המאסטרמיינד: כך מושך אלי רייפמן בחוטיהן של עסקאות ענק בשוק ההון

הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

ברחוב פסטורלי בקדימה־צורן, בין בתי מגורים רגילים למראה, ניצב לו בית מידות נאה שממנו פועלת חברת ייעוץ קטנה. היא נרשמה ברשם החברות הישראלי ביוני 2017 תחת השם "מעבדות א' מימון וייעוץ", אך בקרב פעילי שוק ההון וההייטק שנתקלו בפעילותה היא מוכרת בשמה הלועזי המקוצר איי־לאבס (A-Labs). במסמכיה הרשמיים לא מוזכר שמו של האדם הכריזמטי והשנוי במחלוקת שרוחו מרחפת מעליה, האדם שתעוזתו הובילה אותו מאוויר הפסגות של ניהול חברה ששווה מיליארדים אל תא זעיר ומעופש במרתפי בית הכלא גבעון המכונה בפי האסירים "הקבר". אבל תחקיר גלובס מגלה כי המאסטרמיינד שמאחורי איי-לאבס הוא אחד התושבים המפורסמים ביותר של קדימה-צורן. שמו: אלי רייפמן.

מה עושה אותה חברת ייעוץ מסתורית שרייפמן מושך בחוטיה בדיסקרטיות? לפי אתר האינטרנט שלה, היא "הופכת חברות ליוניקורנים" (סטארט-אפים שנסחרים בשווי הגבוה ממיליארד דולר), ואת זה היא עושה באמצעות שלל פעילויות שבדרך כלל לא מאוגדות תחת בית אחד: ייעוץ בתחומי שיווק, רגולציה, מיסוי, פיתוח עסקי, הערכות שווי, תכנון אסטרטגי ויצירת סינרגיה עסקית, וכן קידום מיזוגים, רכישות והנפקות. אבל גורמים בשוק מתארים את כל המילים התאגידיות האלה באופן הרבה יותר פשוט: איי-לאבס מוכרת חברות חלום למשקיעים בבורסות בישראל ומעבר לים.

 המשרדים של אלי רייפמן בקדימה / צילום: יוסי כהן

רייפמן, שבעבר העביר באוניברסיטת בר אילן סדרת הרצאות בשם "מבוא לקבלה מעשית", אמר פעם מעל הפודיום את המשפט הבא: "אני שוקל 110 קילו, ואומרים עליי שמתוך זה 100 קילו זה רק פֶּה". ואכן, כל מי ששמע אותו מדבר לא יוכל להתכחש לכך שלאיש יש לשון מזהב - שהייתה אחת מהסיבות לנסיקתו, אבל הביאה גם את מפלתו להיות כה כואבת. כעת, בגלגולו החדש, כישוריו הוורבליים והיצירתיים שוב עובדים בשיא העוצמה: הרי כשמגייסים כסף, אי אפשר להפריז בחשיבותה של יכולת השיווק שמדגישה את הפוטנציאל האינסופי של החברה ובדרך שבה המוצר שלה ישנה את העולם.

איי־לאבס סיפקה עד כה שירותים לכ-25 חברות. בחלק מהמקרים ללא הצלחה יוצאת דופן, ובחלק דווקא כן. את חלקן כבר הובילה בדרכים שונות אל הבורסות בישראל, בארה"ב או בקנדה, מדינה שבה הרגולציה על מסחר בשוק ההון מקלה יחסית.

ככלל, איי-לאבס גובה מלקוחותיה תשלומים במגוון צורות - הן בריטיינר, הן באופציות והן בעמלות הנגזרות מגובה הסכום המגויס. כך, למשל, קיבלה כ-3 מיליון דולר בתוספת 10.6% ממניות חברת INX, פלטפורמת הקריפטו של שי דתיקה, מאבות האופציות הבינאריות. דתיקה, שפגש לפני חמש שנים את רייפמן לארוחת צהריים בקפה נואר, היה אחד הראשונים שהסכים לתת לו צ'אנס. הוא נעזר באיי-לאבס כשהנפיק בארה"ב את המטבע הדיגיטלי של INX. בהמשך, עם הפיכת פלטפורמת הקריפטו לחברה ציבורית בקנדה, דוללה איי לאבס וכיום היא מחזיקה בכ-6% ממניות החברה, ששוות כ-7 מיליון דולר.

 שי דתיקה / צילום: איל יצהר

זירות בתוליות

כמו INX, גם שאר החברות שעובדות עם איי-לאבס פועלות בזירות חדשניות, אפילו בתוליות, ואלה מאפשרות לשווק אותן ככאלה שעתידות לשנות את העולם. אפשר למצוא שם את אלס נוטרישן, חברת תוספי מזון לתינוקות של היזמת חמוטל יצחק שהונפקה בקנדה בליווי צמוד של רייפמן (Else היה מותג שהוא הגה לפני שנים, כשחשב לקדם טלפון סלולרי חכם); ואת 811, אפליקציה שאמורה לשמור על ביטחון האזרחים במקום שבו המשטרה לא יכולה לתת מענה ושאותה הקים יזם ההייטק דורון קמפל, לשעבר סגן מפקד סיירת מטכ"ל ומפקד כוח המשימה באסון צאלים ב'.

