האם ממשלת פולין הסכימה לקלוט רק פליטים נוצרים מסוריה?

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 13.3
ציטוט: "בפולין, כשהתחיל גל הפליטים מהמזרח התיכון, הם אמרו בצורה ברורה, 'אנחנו מוכנים לקלוט רק את הנוצרים, אנחנו לא רוצים מוסלמים'... הפולנים אמרו לכל האיחוד האירופי - ואז היתה התחייבות של כל מדינה לקלוט, בבריסל חילקו לכל מדינה מכסות - (הפולנים) אמרו פשוט 'נייט. אנחנו נקלוט אך רק נוצרים, לא רוצים אחרים'".
ציון: נכון ברובו

שר האוצר אביגדור ליברמן התראיין ב-13.3 לעיתונאית טל שלו מאתר וואלה! לאחר סיור פתע שערך בנמל התעופה בן גוריון, בעקבות גל הפליטים שמגיע לישראל מאוקראינה. ליברמן נשאל על המדיניות הישראלית, והאם מכסות הקליטה שהטילה המדינה וההבחנה שהיא מבצעת בין יהודים לכאלה שאינם יהודים תפגע בתדמית שלה או במאמצי ההסברה שלה. על כך השיב: "תקשיבו, בפולין, כשהתחיל גל הפליטים מהמזרח התיכון, הם אמרו בצורה ברורה, 'אנחנו מוכנים לקלוט רק את הנוצרים, אנחנו לא רוצים מוסלמים'... הפולנים אמרו לכל האיחוד האירופי - ואז היתה התחייבות של כל מדינה לקלוט, בבריסל חילקו לכל מדינה מכסות - (הפולנים) אמרו פשוט 'נייט. אנחנו נקלוט אך רק נוצרים, לא רוצים אחרים'".

בדקנו כיצד נהגה פולין ביחס לפליטים מסוריה, עליהם דיבר ליברמן.

בשנת 2015, על רקע התדרדרות מלחמת האזרחים הסורית, התכנסו מדינות האיחוד האירופי בבריסל כדי להחליט על חלוקה הוגנת של מאות אלפי הפליטים שכבר הגיעו ליבשת, בעיקר לטורקיה וליוון. הנציבות האירופית נפגשה לסדרת דיונים לאורך חודשי הקיץ של אותה שנה, וב-22 לספטמבר 2015, שלושה שבועות לאחר פרסום התמונה הידועה של עלאן כורדי, הילד בן השלוש שגופתו נשטפה לחופי טורקיה ועוררה הדים ברחבי העולם, פרסמה את ההסכם אליו הגיעה. בהסכם התחייבו מדינות האיחוד לקלוט בשטחן 160 אלף פליטים בסה"כ, כל מדינה ביחס לגודל האוכלוסיה, התמ"ג, ואחוז האבטלה בה.

ההסכם מבוסס על שתי החלטות נפרדות - החלטה 2015/1523, שקבעה חלוקה של 40 אלף פליטים והתקבלה פה אחד על בסיס החלטה קודמת מיולי של אותה שנה, והחלטה 2015/1601, שקבעה חלוקה של 120 אלף פליטים נוספים והתקבלה ברוב קולות, על אף התנגדות של צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ורומניה והימנעות של פינלנד.

על פי הנספח להחלטה, פולין התחייבה לקלוט בסה"כ 5,082 פליטים. בדו"ח של מכון מחקר גרמני שפורסם בסוף שנת 2017, המספר עמד על 6,182. בכל מקרה, פולין כאמור הצביעה בעד ההחלטה, ולא הצטרפה למדינות המנתגדות. זאת, על אף שבמהלך הדיונים הקודמים היא אכן הביעה התנגדות להסכם המסתמן ופעלה יחד עם צ'כיה, הונגריה וסלובקיה לחסום אותו.

אבל התחייבויות לחוד ומעשים לחוד. בדצמבר 2017 הגישה הנציבות האירופית תביעה בבית הדין האירופי לצדק (בית המשפט העליון של האיחוד) כנגד פולין, הונגריה וצ'כיה בטענה שאלו לא עמדו בתחייבויותיהן. פולין הואשמה שלא קלטה אף לא פליט אחד. להגנתה טענה וורשה כי על פי סעיף 72 באמנת האיחוד האירופי, החלטות האיחוד מתבטלות אם הן פוגעות ביכולתן של המדינות לשמור על החוק והסדר וביטחון האזרחים שלהן. לטענתה, קליטת הפליטים הייתה מסכנת את אזרחי פולין ומעלה את הסיכויים לפיגועי טרור.

בית המשפט דחה את טענותיה של פולין ובאפריל 2020, בתום שנתיים של דיונים, קבע כי היא, יחד עם הונגריה, וצ'כיה, תשלם קנס כספי.

בטענות הרשמיות לבית המשפט או לאיחוד פולין אמנם לא הזכירה את נושא הדת, או את היותם של הפליטים מוסלמים כעילה לא לקבלם, כפי שטען ליברמן. עם זאת, בשנים אלו המדינה כן קלטה כמה עשרות משפחות סוריות - כולן נוצריות. פולין אף התחייבה ב-2015, לפני ההסכם של האיחוד שנחתם בספטמבר, לקבל 2,000 פליטים מסוריה אך דובר של הממשלה התריע כי "לרקע הדתי של הפליטים תהיה השפעה" על ההחלטה האם להכניס אותם או לא.

לסיכום, באופן רשמי פולין לא סירבה לחלוקה שנקבעה בהסכם בריסל מספטמבר 2015, אלא דווקא הצביעה בעד, וודאי שלא התנתה את קליטת הפליטים הסוריים בכך שיהיו נוצרים. אלא שבפועל פולין לא קיימה את חלקה בהסכם, לא קלטה פליטים כמעט בכלל, והודיעה כי לדתם של הפליטים תהיה משקל בהחלטה אם לקלוט אותם. לכן דבריו של ליברמן נכונים ברובם.