לא ליפול למלכודת הפחד: כך אפשר לייצר רווחים בשוק ההון גם בזמן מלחמה

הכותב הינו סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הדעות והמסקנות המובאות בכתבה הן בבחינת הבעת דעה של הכותב בלבד. אין לראות באמור משום מצג או התחייבות של הבורסה או משום המלצה או עצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטת השקעה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם

אלוהי הפוביות ממציא לנו בשנים האחרונות בעקביות סיבות חוצות-דמיון למגה פחדים. ואולם לשמחתנו, רובם המכריע של תסריטי האימה מסתיימים בתסריט אופטימי יותר, שכן רוח האדם ויצר החיים מנצחים את האפוקליפסה.

לאחר שהעולם למד לחיות עם איום הקורונה בשנתיים האחרונות, ונראה כי שוויים של הנכסים הפיננסיים מחקו את טראומת הנגיף, הגיעה לה כעת הלחימה באוקראינה והגדילה שוב את התנודתיות בשווקים, וזאת מחשש פן העימות בין רוסיה לאוקראינה יתרחב לעימות בקנה מידה עולמי רחב.

האמרה הידועה כי "כל משבר הוא הזדמנות" נכונה גם במקרה זה. ממש כמו שחברות הטכנולוגיה סיפקו פתרונות לעבודה מרחוק בעת משבר הקורונה, ובכך זכו לפריחה בתקופתו, כך העלייה במתיחות הגיאו-פוליטית מזרימה רוח גבית במניות החברות הביטחוניות, הצפויות ליהנות מגידול ניכר בתקציבי הביטחון בשנים האחרונות.

אנרגיה שחורה מול אנרגיה ירוקה

סקטור האנרגיה הוא סקטור נוסף המרוויח מהמציאות הביטחונית הקשה, מאחר שהסנקציות שמוטלות על כלכלת רוסיה פוגמות בהיצע האנרגיה הגלובלי בעיצומו של החורף, שבו גבוהה הדרישה לאנרגיה. 

בעוד שהעיניים מתמקדות באופן טבעי בראלי של מניות האנרגיה השחורה, חברות האנרגיה המתחדשת, אשר אמורות לגמול את העולם מההתמכרות לאנרגיה שחורה, מקבלות חיזוק יוצא דופן מהסיטואציה הנוכחית, והן מהוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת לטווח הזמן הבינוני.

לצד החששות הגואים מהתקדרות האופק הגיאו-פוליטי, הירידה במפלס הפחד בכל האמור בנגיף הקורונה מקבלת ביטוי בעניין גובר במניות של חברות צריכה מחזורית, כגון תיירות, מלונאות, תעופה, מסעדות, וזאת לאחר תקופה קשה ומטלטלת. משקיעים המאמינים כי סיכון הקורונה מתפוגג, יוכלו להגדיל חשיפה לתחומים אלו באמצעות השקעה בחברות מקומיות וגלובליות וכן באמצעות קרנות פאסיביות ייעודיות.

למשקיעים נמאס מהאג"ח הממשלתיות

אם בעבר הלא רחוק החשש מהרעה במצב גיאוופוליטי הביא עימו הסטה כמעט אוטומטית של השקעות לנכסים חסרי סיכון, בדגש על השקעות מעובות באג"ח ממשלתיות, במה שמקובל לכנות Risk Off, אזי נוכח יציאת שד האינפלציה מהבקבוק והשתוללותו במרבית חלקי הגלובוס, דעך התיאבון לאג"ח ממשלתיות ולאג"ח ממשלתיות ארוכות-טווח בפרט, וניתן לומר שבצדק, והמשקיעים מחפשים חלופות השקעה אחרות.

די להסתכל בירידות החדות שרשמו מתחילת שנת 2022 איגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל, על מנת להבין את הנזקים שנגרמו למשקיעים לאחר שנים של עדנה רבה, ונראה כי לפחות בטווח הקצר אפיק השקעה זה עדיין מגלם יחס סיכוי-סיכון עגום יחסית.

העלייה החדה בציפיות האינפלציה לטווחים השונים וההסתברות הגוברת להעלאת ריבית קרבה גם בישראל, מחייבות התאמות בתיק ההשקעות. הכלים העומדים לרשות המשקיעים כוללים, בין היתר, השקעה ישירה בסחורות, השקעה במניות של חברות הפועלות בתחום הסחורות, ובהן חברות אנרגיה, השקעה בזהב וכמובן השקעה באיגרות חוב צמודות למדד ובאיגרות חוב בעלות משך חיים ממוצע קצר. המשקיעים יכולים לשלב פתרונות חוב בריבית משתנה לגיוון רכיב הנזילות בתיקי ההשקעות.

אסטרטגיה נוספת אשר יכולה להיות אפקטיבית במציאות הנוכחית היא הקטנת החשיפה למניות תנודתיות בתיק ההשקעות, וזאת באמצעות הסטת השקעות לסקטורים דפנסיביים על חשבון השקעה בסקטורים בעלי תנודתיות גבוהה מהממוצע.

חלופה נוספת היא הסטה גיאוגרפית של השקעות, מאזורים גיאוגרפיים הפגיעים יותר לסיטואציה הקיימת, לאזורים גיאוגרפיים פגיעים פחות. השקעה בשוק המניות הישראלי היא דוגמה קלאסית להשקעה בשוק שמחד אינו חסין למשבר הביטחוני באירופה, אולם מאידך, מדובר בשוק הון פגיע פחות לעומת שוק המניות האירופי.

הניתוח האמור רחוק מלהכיל את כלל האפשרויות שעומדות בפני משקיעים בהינתן חוסר הוודאות העצום סביב המציאות הגיאוופוליטית העולמית והאינפלציה המאיצה, אולם הוא בהחלט ממחיש כי בשווקים הפיננסיים קיימים לא מעט מכשירים פיננסיים ואסטרטגיות השקעה, המאפשרים למשקיעים להתמודד עם הסיטואציה באופן מושכל, מבלי ליפול שוב ושוב למלכודת הפחד של ניסיון עקר לתזמן את השווקים.