איי-לאבס מנסה בימים אלה לגייס ממשקיעים 100 מיליון דולר כדי לתמוך בפעילותה של 811 (שמה הקודם היה "בונד", אך רייפמן מצא שם חדש, שמתכתב עם 911 - מספר החירום בארה"ב) ובכנס שהתקיים לפני כשלושה שבועות הודיעה כי בכוונתה להוביל את החברה בהמשך להנפקה בנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. אחד האנשים שפעלו נמרצות בשבועות האחרונים כדי לגייס משקיעים למהלך הוא השר לשעבר מודי זנדברג, שכבר הביא משקיעים לאיי-לאבס, וכיום עסוק גם בהתמודדות עם כתב אישום בגין קידום עסקיו של מיקי גנור בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד.

 מודי זנדברג / צילום: אמיר מאירי

רבים מהגופים שעבדו ועובדים עם איי-לאבס הוקמו על ידי אנשים מוכשרים והגונים, שידעו לעצור את רייפמן כשהציע רעיונות שנויים במחלוקת לקידום החברות שלהם. "אלי הוא אדם עם יכולות שיווק והרבה מאוד ידע, אבל הוא גם מאוד אגרסיבי ברעיונות שלו, והייתי צריך לפעמים לעצור אותו", מעיד מייסד חברה הנמצאת ברשימת הלקוחות של איי-לאבס.

אבל במקרים מסוימים, כפי שמגלה תחקיר גלובס, נולדות עסקאות שנויות במחלוקת בעקבות המפגש בין רייפמן לבין יזמים שחולמים בגדול, אולי יותר מדי בגדול. שני הלקוחות הבולטים ביותר של איי-לאבס שנהנו מהיצירתיות הפיננסית והשיווקית שלו הם חברת המכשור הרפואי ננוקס  (Nanox), שבשיאה נסחרה בנאסד"ק בשווי של יותר מ-4 מיליארד דולר, לפני שחוותה התרסקות כואבת, וחברת האב אבטחת מידע  (Hub Security), פרי מיזוג בין שתי חברות עלומות, שנסחרת כיום בתל אביב בשווי של כמעט מיליארד שקל.

האב מתכננת להתמזג בקרוב לספאק בנאסד"ק. משקיע שקיבל הצעה מרייפמן להשקיע בה סיפר לגלובס כי במהלך פגישתם נאמר לו שבעת המיזוג העתידי יוצמד לחברה תג שווי חלומי של כ־1.2 מיליארד דולר (זמן קצר אחרי ירידת תחקיר זה לדפוס, מיהרה האב לאשר בדיווח לבורסה את האמור). אל סיפוריהן של האב ושל ננוקס נגיע בהמשך.

מהאולימפוס אל "הקבר"

אלי רייפמן (51) נולד באוקראינה ועלה ארצה כילד. הוא גדל בראשון לציון, ולאחר שירותו הצבאי ככותב לומדות במכללה להכשרת קצינים בגלילות, פנה לעסקים. ב-1994 הקים עם שותפים שהכיר בצבא את חברת גיאו-אינטראקטיב, שהונפקה בלונדון.

 אלי רייפמן / צילום: רמי זרנגר

החברה, שלימים תשנה את שמה לאמבלייז, הציגה למשקיעים טכנולוגיה להעברת מולטימדיה באינטרנט ולאחר מכן גם בסלולר. בימי בועת הדוט.קום הגיעה אמבלייז לשווי אגדי של כ-8 מיליארד דולר. רייפמן הצעיר, שהתגורר אז בסביון וחי חיי פאר דקדנטיים - "יותר גרוע ממה שרואים בסרט הזאב מוול סטריט", כפי שיתאר זאת כעבור שנים במפגש עם יזמים - לא השכיל בזמנו להבין שמי שנוסק גבוה ומתקרב אל השמש עלול להישרף, וכי התקשורת אמנם אוהבת להמליך מלכים אבל יותר מכך - לתעד את מפלתם.

המפלה של נסיך ההייטק השיכור מהיבריס התחילה כשנקלע למאבק מול Sturm Family Foundation, קרן מדנוור, קולורדו, שניסתה להשתלט על אמבלייז. הוא לקח את המלחמה באופן אישי והתחיל ללוות כספים ממקורות שונים, לרבות מהשוק האפור, כדי להגדיל את אחזקותיו. כשכבר היה פרסונה נון-גרטה בקרב המלווים איתר שתי חברות זרות שהסכימו להלוות לו 6 מיליון דולר. רייפמן הציג בפני מנהליהן מסמך מזויף ולפיו הוא הבעלים של מניות של אמבלייז שבכוחו לשעבד כנגד ההלוואה. אחרי שהתגלה שהמניות כלל לא ברשותו, הוגשה נגדו תלונה במשטרה, והחקירה הפכה למשפט פלילי מתוקשר שבסופו הורשע רייפמן בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף, ונשלח לארבע שנות מאסר.

לצד העונש החמור שקיבל, זכה רייפמן למילים חמות מהשופט דוד רוזן: "עם כל החומרה שבמעשיו הנאשם לא פעל בשיטתיות ולא טווה רשת מרמה נכלולית להפלת קורבנות תמימים ומזדמנים... במהלך פרשת ההגנה נחשפו פניו היפים. מדובר באישיות נדירה בנדיבותה".

