הוויכוח הנוכחי על שכר המינימום מחמיץ את העיקר

הכותב הוא כלכלן אסטרטגיה, לשעבר באגף השכר במשרד האוצר

דיון היסטורי התנהל לפני שבועיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת - על עסקת החבילה שנחתמה בין השחקנים המרכזיים בשוק העבודה: ההסתדרות החדשה, ארגוני המעסיקים במגזר הפרטי ומשרד האוצר.

הנושא המרכזי שעלה במהלך הדיון הוא העלאת שכר המינימום. במתווה הנוכחי, עליו הסכימו הצדדים בנובמבר האחרון, צפוי שכר המינימום לעלות בהדרגה מ-5,300 שקל לחודש כיום ל-6,000 שקל בסוף 2025. אולם לדעת חלק מחברי הכנסת וגופים אזרחיים רבים - מדובר בהעלאה מתונה מדיי. אחד הטיעונים הבולטים נגד המתווה שסוכם בעסקת החבילה הוא שבחוק קיים כבר מנגנון העלאה אוטומטי - המנגנון קובע כי שכר המינימום לא ירד מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק. נטען כי הסתמכות על מנגנון ההעלאה האוטומטי תעלה את שכר המינימום יותר מהמתווה שבעסקה, ועל כן המתווה שסוכם מוריד את השכר במקום להעלותו.

טענה נוספת נגד מתווה העלאת שכר המינימום שנקבע בעסקת החבילה היא כי מצב המשק לא חמור כמו שנראה ערב חתימת העסקה. אולם בהקשר זה התייחסו הדוברים לצמיחה במשק, לאבטלה ולאינפלציה וכמעט שלא דיברו על השכר הממוצע במשק - ולא במקרה.

המנגנון מקולקל

ערב חתימת ההסכם היה ברור לכל הנוכחים שמנגנון ההצמדה לשכר הממוצע במשק לא רלוונטי. כידוע, השכר הממוצע עלה בתקופת משבר הקורונה - עקב יציאה לאבטלה של עובדים המשתכרים שכר נמוך. כמובן שהרעה במצבם של החלשים ביותר איננה אינדיקטור לשיפור מצב המשק ולכן התקבלה החלטת ממשלה להקפיא את השכר הממוצע לשנה. אולם התקלה במנגנון איננה נקודתית . היום זה משבר הקורונה, מחר יקלטו פליטים מאוקראינה ומחרתיים ישתלבו בתקווה בשוק העבודה יותר נשים ערביות וגברים חרדים.

לא ממציאים את הגלגל

נוסחאות קבועות להעלאת שכר מינימום לאורך השנים אינן פטנט כחול-לבן. בצרפת הנוסחה קובעת ששכר המינימום יעלה בשיעור דומה לעליית האינפלציה על פי סל צריכה של בית במאיון התחתון (ללא התחשבות במחיר הטבק). בלוקסמבורג שיעור העלייה בשכר המינימום דומה לשיעור העלייה בעלות המחיה, למעט מקרים בהם שיעור העלייה בהכנסה הממוצעת גבוה יותר - ואז ניתן לשקול אם להעלות את שכר המינימום עד לעלייה בשיעור דומה לשינוי בהכנסה הממוצעת. גם במלטה יש הליך סטנדרטי של קביעת עלות המחייה בהתבסס על מדד מחירי קמעונאיים. בהולנד אמנם העלייה בשכר המינימום מוצמדת לעליית השכר הממוצע - אבל יש בנוסחה מנגנון בקרה שמבוסס על אחוז ההשתתפות בשוק העבודה - אם אחוז המשתתפים בשוק העבודה יורד מהאחוז הנקבע בחוק - משרד העבודה מקבל את המנדט לקבוע את שכר המינימום.

בשורה התחתונה - מדינות אחרות כבר התמודדו עם הסוגייה ואף אחת מהן לא נצמדה באופן בלעדי ובלתי מבוקר לשכר הממוצע.

מתקנים את המנגנון

הסיבה לקביעת נוסחה להעלאה מתמשכת של שכר המינימום פשוטה: האינפלציה שוחקת את שכרם הריאלי של החלשים ביותר. לכן מנגנון העדכון האוטומטי של שכר המינימום חייב להבטיח ששכר המינימום לא ישחק מעליית המחירים. שחיקת השכר של כמיליון וחצי עובדים מוחלשים היא תוצאה שחברה מתוקנת לא יכולה לסבול.

החששות ידועים גם כן - עליה חדה מדי בשכר המינימום עשויה לגרור פיטורי עובדים או להקשות על עובדים חדשים להיכנס לשוק העבודה, מה שירע את מצבם של אותם עובדים במקום לשפרו. בנוסף ישנו חשש שבזמן משבר ואינפלציה גבוהה המנגנון יעצים את הסחרור האינפלציוני כפי שקרה בעבר. לכן יש דרכים להביא בחשבון בנוסחה את האבטלה ואת קצב השינוי באינפלציה (לחובבי המתמטיקה - נגזרת שנייה). דרך הכנסת מנגנוני בקרה יהיה ניתן להימנע מסחרור אינפלציוני או מהחמרה של משבר כלכלי.

לסיכום, את שכר המינימום צריך להעלות ואת הנוסחה צריך לתקן, אבל כמו כל צעד מדיניות - חובה עלינו לעשות את זה נכון.