוטין. הצעת חוק שהעברנו בוועדת השרים לחקיקה שביטלה פטור זה משום מה נגנזה. זוהי תוצאה בעייתית בפני עצמה, העלולה לפגוע בציבור הצרכנים ומפלה לרעה את חברות התעופה הישראליות.

הצלחנו גם לבטל פטור תמוה לבלעדיות הדדית, לפיו אם, למשל, שופרסל הבטיחה לרכוש רק מתנובה, ותנובה הבטיחה למכור רק לשופרסל, ההסדר משום מה נהנה מפטור גורף. עתה הגיעה השעה לעשות צעד חשוב נוסף במלחמה ביוקר המחיה ולבטל לחלוטין גם את הפטור החקלאי.