 רייפמן אלי משתחרר מהכלא / צילום: יח''צ

במקביל נפתח נגדו הליך פשיטת רגל, ובמרץ 2009 מונה עו"ד איתן ארז כנאמן לנכסיו. רייפמן - עדיין יהיר מכוח חייו הקודמים ועדיין תמים כמו מרבית אזרחי ישראל בכל הקשור לעוצמתה של מערכת המשפט והדורסנות שבה היא יכולה לנהוג - אף נשלח על ידי שופטת הפירוקים דאז ורדה אלשיך למאסר שלוש פעמים בגין ביזיון בית המשפט. זאת לאחר שלא ציית לצו שיפוטי להעביר לידי הנאמן ארז את מניות אמבלייז שהוחזקו עבורו. יום אחרי מאסרו האזרחי הועבר לכלא גבעון, ושם הושם בתא הפרדה המכונה "הקבר", שלדברי רייפמן היה צינוק לכל דבר. סך הכל שהה בו יותר מחמישה חודשים.

בראיון לפרופ' אלון הראל ולדביר יוגב, שפורסם בכתב העת "משפט, חברה ותרבות" ב-2018 על ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, התייחס רייפמן לתנאי המאסר הקשים שזכה להם, דווקא בעיצומו של הליך אזרחי: "העבירה הזאת (ביזיון בית משפט) היא התרסה על שלטון החוק עצמו. זה הכאוס בפוטנציאל, וזה מפחיד את המערכת יותר מכול. זו הנעל שנזרקת על שופטת, זה הסדק שיכול לפרוץ את הסכר, ולכן החוק נותן אפשרות להכניס לכלא מי שמואשם בביזיון, לתקופה בלתי מוגבלת, עד אשר יקיים את הצו. זו אלימות אכיפה טוטאלית".

בשנת 2011, בסוף הליך כינוס הנכסים ובסמוך להרשעתו בפלילים, הוכרז על רייפמן כפושט רגל. מעמדו זה לא השתנה עד היום, אך מה שכן השתנה הוא מערכת היחסים בינו לבין הנאמן, עו"ד ארז, שהיה בעבר הנמסיס שלו. בראיון שנתן לפני ארבע שנים לנבות וולק ואביב פרנקל בפודקאסט "30 דקות או פחות" הפתיע רייפמן ואמר: "עו"ד איתן ארז, שהיינו פעם במלחמה מטורפת, היום הוא חבר שלי הכי טוב, הוא עוזר לי לעלות בחזרה".

 איתן ארז, מתוך הדיון בפרשת בן ארי / צילום: כדיה לוי

חשוב לומר שמעמדו של רייפמן כפושט רגל לא מאפשר לו לכהן כבעל מניות בחברה, אלא אם כן יקבל את אישור הנאמן או את אישור בית המשפט. פנייה של גלובס אל עו"ד ארז לדבר בעניינו של אלי רייפמן נתקלה בסירוב נחוש, ואולם ארז ככל הנראה השכיל להבין כי בגלגולו המחודש כיועץ צללים לעסקאות ענק, רייפמן יכול לנצל את כישוריו הייחודיים ולהניב כספים רבים לנושים, עד שישולמו כל חובותיו. המשמעות היא גם, כמובן, הגדלת שכר הנאמן - וכפי שנודע לגלובס איי־לאבס אכן מעבירה תשלומים לארז המיועדים לקופת הפירוק.

"בשושו, דרך צד ג', שלא ידעו"

בשנת 2014, אחרי שעבר בין חמישה בתי כלא וריצה כשנתיים וחצי לאחר שנוכה לו שליש בעקבות התנהגות טובה, שוחרר רייפמן מכלא חרמון וגילה שקר בחוץ. אחרי שכמעט כולם עברו לצד השני של הרחוב כשהבחינו בו, התחיל לעבוד כמנהל שיווק בחברת MCE Systems, שהקימו כמה מעובדי אמבלייז לשעבר והיו היחידים שהיו מוכנים להעסיק אותו. על שנותיו הראשונות מחוץ לכלא סיפר רייפמן בפודקאסט "30 דקות או פחות": "אני עם כל היכולות והכישורים והקשרים, לקח לי ארבע שנים להתרומם. אנשים לא רוצים להתקרב. אפשר להבין אותם, יוצא עבריין מורשע, מי יודע עם איזה חיידקים הוא יצא משם... מתייחסים אליך כמו מחלה... כמו אבולה...". הוא הוסיף שמכל מי שהתחזו להיות חבריו בימי ההצלחה הגדולה, בודדים לא נעלמו והפגינו חברות אמת במהלך ריצוי המאסר ואחרי השחרור: "אז יש חברים אמיתיים שתומכים, עוזרים ופותחים לי דלתות ובזכותם אני מתרומם, היום אני עוזר לחברות הייטק... מייעץ, מגייס להן כספים, יש 27 חברות שאני עובד איתן, הנפקות, גיוסים…. בשושו, דרך צד ג', שלא ידעו שאלי רייפמן מעורב".

בעולם דו-ממדי שבו הקווים בין טוב ורע עוברים לעתים בהכרעות משפטיות יצירות כפיהן חוקרים, תובעים ושופטים בשר ודם, תמונתו של רייפמן היושב על ספסל הנאשמים ונכנס לבית הכלא חורצת במידת מה גם את דינו במשפטו של הציבור. רייפמן עצמו מודע לכך, וזו אחת הסיבות שכיועץ הוא מעדיף להיוותר סמוי מן העין: רבים מהמשקיעים הם גופים שמרניים שחרדים לתדמיתם, והם יימנעו מהשקעה בחברות שמעורב בהן אדם שהורשע בעבירות מרמה.

