ראש מפקדת אלון לשעבר על קבלת ההחלטות בקורונה: "בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט"

ביום האחרון של חודש פברואר הודיע שר הביטחון שעם הירידה בתחלואה בקורונה, צפויה הורדת פעילות משמעותית במערכי הדיגום, החקירות, הסיוע לבתי החולים, יחידת המחקר והניטור של אמ"ן ויתר המאמצים שהפעילה מערכת הביטחון בקורונה. פעילות מפקדת אלון, העוסקת בעיקר בחקירות אפידמיולוגיות, הועברה לעצימות נמוכה.

"היסטורית, זה תמיד הרגע שבו מתחיל עוד גל", צחקנו, ועד מהרה זה נהיה לא מצחיק.
מי שמכיר את הדינמיקה הזאת היטב הוא תא"ל רלי מרגלית, שמונה לראש מערך החקירות האפידמיולוגיות במפקדת אלון באמצע 2020, ולראש המפקדה ב-2021, תפקיד שממנו פרש בסוף 2021. בעת פרישתו, בדצמבר 2021, הוא התריע שגל האומיקרון יהיה עוצמתי. "המספרים יהיו פסיכיים, עשרות אלפי מאומתים". על הגל השישי מרגלית מדבר כבר לפחות שבועיים. "גם כשדיברתי על הגל החמישי אמרו לי, ‘למה ככה? אתה רוצה להרוס את המסיבה?’ אני כבר רגיל".

מפקדת אלון מנוהלת כיום על ידי תא"ל שלמה בר מוחה, בנוסף לתפקידו כמפקד חטיבת החילוץ של צה"ל. לאורך כמעט שנתיים של פעילות המפקדה, לא היה רגע שבו עצם קיומה לא זכה לביקורת.

רופאי בריאות הציבור מחו על כך שהוקמה מפקדה בשליטת הצבא, במקום לחזק את לשכות הבריאות הקיימות, אפילו קצת.
"משרד הבריאות הוא רגולטור ולא אופרטור. במערכת הבריאות האופרטור, הוא קופות החולים, אבל דווקא בחקירות אפידמיולוגיות הם לא מומחים. בלשכות הבריאות יש אנשים מעולים, ממש, אבל מספר קטן של אנשים, עשרות בודדות. כל אחות חוקרת כל מקרה לעומק כי הן מאוד יסודיות, וזה בדיוק מה שצריך באירוע כמו זה שאנחנו חווים עכשיו עם הפוליו. אבל זה לא רלוונטי במספרים שדיברנו עליהם בקורונה.

"אין בישראל שום גוף שיודע להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה, חוץ מהצבא. אבל חשוב להבין שמבחינתי הבוסית שלי תמיד הייתה ד"ר שרון אלרעי פרייס".

גם עבורכם זה נהיה גדול מדי.
"בנינו את המערך לחקירה של 2,000-4,000 איש מאומתים ביום, על פי ההגדרה של משרד הבריאות. אם זה היה גוף פרטי בטח היו אומרים, ‘סליחה, זה לא בחוזה’.

כשהמספרים עלו הקמנו צוותים מיוחדים שפיתחו אלגוריתמים חכמים שיודעים לנתב ולסדר את החולים. למשל פיתחנו אלגוריתם לנבא מי באמת סביר שנחשף בטיסה, בעוד שלפני כן היו שולחים את כל המטוס לבידוד. דוגמה נוספת היא בוט החקירות".
עדי הבוטית של משרד הבריאות? אנשים ממש הסתלבטו עליה.

"אנשים חכמולוגים שלקחו את הבוט לקצה. אנחנו כיוונו אותו לעונה הישר וההגון. התועלת שלו הייתה אדירה. הוא פותח ממש אצלי בבית".

נכון להיום, הבוט אינו מופעל.

היו טענות גם לטכנולוגיות אחרות כמו ההסכמון ואיכוני השב"כ.
"יש המון צביעות בתחום הזה בעיניי. האמצעים האלה מיטיבים עם אנשים אם משתמשים בהם במינון סביר. למשל כשנכנס וריאנט חדש, איכון שב"כ למבודדים יכול לקנות לנו המון זמן עד ההתפרצות. הבעיה בישראל היא שלא הייתה אכיפה. המשטרה לא רצתה ולא יכלה לעסוק בזה. אם היו מעמידים את ההסמכון מול אכיפה אמיתית, או כחלופה לשהייה במלונית, כולם היו מסכימים. אי אפשר לקטוע שרשראות הדבקה בכמות גדולה אלא באמצעות טכנולוגיה".

