החירות דורשת מאבק על עקרונות: המערב זקוק לאתחול מחדש

הכותבת היא כלכלנית אוסטרית, סגנית נשיא הבנק המרכזי של אוסטריה, ראש המרכז לכלכלה אוסטרית ומייסדת Free Market Road Show 

לאחר שנתיים של סגרים ומגפה שנראה שמתחילה להתפוגג סוף-כל-סוף, רוסיה פולשת לאוקראינה ומלחמה עולה במערב. בזמן שאנחנו עדיין מנסים להבין מהי דרך הפעולה הטובה ביותר לעתיד, העימות החדש הזה מחזיר אותנו לעבר אותו עבר שהאירופאים חשבו שנקבר עם "קץ ההיסטוריה".

אבל ההיסטוריה תמיד מוצאת דרך לעקוף את שאיפותינו הטובות יותר. הדמוקרטיה הליברלית, השווקים החופשיים והשגשוג נראו מובנים מאליהם, נדמה היה שהם לא זקוקים להגנה בגלל היותם נחשקים בצורה כה ברורה מאליה. האירועים האחרונים הפריכו את האופטימיות הליברלית הזאת.

כפי שאמר הכלכלן הנודע לודוויג פון מיזס, "את החירות יכולים להרוויח רק אנשים שמחויבים ללא תנאי לעקרונות החירות". אויבי החירות הם ערמומיים. תנו להם אינץ' והם ייקחו מייל שלם. ראינו זאת שוב ושוב בשנים האחרונות, כאשר כל סוגייה שימשה להצדקת השליטה הממשלתית המוגברת בכל היבט של חיי היומיום של הפרט.

העתיד לא ורוד

במובן הזה, העתיד לא נראה ורוד עבור החירות. בעידן שאחרי המגפה, החשיבות של המיעוט הקטן ביותר בעולם, האינדיבידואל, נשכחה לגמרי. המגפה נתנה לממשלות ברחבי העולם את התירוץ להמשיך לשחוק את זכויות הפרט וזכויות היזם, ופיתחה תפיסה חדשה של ממשל שבה הגישות הלאומניות והפטרנליסטיות כלפי עסקים, מסחר וייצור הופכות ביתר שאת לנורמה. כתוצאה מרגולציה קלוקלת של שוק האנרגיה האירופי למען אנרגיות חלופיות הוזנחה ההרחבה של יכולות האספקה לרמה מספקת שיכולה להבטיח עצמאות.

בשעה שכלכלות העולם מוסיפות להשתקם מהסגרים שפגעו באופן חמור במצבן הפיננסי, דמוקרטיות כמו קנדה נוקטות בחרמות נגד אזרחיהן שלהן וכוחות עולים כמו סין משתמשים בביג דאטה ובבינה מלאכותית כדי לעצב מחדש את מדינת מעקב ההמונים.

בנוסף, בשבועות האחרונים השווקים, כמו כל ציפיותינו ומסגרות המחשבה האינטלקטואליות שלנו, זועזעו בידי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אובדן החיים הוא טראגי, וברחבי העולם, בשילוב האינפלציה ובייחוד מחירי האנרגיה העולים, אנשים מן השורה מרגישים את ההשלכות בכל תחומי החיים, ממחיר הלחם ועד למחיר הדלק. אירופה מתחילה לקחת ברצינות רבה יותר את ענייני ההגנה והביטחון, במיוחד הביטחון האנרגטי - מכיוון שהתלות של היבשת בנפט ובגז הרוסים הפכה ברורה להכאיב (עד 61 אחוזים מצרכי האנרגיה של האיחוד האירופי סופקו בידי ייבוא ב-2019).

שינוי מדיניות 

אין לדעת איך כל זה יסתיים. אך הדרך ליציאה מהמשבר דורשת דיון פתוח ושינוי מדיניות להגנת החירות.

בשלב בו אנו נמצאים המדיניות המתבקשת מהמדינות שוחרות החירות היא לשחרר את המגבלות על הפקת אנרגיה פוסילית, הידרו-אלקטרית וגרעינית באירופה ובארה"ב, לשחרר את המגבלות הרגולטוריות שהפכו את מדינות אירופה למדינות במצוקה. ולקח חיוני נוסף שלא אבד הוא שפייסנות כלפי עריצים לא תקנה לנו שלום וחירות - אנו נאבד גם את השלום וגם את החירות. בנושאים אלו נדון בכנסים שיערכו בשבוע הקרוב באוניברסיטת בן גוריון (21/3) ובבית ציוני אמריקה (23/3). בכנסים אלו נמשיך למלא את המשימה המוטלת על כתפי האינטלקטואלים במערב, המטרה המרכזית היא להזכיר לאנשים את החשיבות של ההתייצבות מאחורי החירות, במיוחד בשעה שבה החירות מותקפת מכל צדי הקשת הפוליטית. אנחנו חייבים לזכור שהדברים שאנחנו אוהבים בחברות שבהן אנו חיים אינם "מובנים מאליהם" וביסודם עקרונות המאפשרים לנו לשגשג, ועליהם אנחנו צריכים להגן ללא הפסקה נגד אויביהם.