גם אישיותו הטוטאלית של רייפמן, שסיבכה אותו בעבר, עלולה להפחיד את המשקיעים. מנהל בכיר בשוק המוסדי שקיבל ממנו הצעה להשקיע באחת החברות אמר לגלובס:  "רייפמן הוא בעיניי לא נוכל שמחפש להפיל אנשים בפח, זה לא נוכל מטינדר, אבל זה אדם שמהיום שבו הוא נולד הכול אצלו בחיים זה אפס או אחת, ובשביל שיהיה אחת הוא מוכן לעשות הכול, גם דברים שעלולים להתגלות כלא חוקיים. להשקיע במישהו כזה מוכשר יכול להביא אותך רחוק, אבל גם יכול לסבך אותך". 

יש להניח שרייפמן, שלא מסתיר אפילו בחשבון הלינקדאין שלו את העובדה שישב בכלא, היה חותם על התיאור הזה. באותו ראיון ל"30 דקות או פחות" אמר שבזמנו הוא היה מוכן לעבור על החוק למען אמבלייז ושבסופו של דבר הגיע לו לשבת בכלא. "אני השתמשתי בדרכים לא חוקיות כדי למנוע (השתלטות על אמבלייז - ש"א)... אני לא יודע איך אפשר להרים אימפריה של 8 מיליארד דולר בלי לכופף פינות... פשוט אתה נתפס או לא נתפס".

"מעורבב בעסקאות"

החשדנות הרבה שנתקל בה מצד סביבתו, לצד המגבלות שחלות עליו כפושט רגל, מנעו מרייפמן להיכנס בדלת הראשית אל מועדון יועצי-העל של ההנפקות הישראליות, אבל התעמקות בזהותם של בעלי המניות הרשמיים באיי-לאבס בהחלט מעידה על הקשר שלו לאופרציה. כשאיי-לאבס רק הוקמה נרשמו כבעלי המניות שלה שלושה בכירים מ-MCE: יובל בלומנטל, לירן וייס וקובי פרידמן. בהמשך הועברו מניות החברה לשני עובדי אמבלייז בעבר: דורון כהן ורוני ליברמן, ולאדם שלישי בשם נח הרשקוביץ, ושלושתם מחזיקים בהן עד היום. כהן עצמו, ש-80.2% מהמניות רשומות תחת שמו, מכהן כמנכ"ל החברה.
כהן הוא מהשותפים המנהלים בשתי קרנות הרשומות בכתובה של איי-לאבס. שתיהן הוקמו כדי להחזיק בניירות ערך של החברות שאיי־לאבס מייעצת להן. גם זוגתו לשעבר של רייפמן ואם ילדיו, העובדת כיום באיי-לאבס, הייתה בעבר מן השותפות המנהלות באחת הקרנות. בשנה שעברה הועברו מניותיה (40.1%) לכהן.

כמו כן, מעיון במסמכים של הרשות הקנדית לניירות ערך עולה כי כהן (49), יליד קנדה שעלה ארצה לפני חצי יובל, הוא האדם שמכהן כדירקטור בכמה שלדים בורסאיים שאיי-לאבס יצרה בקנדה מתוך כוונה למזג אליהם חברות טכנולוגיה ישראליות.

אין מחלוקת על כך שלכהן יש חשיבות רבה באופרציה, אך הדרך שבה תיאר את חלקו של רייפמן אינה תואמת את האופן שבו מציגים אחרים את מעורבותו של רייפמן בפעילות. כך, למשל, בשיחה לפני שנה וחצי עם עיתונאית גלובס גלי וינרב טען כהן כי הוא הרוח החיה באיי-לאבס ואילו רייפמן הוא סך הכל "חבר שהוא מתייעץ איתו" ולא מקבל שום תגמול מהחברה. אלא שגורמים שהגיעו למעגל הפנימי של איי-לאבס מתארים את רייפמן כמוח מאחורי האופרציה כולה, והוא גם האיש שעל פיו יישק דבר.

"דורון כהן הוא מנכ"ל החברה באופן רשמי, אבל רוחו של אלי רייפמן שורה מעליה. בין שניהם יש קשר מאוד אמיץ, וברור שאלי מאוד משפיע על דורון. זה קשר שהולך הרבה שנים אחורה", מסכם זאת יזם של חברה הנמצאת ברשימת הלקוחות של איי-לאבס.
"מאז שהוא השתחרר מהכלא, אלי רייפמן היה מעורבב בעסקאות עם משהו כמו 30 חברות", מוסיף אחד האנג'לים הבולטים בישראל, "אבל ההתקשרות מולו מבאסת. תמיד העסקאות הן לא מולו באופן רשמי, אלא מול אנשים מטעמו בגלל כל מיני מגבלות שיש לו, וזה לא נוח. גם אלי עצמו יודע את זה, אבל הוא אמר לי שזה מה יש, זה המצב. מצד שני הוא אדם מאוד מוכשר עם נוכחות, ויש כאלה שמוכנים לעשות איתו עסקאות למרות שזה לא מסודר".

הרנטגן

ב־29 בינואר 2019 חתמה איי-לאבס על הסכם ייעוץ עם הגוף שבמהרה יהפוך ללקוח הדגל שלה: ננוקס, חברת מכשור רפואי שהוקמה על ידי יזם בשם רן פוליאקין, שחזותו הממושקפת והאפורה לא מסגירה את אישיותו הססגונית. הסכם זה נחתם זמן קצר אחרי פגישה רבת־כימיה במשרדי איי-לאבס בין רייפמן, כהן ופוליאקין.