הטעות של משרד הבריאות בבדיקות

ואם זו נראית לכם השיחה של אתמול, למרגלית יש תחזית בשבילכם. "האומיקרון יצר בלבול גדול כי התפיסה היא שזה ‘לא סיפור’. בפועל, כשמסתכלים על האוכלוסייה הלא מחוסנת, מדובר באותה חומרת מחלה כמעט כמו הדלתא.

"עוד טעות היא המחשבה שנמשיך בכיוון של וריאנטים יותר ויותר קלים. אין להנחה הזאת שום אחיזה במציאות. נקודה. יכולים להיות וריאנטים יותר קלים או יותר קשים. אם לא נשמור את הקורונה בתודעה שלנו, נהיה בצרות כשיגיע וריאנט חדש או כשהחיסוניות תרד. אני לא מבין, למשל, מדוע לא מחזקים את מעבדת הריצוף הגנטי. לפני הקורונה הובלנו בתחום הזה ועכשיו מדינות אחרות עקפו אותנו, בשיטות הריצוף, בכמויות הריצוף. זה העולם היום. משרד הבריאות קצת ישן על זה".

אחד האתגרים בניהול המפקדה היה שכל הזמן פתחו וסגרו אתכם, מתוך הנחה מוטעית שהקורונה בדעיכה.
"כבר באוגוסט 2020 הייתי אמור להשתחרר ולהעביר את המפקדה למשרד הבריאות. ב-20 ביולי משרד הבריאות אמר שהוא לא מסוגל לעשות את זה. 10 ימים לפני הפירוק. להקים אותה מחדש היה אחד האתגרים המקצועיים הקשים שהיו לי".

והנה, גם לפני כמה שבועות צומצמו מערכי הבקרה והניטור.
"כי, תסלחי לי, מי שמנהל פה את העניינים זה משרד האוצר. הוא הוועדה האפידמיולוגית העליונה. בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט. יש שיח שלם על בדיקות מחו"ל כי זה עולה כסף. צמצמו את הריצופים הגנטיים. רוצים עכשיו, דווקא עכשיו, להפסיק את הניטור בביוב, כשזה בדיוק הזמן שבו צריך אותו. מפקדת אלון דווקא עכשיו יכולה להיות אפקטיבית, לפני שהיא תוצף שוב. כן, זה גוזל משאבים, אבל כך גם תחלואה רחבה ובעיקר תחלואה לא צפויה".

 רלי מרגלית / צילום: יח''צ

מרגלית אינו תומך בהחזרת המגבלות, אבל חושב שאנחנו צריכים עדיין לשמור על ריחוק חברתי מסוים. "אפילו מטר אחד יכול לעזור. אפשר עדיין לעשות אנטיגן בכניסה לאירועים. ללכת עם מסכות כל הזמן, כמו במזרח. לא יזיק לנו בכלום. בפנמה או גואטמלה, אף אחד לא מוריד את המסכה. אין להם משהו אחר".

טכנולוגיה לשיפור שירותים בסיסיים

מרגלית מדווח על גואטמלה ופנמה מהשטח. אחרי פרישתו ממפקדת אלון הצטרף לחברת פנגיה, שעוסקת בפתרונות ביומטריים מבוססי תקשורת. החברה אחראית היום למערך בדיקות הקורונה בנתב"ג, אחרי שהחליפה את חברת אומגה, ובימים אלה מקימה מיזם משותף עם חברת הרפואה נטלי שיספק פתרונות רפואה מרחוק לעולם השלישי. מרגלית מוביל את המיזם. למעשה, השיחה עמו התקיימה בזמן שהיה בפנמה, בדרך ליעד הבא שלו - מקסיקו.

 מחווה לרופאים בגואטמלה / צילום: Associated Press, Moises Castillo

"אנחנו משווים את התקופה הזאת למצב שהיה אחרי אסון התאומים. אז כמו היום מדינות משקיעות כספים רבים במניעה ובהיערכות לאסון הבא. המדינות מבינות שאסונות רפואיים נוספים בדרך, כמו התחממות גלובלית, שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. גם למלחמות יש פן רפואי".

המוצרים הראשונים של החברה הם דווקא לא לעת חירום, אלא לשיפור שירותי הרפואה הבסיסיים במדינות ללא מערכת בריאות כמו שאנחנו מכירים אותה. "נניח, היום בבוקר בפנמה קם אדם בן 50 עם לחץ בחזה. בערך 20% יקבלו טיפול בבית חולים, 20% בקהילה והיתר לא יקבלו שום טיפול, והמשמעות כמובן יכולה להיות תמותה. זה קורה בגלל מערכת הבריאות שהיא כמעט כולה פרטית, ללא ביטוח ממשלתי, ולעומת זאת רוב האוכלוסייה שלא יכולה לשלם כמעט כלום על טיפולים פרטיים".

