מדוע ענקית הקריפטו צלזיוס לא מעוניינת בפיקוח של רשות שוק ההון

לצלזיוס, חברת הקריפטו הישראלית-אמריקאית, יש ביקורת רבה על בנק ישראל בנוגע לרגולציה על תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל, או יותר נכון - היעדרה.

צלזיוס, מייסודו של היזם הישראלי דניאל לאון, עוסקת בעיקר בפעילות בנקאית: ניתן להפקיד אצלה קריפטו תמורת ריבית, והיא מעניקה הלוואות כנגד קריפטו שמופקד אצלה.

החברה גדלה במהירות בשנים האחרונות, ולפי אתר האינטרנט שלה היא מנהלת נכסים בהיקף של 19.1 מיליארד דולר עבור 1.6 מיליון לקוחות. באוקטובר האחרון היא גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר צלזיוס שלחה מכתב לנגיד בנק ישראל, שבו ביקשה לקדם את הרגולציה על קריפטו. אך למרות המעורבות הגבוהה בשיח מול הרגולטורים, את הדבר הבסיסי ביותר היא בחרה שלא לעשות - להגיש בקשה לקבלת רישיון פעילות בישראל מהממונה על שוק ההון, 

אז מדוע חברה שכל כך מעוניינת להיות חלק מעיצוב כללי המשחק בישראל, לא טורחת לפעול על מנת לעמוד במינימום הקבוע כיום בחוק?

גם עם רישיון - לא תוכל לבצע פעילות עסקית מהותית מישראל  

בבקשה ששלחה לנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כתבה צלזיוס כי "מכיוון שתחום הקריפטו אינו מוסדר רגולטורית בישראל, ואף נאסר על חברות התחום לפעול בארץ, אנו 'מעצמת הסטארט-אפ ניישן' נותרים מאחור. הקריפטו מהווה תחרות בריאה ותחליף ראוי לבנקאות המסורתית ולשירותים שנזנחו על ידה, אך דרוש פיקוח עלינו, והגוף המתאים לכך ביותר הוא הפיקוח על הבנקים".

בין היתר ביקשה צלזיוס מבנק ישראל לקיים שולחן עגול עם מנהלי חברות הקריפטו הישראליות לגבי הפיקוח והרגולציה על הענף. זהו אינו מהלך חריג, שכן החברות הגדולות בתחום פועלות לקידום רגולציה על התחום בישראל על מנת לקדם את התעשייה, אבל בעוד מרבית החברות הגדולות בענף הגישו בקשה לממונה על שוק ההון לקבלת רישיון, צלזיוס נמנעה מכך. הטענה שלה היא שהרישיון אינו משמעותי עבורה, כיוון שגם עם הרישיון היא לא תוכל לבצע פעילות עסקית מהותית מישראל, כך שאין בכלל טעם בהגשתו.

הסיבה שהיא לא תוכל לפעול גם בהינתן רישיון היא שחברות הקריפטו נכללות בישראל תחת רישיון נותני שירותי מטבע, שנמצא באחריות רשות שוק ההון. אבל בניגוד לחברות אחרות משמעותיות בישראל, שהשירות העיקרי שלהן הוא פלטפורמת מסחר, הפעילות המרכזית של צלזיוס שהיא מתן אשראי כנגד פיקדונות, נופלת לתחום הפעילות הבנקאית שייחודית לבנקים. כלומר קבלת הרישיון אין בה די על מנת להכשיר את הפעילות העסקית עצמה.

סוגיות אכיפה ואתגרי סייבר בפעילותה בארה"ב

עם זאת, קבלת רישיון מהממונה על שוק ההון נעשית לאחר בדיקה שצלזיוס עומדת בכל דרישות חוק הלבנת ההון בישראל, והוא יאפשר לה מערכת יחסים יותר קלה וידידותית עם הבנקים לצרכיה העסקיים.

אם כך, כיום צלזיוס אינה פועלת בישראל, אולם היא מעוניינת לפעול פה. אם ננסה ללמוד על מצבה מפעילותה בארה"ב, שם היא אמנם קיבלה רישיונות למתן הלוואות, אך רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מבצעת בדיקה לגביה ובוחנת האם הפיקדונות נושאי הריבית שהיא מציעה אינם ניירות ערך שכפופים לכללי ניירות הערך האמריקאים.

פרט לכך צלזיוס מתמודדת עם אתגרים נוספים, כגון אתגרי אבטחה, לאחר שבדצמבר האחרון הובילה פריצת סייבר לאובדן של 54 מיליון דולר מנכסיה.

המשימה צפויה להיות מוטלת על רשות ניירות ערך

וחזרה לישראל: בימים אלו דנים גם כאן על מבנה הפיקוח על הקריפטו במסגרת ועדה שהקים שר האוצר אביגדור ליברמן. שאלות כמו מי מפקח, איך ממסים, כיצד יוגדרו בכלל המטבעות - האם נכון להתייחס אליהם כניירות ערך, ומה המשמעויות של כך נבחנות. וכל אלו יקבעו גם את זהות המפקחים על העולם החדש. סביר להניח שצלזיוס מודעת לעמדתו של בנק ישראל, ולפיה מלבד סוגיות הנוגעות ליציבות המוניטרית במטבעות היציבים ול-CBDC (מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי), הוא אינו סבור שהוא הגוף המתאים לטפל בקריפטו.

  

בשוק מעריכים שליברמן יבחר להטיל את הפיקוח על רשות ניירות ערך, שכן חלק ניכר ממטבעות הקריפטו הם בעלי מאפיינים של ניירות ערך. דבר זה לא פותר את הבעיה של צלזיוס שעוסקת בקבלת פקדונות ומתן אשראי, שהיא פעילות ייחודית לבנקים. אבל המקרה של צלזיוס ממחיש עד כמה מעמיק צריך להגיע הדיון שמתרחש בימים אלו אצל שר האוצר: לא עוד דיונים על האם סביר או לא לקבל קריפטו, לא עוד הסתפקות בשאלה מתי מטבע הוא ניירות ערך ומתי לא, אלא הסדרה כוללת ומקיפה, שכוללת גם הגנה צרכנית - על קשת רחבה של שירותים שניתנים בעולם הקריפטו, ובכלל זה שירותים בעולמות הפיננסים שהיו שמורים עד עתה לבנקים.