 רן פוליאקין - ננוקס / צילום: איל יצהר

כאיש שיווק כריזמטי שחולם בגדול, ממש כמו רייפמן, לא היסס פוליאקין להכריז כי ננוקס פיתחה טכנולוגיית רנטגן פורצת דרך שתשנה את העולם. המוצר העתידי שאותו שיווק כבר מתחילת דרכה של ננוקס הוא מכשיר הדמיה רפואית זול, קטן ומופחת קרינה, שאפשר יהיה להציב בנקודות רבות ברחבי הגלובוס: מבתי אבות בעולם הראשון ועד כפרים נידחים בעולם השלישי. הטכנולוגיה, לדברי ננוקס, פותחה במקור בחברת סוני כדי לעשות בה שימוש לפיתוח טלוויזיות, אך נזנחה, והממציא היפני שלה חבר לפוליאקין כדי להסב אותה לפיתוח טכנולוגיית רנטגן.

מהרגע שהכניסה לתמונה את איי-לאבס התחילה ננוקס להעלות פרופיל. כך, למשל, היא פרסמה הודעה לעיתונות משותפת עם הדסית, חברת מסחור הידע של בית החולים הדסה, ושם הודיעה שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם בית החולים.

כמו כן נעזרה ננוקס באותה השנה בשירותיו של איש עסקים ישראלי הפעיל בטנזניה בשם נוריאל צ'יריץ' קסביאן, והוא הוצג בעיתונות כמי שמוביל יוזמה להעניק 1,000 מכשירי הדמיה חדשניים תוצרת ננוקס למדינה האפריקאית (המכשירים לבסוף לא סופקו). קסביאן הוא חבר טוב של רייפמן ואחד ממייסדיי חברת הביוטכנולוגיה סלקט. הוא גם זה שהביא את רייפמן ואת איי-לאבס בתחילת דרכה לייעץ לסלקט, כשזו עברה מהבורסה בתל אביב לנאסד"ק. קסביאן עדיין חבר קרוב של רייפמן וגם משקיע בקרן של איי-לאבס.

המהלכים היחצניים האלה של ננוקס, תחת ניצוחו של רייפמן, שקיבל כתובת אימייל של ננוקס וזוהה על ידי רבים כחלק אינטגרלי ממנה, סייעו לה לגייס עד אמצע 2020 יותר מ-100 מיליון דולר מקבוצות משקיעים מהמזרח הרחוק, בין היתר מ-SK טלקום, חברת התקשורת של קונצרן SK שנחשב לאחד הגדולים בדרום קוריאה. האדם שסייע לננוקס לגייס את SK כמשקיע אסטרטגי, הוא מהנדס קוריאני בשם ד"ר אי או קים (Il ung Kim), שפוליאקין הכיר דרך שותף מאחת החברות הקודמות שהקים, והיה אז מנהל בכיר ב-SK.

התשקיף של ננוקס מגלה שכבר ב-2019 חתם קים באופן אישי על הסכם עם החברה לקבלת חבילה של כ-1.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 2.2 דולר למניה בתמורה לשירותיו - חבילה שימים אחרי ההנפקה כבר הייתה שווה עשרות מיליוני דולרים. כיום קים כבר לא עובד ב-SK טלקום, אלא כמנהל בכיר בננוקס. כמו כן, בשנה שעברה פורסם בהודעה לעיתונות שהוא מצטרף כחבר לוועדה המייעצת ל־MCE, אותה חברה שרייפמן עבד בה כמנהל שיווק אחרי שחרורו ושמייסדיה נרשמו לזמן קצר גם כמייסדי איי-לאבס.

הנפקה בעיתוי מדויק

לא כולם בננוקס היו מרוצים מהמעורבות הגדולה של האסיר לשעבר בעסקי החברה, אבל פוליאקין התעלם מרעשי הרקע. הוא כינה את רייפמן "המאסטר שלי מאחורי הקלעים" והבטיח לו שהוא ימנה אותו בבוא היום למנהל התפעול הראשי (COO) של ננוקס.

אחרי הגיוס הפרטי הגיע זמנו של השלב הבא: הנאסד"ק. באוגוסט 2020 היא הונפקה שם, בעיתוי מדויק שניצל היטב את בועת ההנפקות של חברות טכנולוגיה לצד הצימאון למוצרים רפואיים חדשניים וזולים בצל מגפת הקורונה. ואכן, חברת החלום הישראלית גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר והפכה במהרה לשיחת היום. שבועות אחדים אחרי ההנפקה זינקה ננוקס לשווי של 2.8 מיליארד דולר, בין היתר בזכות המשקיעים הקוריאניים שתרמו לאמינותה.

ובכל זאת, רבים הביטו מהצד בתדהמה בחברה הישראלית האנונימית, שלא היו לה לא הכנסות, לא מוצר שאישר ה-FDA ולא יזמים מוכרים עם ניסיון מוכח.

שתי תביעות ייצוגיות (שעדיין מתנהלות) הוגשו בניו יורק נגד החברה בטענה כי חלק מההצהרות בתשקיף שלה לא היו אמת. במקביל פורסמו שני דוחות מחקר נוקבים של שורטיסטים, שתיארו את ננוקס כהונאה והשוו אותה לחברת בדיקות הדם תראנוס, שהקימה אליזבט הולמס העומדת כיום בפני אישומים פליליים חמורים. השורטיסטים תקפו את המוצר שלה, אבל גם הוטרדו כשגילו את הקשר בין איי-לאבס, יועצת ההנפקה, לבין אלי רייפמן, שכונה שם במילים "העבריין המורשע".