הפתרון של פנגיה ונטלי הוא אבחון ראשון דרך הטלפון, ובמידת הצורך המטופל יופנה לבית מרקחת קרוב, שבו תהיה מזוודה עם אמצעי ניטור בסיסיים שניתן להפעיל על ידי כוח אדם לא רפואי. מערכת אוטומטית תבצע פענוח ראשון של התוצאות, ואם הן אינן טובות, הן יישלחו לפענוח מרחוק על ידי רופא שיכול להימצא בכל מקום בעולם.

"עד לפני כמה שבועות הייתי אומר שהוא יהיה באוקראינה. ובכלל, יש משבר מאוד קשה לחברות שהסתמכו על כוח עובדה מרחוק מאוקראינה".

לעשות עסקים, גם במדינות עניות

כל מדינה דורשת את הפתרון הייחודי לה, והחלק של פנגיה הוא בעיקר העברת המידע. הכוונה היא לתת לכל מטופל כרטיס עם זיהוי ביומטרי, שעם סריקתו כל המידע על המטופל יעבור אוטומטית לרופא.

באמריקה הלטינית, אומר מרגלית, יש בסופו של דבר לממשלות אפשרות לשלם על השירותים האלה, אם התמחור יהיה נכון והערך שלהם יוכח. באפריקה המצב יותר מסובך. בחלק מהמדינות אין אפשרות לשלם, "למשל במדגסקר, אחת המדינות העניות בעולם".

כמה חברות עם מודלים חופפים חלקית לשלכם ניסו להיכנס לשוק האמריקאי, והתרסקו גם משום שלא הצליחו להוכיח שהן מוסיפות ערך משמעותי. מבחינתכם, במדינה שבה שירותי הבריאות כרגע לא טובים, רף ההוכחה הוא נמוך יותר?
"השוק האמריקאי באמת תחרותי מאוד, וגם מבוזר מאוד והשיטה בו מורכבת. במדינות מתפתחות הצורך הוא כל כך גדול, שאפשר כמעט לעקוף לגמרי את המערכת הקונבנציונלית.

"לגבי הטכנולוגיות עצמן, בהתחלה הן יעשו טעויות, ואחר כך החורים במסננת יצטמצמו. זה עדיין כנראה טוב יותר מלא לראות רופא כלל. אבל אנחנו לא תולים את כל התקוות שלנו בבינה המלאכותית. היא רכיב אחד בכל המערכת, לצד רופא בן אנוש".

טרם נחתמו חוזים עם ממשלות להפעלת השירות, אבל מרגלית מקווה שזה יקרה בקרוב. לפנגיה כבר יש פעילות רפואית במדינות הללו, למשל מכון דימות בבית חולים במדגסקר. "ויש הכנסה, אפשר לעשות שם עסקים למרות העוני".

עירוי אנטיביוטיקה לעצים חולים

במקביל לפעילות בפנגיה, מרגלית הוא נציג חברת Invaio Sciences בישראל, חברה אמריקאית העוסקת במחלות צמחים. "אנחנו מטפלים בשתי מחלות עיקריות המועברות על ידי חרקים: חיידק שתוקף עצי זית, כרגע באיטליה, וחיידק שתוקף הדרים בפלורידה. איטליה זה אסון טבע שאין לתאר. אנשים ממש נאלצו לעזוב את האזור. הפגיעה בעצים הרסה להם את החיים יותר מקוביד. בפלורידה, קרוב ל-100% מהעצים נדבקו ותפוקת התפוזים ירדה ב-80%. כלכלת פלורידה תלויה בתפוזים האלה".

היום מקובל לטפל במחלות האלה באמצעות ריסוס אנטיביוטיקה. אינבאיו מציעה גם מתן עירוי ישיר לעץ ולדברי מרגלית יש מחשבה על פיתוח חיסון. מרגלית הובא לחברה כדי לעזור בתהליך הסקייל אפ. "הם יודעים לטפל בעשרה עצים והשאלה היא איך מטפלים במיליון", הוא אומר.

רלי מרגלית
אישי: בן 47, נשוי + שלושה
מקצועי: בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה. כיהן כמפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, סגן מפקד עוצבת הפלדה ומפקד חטיבת קרייתי. שוחרר משירות קבע סמוך לתחילת הקורונה וגויס להובלת מפקדת אלון בשירות מילואים. כיום הוא מנהל חטיבת המדיקל בפנגיה 
עוד משהו: נציג חברת INVIO בישראל, חברה העוסקת במחלות צמחים המועברות על ידי חרקים. החברה פיתחה עירוי אנטיביוטיקה הניתן ישירות לעץ ועובדת על חיסון מונע