לרייפמן אכן היה חלק במכירת החלום של ננוקס: הוא היה מהוגי המודל העסקי הייחודי של החברה, ולפיו הכנסותיה יגיעו מדמי שימוש במכשיר הרנטגן, תוך התחייבות למספר מינימלי של צילומים ביום (במילים אחרות, הוא הפך אותה מחברה שמוכרת מוצר לחברה שמספקת שירותים). נוסף על כך, כפי שניתן לראות במסמכי החברה, הוא רתם לכוח המשימה דמויות שעבדו עבורו בעבר בתפקידים מרכזיים, דוגמת לידיה אדוארדס, לשעבר סגנית נשיאה באמבלייז, שמונתה ב-2019 לנשיאת ננוקס ארה"ב, וברוס אדוארדס, לשעבר נשיא אמבלייז, שמונה לסגן נשיא למחקר ופיתוח בארה"ב.

המניה נוסקת ואז מתרסקת

דוחות המחקר של השורטיסטים הובילו לצניחה בערכה של מניית ננוקס. רייפמן הוביל כוח משימה של 15 מעובדי איי-לאבס, הזמין דו"ח נגדי שיתקוף את השורטיסטים (את הדו"ח חיברה אותה חברה בבעלות רוסית שטענה לפני שנתיים כי ישראל היא המדינה שהתמודדה הכי טוב בעולם עם הקורונה, ושם הקפידה לשבח את רייפמן ואת פוליאקין, מבלי לחשוף שהם עומדים מאחורי הזמנת הדו"ח), יזם ראיונות בתקשורת הכלכלית האמריקאית שיפארו את ננוקס, וארגן כנס רפואי רב משתתפים שנועד להחזיר את האמון במוצר של החברה.

מאמציו נשאו פרי והיא התאוששה במהירות, וב-27 בינואר 2021 חתמה את יום המסחר במחיר של 89 דולר, ששיקף לחברה שווי אגדי של 4.1 מיליארד דולר. חודש לאחר מכן, בסוף פברואר, תם הקשר בין ננוקס לבין איי-לאבס. הרוחות הקרירות התחילו לנשב כמה חודשים קודם לכן, כשפוליאקין הבהיר לרייפמן שהוא לא ימונה למנהל בכיר בננוקס כי יש אנשים בדירקטוריון ובהנהלת החברה שגם כך לא מרוצים מהמעורבות הגדולה שלו בננוקס, אפילו כשהוא פועל מאחורי הקלעים. רייפמן, שחלם על היום שבו יוכל לחזור לפרונט כמנהל לגיטימי שמשאיר מאחוריו את עברו, היה שבור.

אחרי השיא המניה חזרה לרדת, בעקבות חוסר אמון של חלק מהמשקיעים שה-FDA אכן יאשר את הטכנולוגיה של החברה. ב-2 באפריל הסקפטיות הזאת קיבלה תימוכין כאשר ננוקס הודיעה שקיבלה את אישור ה-FDA לטכנולוגיה המתבססת רק על מקור רנטגן אחד, אך לא לטכנולוגיה המתבססת על כמה מקורות רנטגן, שעליו מבוסס המוצר פורץ הדרך שלה. עוד קודם להודעה המאכזבת התחילו בכירי החברה למכור מניות בהיקפים משמעותיים. כך, למשל, פוליאקין מכר במרץ־אפריל חבילה עצומה של 1.75 מיליון מניות בתמורה לכ-70 מיליון דולר. מנהל הכספים איציק מעיין, שמאז עזב את החברה, מכר גם הוא באותה התקופה חבילת מניות מכובדת בשווי של כ-4 מיליון דולר.

בנובמבר האחרון פורסם כי הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC) פתחה נגד ננוקס בחקירה כדי לבדוק אם הדיווחים למשקיעים בדבר הטכנולוגיה הזולה ופורצת הדרך היו אמיתיים. במקביל להודעה על החקירה הודיעה החברה שפוליאקין ירד מכיסא המנכ"ל ויוחלף על ידי ארז מלצר. פוליאקין נותר יו"ר הדירקטוריון.

 ארז מלצר / צילום: אביב חופי

כיום מניית ננוקס נסחרת סביב עשרה דולר ושווי החברה עומד על כ-500 מיליון דולר - צניחה של כ-90% מרמתה לפני קצת יותר משנה. ניכר שהשוק איבד בה חלק מהאמון, ומשקיעים רבים הפסידו סכומי עתק ומתארים את החברה במילים חריפות. אחרי הכל, רבים נהו אחרי החלום שהבטיח הרבה ובינתיים קיים כה מעט.

ולצד זאת, כמו תמיד במשחק סכום אפס, היו גם מי שהרוויחו מההרפתקה הזאת - ובראשם פוליאקין ועוד כמה מבכירי החברה, שמכרו מניות בהיקפי עתק לפני ההתרסקות, בעלי מניות מסוימים שקיבלו אופציות מוזלות ונהנו מהנסיקה הזמנית במחיר המניה, וכמובן איי-לאבס, שקיבלה 5.75 מיליון דולר בתוספת 264 אלף מניות שנמכרו בשנה שעברה, כשמחיר המניה עוד שיקף במשהו את החלום הגדול ששמו ננוקס.

הכול נשאר במשפחה

בבורסה של תל אביב נסחרת כיום בשווי של כ־800 מיליון שקל חברת סייבר לא מאוד מוכרת בשם האב אבטחת מידע, שהודיעה לאחרונה שהיא מתכננת להתמזג עם ספאק הנסחר בנאסד"ק. ההודעה הזאת היא אחד הגורמים המרכזיים לזינוק של מניית החברה בכ-85% בחודשיים האחרונים.

רייפמן לא פגש בהאב כשהייתה חברה ציבורית, אלא הוא זה שסייע להביא אותה לשם באמצעות מיזוג מתוחכם שהוא היה מאדריכליו. עד לפני קצת יותר משנה הייתה האב סטארט-אפ אנונימי שפיתח מוצרי הצפנה שמאפשרים הפרדה בין תשתיות הארגון לבין אפליקציות הליבה שלו, ושלדברי גורמים בשוק לא בלט במיוחד ביחס למתחריו. את החברה הקימו אייל משה ואנדריי ירמנקו, צעירים בוגרי היחידות 8200 ו-81, שנזקקו למימון.

 אייל משה, מנכ''ל האב סקיוריטי / צילום: רובי לייבוביץ'

איי-לאבס ייעצה להאב בתקופה ההיא ללא הצלחה יתרה, אבל רק כשאחת הקרנות שאליהן פנתה האב לקבלת מימון העלתה את הרעיון כי במקום לגייס כסף באופן מסורתי, תיכנס האב לשלד בורסאי, נכנס מוחו הקודח של רייפמן לפעולה. במהרה הפך ליועץ הצללים מאחורי מיזוגה לתוך ALD, חברה מזדקנת שהוקמה בשנות השמונים על ידי בעלה של דודתו של רייפמן, זיגמונד בלובבנד, ועסקה בייעוץ בתחומי התוכנה והשמת כוח אדם למגוון לקוחות. בלובבנד, שכיהן אז כמנכ"ל ALD, לא היה קרוב המשפחה היחיד של רייפמן בחברה: גם מוניקה שטיינקורט, גיסתו של בלובבנד ואחות אימו של רייפמן, כיהנה בתפקיד חשוב - מנהלת הכספים של החברה (בנה של שטיינקורט, רונן, הוא סגן נשיא לבנקאות השקעות באיי-לאבס). שמו של בלובבנד עשוי להיות מוכר לחלק מקוראי העיתונות הכלכלית, משום שהוא הוזכר בעבר בהליך כינוס הנכסים של אמבלייז, כמי שהלווה לרייפמן 1.5 מיליון דולר.

ואכן, ALD הודיעה בסוף פברואר 2021 על כוונתה למזג לתוכה את האב לפי שווי של 105 מיליון דולר, ולאחר מכן לגייס עוד 50 מיליון דולר ממשקיעים, מתוכם 10 מיליון דולר לתשלום בעבור מניותיו של בלובבנד. בחודש מאי, במצגת משקיעים של ALD שחיבר רייפמן, נכתב כך: "מיזוג נדיר בין תשתית לקוחות גלובלית ליצירת מנוע צמיחה ייחודי… החיבור הסינרגטי הינו מוחלט. 1+1+15".

"להפוך שני סרדינים ללווייתן"

אחרי המצגת התברר שהמשקיעים המוסדיים, שמנהלים את כספו של הציבור, עומדים בתור כדי להשקיע, או כפי שהגדיר זאת סוחר ותיק בשוק ההון שעקב מקרוב אחר פרטי המיזוג: "המוסדיים קנו בגדול את החלום הזה, שסטארט־אפ מדשדש יכול להתמזג עם חברה שנסחרת במיליוני שקלים בודדים, שהיא כמעט שלד בורסאי, וליצור חברה ממוזגת שעוד תהיה שווה מיליארדים, ששני סרדינים יכולים להפוך ללווייתן. במובן הזה רייפמן יצריש מאין".

ואכן, מהאין יצא יש: בלובבנד, ששלושה חודשים לפני הדיווח על המיזוג עמד שווי מניותיו ב-ALD על פחות מ-5 מיליון שקל, מצא את עצמו עם אקזיט נאה של כ-32 מיליון שקל (10 מיליון דולר) ועם מינוי חדש - יו"ר דירקטוריון החברה הממוזגת (שקיבלה את שמה של האב) - בעלות תגמולים שנתית של כ-4.6 מיליון שקל. ולא רק הוא נהנה, אלא גם שניים מקרובי משפחתו: חתנו מונה למשנה למנכ"ל החברה הממוזגת בעלות תקבולים שנתית של 4 מיליון שקל, ומוניקה שטיינקורט מונתה למנהלת הכספים בעלות תקבולים שנתית צנועה יותר של 906 אלף שקל. גם בעלי מניות נוספים בחברה, דוגמת יזם ההייטק אמציה בן ארצי (אחיה של שרה נתניהו) ושני ילדיו גיא וגליה, העוסקים בתחום הקריפטו, ששווי אחזקותיהם בהאב, דרך חברת ויזריון שבבעלותם, כבר מתקרב ל־100 מיליון שקל, יכולים להיות מרוצים.

מובן שגם אייל משה, מייסד האב שמונה למנכ"ל החברה המשותפת, רווה נחת מההתפתחויות האחרונות. מי שהיה עד לפני כשנה מנכ"ל של סטארט-אפ זניח קיבל חבילת תקבולים שמנה (יותר מ-10 מיליון שקל לשנה לו ולאשתו, איילת ביתן, שמונתה למנהלת משאבי האנוש בחברה הממוזגת), אבל בלבו ייתכן שהוא מאמין שזהו רק הכסף הקטן. הלוא אחרי שהשלב הראשון והשני הושלמו, אפשר לעבור משוק ההון הישראלי לנאסד"ק הגדול ולהגיע שם לשווי אגדי.

ולצד כל אלה יש את איי-לאבס, שקיבלה במסגרת עסקת האב, מלבד תשלומים שוטפים, 5 מיליון אופציות שכבר נמצאות עמוק בתוך הכסף. חלק מהאופציות האלה עדיין חסומות, אבל עד שתוכנית-העל של רייפמן תמומש והאב תכבוש את הנאסד"ק, כבר עשויה איי-לאבס להחזיק בכמעט 5% מהאב. אם היא תצליח לשחזר במשהו את סיפורה של ננוקס, רייפמן בהחלט יוכל לחכך את ידיו בהנאה, ולרגע יוכל להרגיש כמו אז, כשעדיין היה האיש ההוא.

תגובות: "מנסה לעזור לחברות"

אליי רייפמן מסר: "אני אפילו לא מבין מה הטענה שעולה בכתבה. עשיתי טעות לפני יותר מעשור ואני משלם עליה כל יום בחיי. אבל הרבה לפני והרבה אחרי אותה טעות עזרתי וממשיך לעזור לחברות ואנשים רבים ככל יכולתי. אני עובד לשקם את חיי, לפרנס את משפחתי ולהחזיר את הכסף לנושיי תוך הקפדה יתרה על כל דבר קטן שאני עושה. לא יודע מה להגיד מעבר לזה".

מאיי־לאבס נמסר: "איננו מבינים את הרצון או המוטיבציה לקשר בכל מחיר בין מר אלי רייפמן לבין בעלות באיי־לאבס היות והדבר עובדתית איננו נכון. אלי רייפמן איננו בעלים, שותף או בעל מניות באיי־לאבס לא במישרין ולא בעקיפין דרך הסכמי צד או צדדים שלישיים. החברה הוקמה על ידי דורון כהן והצטרפו אליה נח הרשקוביץ ורוני ליברמן כשותפים יחידים. כהן נתן לרייפמן להצטרף לפרויקטים נבחרים באיי־לאבס, לאחר שחרורו של האחרון מהכלא, כדי לסייע בשיקומו. כיום אלי מעורב בפרויקטים שונים כיועץ לחברות ובהסכמתן. הוא תורם לחברות ישראליות מניסיונו האדיר ועוזר להן לגדול ולהצליח מכל ליבו. פעילותו חשובה ובעלת ערך רב, ועם זאת, אין בין עבודתו לבין בעלות באיי־לאבס כל קשר. עברו יותר מ־11 שנים מאז משפטו ושמונה שנים מאז שחרורו. וצר לנו שהאיש המוכשר הזה עדיין נרדף על ידי התקשורת, וחברה שמעסיקה אותו הופכת למוקד לכתבות - כאילו ששיקום מי ששילם חובו לחברה זו עבירה. כנראה שחבל לוותר על סיפור טוב, ולא משנה אם זה פוגע באדם שמנסה לשקם את חייו ובכל מי שמנסה לעזור לו".

מננוקס ומרן פוליאקין נמסר: "הכתבה כוללת מידע שגוי וטיעונים מגמתיים שאינם ראויים להתייחסות. ננוקס ממשיכה להיות מחויבת לחזון מייסדה להנגיש שירותי דימות רפואית לכל אדם באשר הוא".

מחברת האב נמסר: "האב אבטחת מידע הינה חברה ציבורית המדווחת את דיווחיה באופן מלא ובשקיפות מירבית. כל עסקאות המכר ותנאי השכר שהוזכרו אושרו ודווחו כדין. בניגוד לאמור, החברה בלטה מאד כסטארט־אפ ביחס למתחריה, פעילותה ענפה מאוד בעולם ובארץ, פתרונותיה בלעדיים וייחודיים בעולם הסייבר, ועל כך גאוותנו. האב איתרה את ALD כחברה שבאמצעות לקוחותיה וקשריה הבינלאומיים, היא תצליח להגיע לעוד לקוחות, והמיזוג אכן הוכיח את עצמו ככזה.

"איי־לאבס אכן שימשו ומשמשים כיועצים של האב אבטחת מידע, יחד עם בנקאים נוספים, כולל בנקאים מחו"ל, שאיתם החברה עבדה, וכמובן שהחברה נתנה על כך גילוי מלא. יחד עם זאת, ראוי לציין כי החיבור עם החברה התבצע ע״י האב, שנים לפני המיזוג עם ALD וללא קשר אליו. במסגרת העסקה קיבלה איי־לאבס 5 מיליון אופציות של האב אבטחת מידע, שרק בהינתן הצלחת המיזוג שוות כסף וחלקן עדיין חסומות. כך או כך כדי לממשן איי־לאבס יצטרכו לקנות אותן ב־25 מיליון ש"ח. ברור ומובן שניתן על כך גילוי מלא בתשקיף החברה, וההסכם אושר כדין. במידה וימומשו אופציות אלו, צפויים להיות מוזרמים לחברה כ־25 מיליון ש״ח, אשר יסייעו כמובן לחיזוק המאזן ולמימון פעילותה".

מבית החולים הדסה נמסר כי אכן נחתם חוזה לקבלת שירותים בין ננוקס להדסית, וכי מי שניהל את המו"מ הוא מנכ"לית הדסית וצוות החברה.

איתן ארז ואיציק מעיין סירבו להגיב.